עלייתו ונפילתו של הארנק האלקטרוני

מה זה דק, נראה כמו כרטיס אשראי, ושרף 74 מיליון שקל בשנתיים? זהו מונדקס. אחד הניסיונות היותר מגלומניים לאפשר לאזרחי ישראל לבזבז את כספם. ארנק אלקטרוני הוא כרטיס פלסטי, בגודל של כרטיס אשראי, שבו מוטמע שבב המכיל זיכרון. את הארנק ניתן לטעון, אם באמצעות מכשירים ביתיים או מכשירים דמויי כספומט ברחוב, בסכום כסף המועבר מחשבונו של המשתמש.

תחילתה של סאגת הארנק האלקטרוני בישראל מתחילה דווקא בבנקים, שהחליטו להתאגד ב-1996 לקראת מיזם משותף שיספק ארנק אלקטרוני שבו ההצפנה נמצאת בחומרה, והיא פועלת על-בסיס מפתח הצפנה (לכל ארנק חלק מקוד, ייחודי לעצמו, ובשרת המרכזי שוכן חלקו השני, המשותף לכולם). לאורך התהליך קוים מכרז, שבוטל, לאחר מכן התקיים מכרז חדש, עם שינויים משמעותיים בתנאיו. בשלב זה התערב בתהליך הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, דוד תדמור, ועצר את המכרז בחשד לקרטליזציה. "ועדת הארנק האלקטרוני" שהוקמה בבנק ישראל המליצה ב-1997 לבצע שינויים בחקיקה, שיאפשרו לבנק ישראל לפקח על תהליכי החדירה של הארנק האלקטרוני, אולם תגביל אותו מלפעול באופן שימנע את היוזמות הפרטיות שיצוצו.

בין המתמודדים במכרז הראשון היה גוף עולמי בשם מונדקס, חברה בריטית שהוחזקה בשעתו על ידי מסטרכארד (51%) וקונצרן של בנקים עולמיים. ההחלטה על ה"הפרטה" של תהליכי הארנק האלקטרוני מצאה את מונדקס מוכנה, עם נציגות ישראלית שהיתה בבעלות דיסקונט השקעות וחברת הדלק פז (בעלות שווה). התחזיות של מונדקס לכיבוש השוק הישראלי היו אימתניות, ושיווק הארנק היה אמור להתחיל באפריל 1998, ומנכ"ל החברה, יצחק לוי, דיבר על שליטה ב-25% משוק הכסף המזומן בישראל, נתח שמוערך ב-10 מיליארד דולר.

כבר בהתחלה נראה היה שאלת המזל לא עמדה לצד מונדקס ישראל; לאחר דחייה בת חודשיים בהשקת המוצר לניסוי, פרצה שריפה במשרדי החברה וההשקה נדחתה שוב. בסופו של דבר החלו ניסויים באיזור רחובות ונס ציונה, שהתרחבו גם לקמפוסים אוניברסיטאיים. בנובמבר של אותה שנה אמר לוי כי "השנה הבאה תקבע את עתיד הארנק האלקטרוני בישראל", והוא צדק - בתחילת 1999 רכשה דסק"ש את חלקה של פז במיזם, ובאמצע השנה החליטה להפסיק את פעילות החברה, עקב "קשיי הסתגלות של הציבור לארנק".

73.4 מיליון דולר - זה הסכום ש"שרף" המיזם מכיסי המשקיעים, במהלך השנתיים בהם הופעל. במהלך אותם שנים, והשנתיים האחרונות, עלו וירדו כלעומת שבאו מיזמים נוספים, ביניהם שיתוף פעולה של בזק ובנק לאומי, פעילות עצמאית של בזק, ומיזמים נוספים שעתידם (ועברם) אינו ברור.