נראה שאי אפשר להרוג ערפד

מאז עבר דרקולה עשרות גילגולים, לא פעם בידיהם של במאים מן השורה הראשונה, כמו וורנר הרצוג ואף פרנסיס פורד קופולה. גם לא מעט פארודיות עברו על הערפדים, ביניהן אחת מוטרפת במיוחד מידיו של רומן פולנסקי (מסוף שנות ה-60).

אבל כשם שאי אפשר להרוג את דרקולה ובני מינו בסרטים, כך אי אפשר להיפטר מהסרטים שעוסקים בהם.

אליאס מרהיג' הוא במאי צעיר שנרשם לפני עשר שנים כאחד הכשרונות המבטיחים ביותר של הקולנוע האמריקני, שפה ושם גם מביים וידיאו-קליפים.

יחד עם סטיבן כץ, ידידו (שכתב עבורו את התסריט), הוא שב לאגדת נוספרטו. "צילו של הערפד" איננו החיאה נוספת של המת, אלא סרט שבוחן את גבולות העשייה הקולנועית, ואת כוחו המניפוליטבי של הסרט, כל סרט, על הצופים.

"צילו של הערפד" נעשה בהשראת אותו סרט גאוני של מורנאו, שעובר בגירסה הנוכחית מעין טיפול שורש ללא הרדמה. ניקולאס קייג' הפיק את הסרט, אבל לא משחק בו. בראש צוות השחקנים המרשים עומדים ג'ון מלקוביץ ווילאם דיפו. 92 דקות.

"מתחת לחול" (צרפת, 2000). הבמאי, פרנסואה אוזון, הוא שם חדש וחם בקולנוע הצרפתי. בן 34 בסך הכל, וכבר הוכיח עצמו כתקווה החדשה. אולי התואר מוגזם קצת, אבל משהו ממנה ניתן לזהות בסרטו הארוך, השלישי, "מתחת לחול".

הכוכבת של הסרט, שנשען כולו עליה ורק עליה, היא השחקנים הבריטית המשובחת, שרלוט רמפלינג ("שוער הלילה", "לבו של אנג'ל"). היום היא מופיעה פחות, משום שהיא מסורה לנישואיה למלחין ז'אן-מישל ז'אר. פה ושם נחה עליה הרוח והיא מסכימה להופיע, מה גם שממילא אין יותר מידי תפקידים לנשים בגילאי החמישים פלוס.

אבל רמפלינג עדיין נראית רעננה וסקסית כפי שהיתה לפני עשרים שנה. היא גם חושפת עצמה מול המצלמה בטבעיות שמוסיפה חן לתפקידה. רמפלינג מגלמת מורה, הנשואה לברונו קרמר, שנעלם לה יום אחד, כשהם בחופשה על שפת הים.

האם טבע בים? האם התאבד? האם נטש אותה ללא הודעה מוקדמת? אולי תאונה ואולי הוא נעדר שיופיע יום אחד בבית וימשיך את הנשואים המאושרים שלו עם רמפלינג? כך היא לפחות מאמינה.

אוזון מגיש כאן דיוקן טבעי, מדויק, עשוי ברגישות. ביחד עם התסריט, שנכתב בידי אוזון ועוד שלושה משתתפים, קשה שלא להתפעל. פיליפ רומבי כתב את המוסיקה. 95 דקות.