המנכ"ל לשעבר של אוצר מפעלי ים ומזכירת החברה לשעבר מואשמים בגניבת מניות במאות אלפי שקלים

העבירות המיוחסות לבן-ישי הן גניבת בידי עובד ציבור, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במירמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשירת קשר לביצוע הפשע, אחזקת נכס חשוד כגנוב, הדחה בחקירה ושיבוש במהלכי משפט.

כמו כן הוגש כתב אישום נגד יגאל טביב, שכיהן בשנים 1997-1995 כמנכ"ל חברת אוצר מפעלי ים; חוה נגר, ששימשה כפקידה בחברה; סימה אילון, גיסתה של מאשה בן-ישי; יואל לוביאנקר, בעל מניות בחברה; ויצחק נגר בעלה של חוה נגר.

בכתב האישום נאמר, כי במסגרת תפקידה היתה בן-ישי אחראית לאיתור בעלי המניות של אוצר מפעלי ים, שלא נדרשו על-ידי בעליהם והוחזרו לחברה. היא היתה אחראית גם לחלוקת דיבידנדים למחזיקי מניות החברה, ועל רישום העברת בעלות במניות בספר בעלי המניות.

על חוה נגר הוטל במסגרת תפקידה להכין רשימות של מניות למוכ"ז המצויות במחסני החברה, ולבצע התאמה מול רשימות בנק ישראל. לשם כך נתאפשרה לה גישה חופשית למניות שהוחזקו במחסנים.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, פעל לוביאנקר להגדלת אחזקותיו במניות החברה. לטענת התביעה, סיכמו בן-ישי ולוביאנקר, כי בן-ישי תמכור ללוביאנקר מניות של החברה בתמורה לעמלה. בשנים 1997-1995 גנבו בן-ישי ונגר מניות רבות של החברה ומכרו אותן לנאשמים האחרים.

בסעיף האישום הראשון נגד בן-ישי וטביב נאמר, כי השניים קשרו קשר לגנוב 126 מניות מסוג למוכ"ז השייכות לאגודת איחוד רגב - אגודה קואופרטיבית להובלה, שהיא כיום חלק מקואופרטיב אגד, ולקבל עבורן במירמה דיבידנד מהחברה.

במסגרת הקשר, לשם קידומו ועל דעתו של טביב, גנבה בן-ישי ממחסני החברה את המניות ומסרה אותן לידי טביב. הלה פנה בסוף ספטמבר 1996 אל אחיו, בצלאל טביב, וביקש את פרטיו לצורך קבלת הדיבידנד על שמו.

זה סירב לבקשתו של אחיו, והיפנה אותו לגיסו, אלי עמיר, שבאותה תקופה שימש כעובדו והסכים לשתף פעולה עם יגאל טביב. זה מסר את פרטיו של עמיר לבן-ישי, במטרה להסתיר את גניבת המניות ולקבל במירמה דיבידנד בעבורן.

בן-ישי הכינה שני שיקים בסך 3,600 שקל כדיבידנד בגין אחזקת המניות הגנובות. במטרה להסתיר את גניבת המניות, היא הורתה שלא לשלוח את השיקים לעמיר אלא להשאירם במשרדי החברה.

בן-ישי, על דעתו של טביב, הורתה לרשום בספרי החברה שעמיר קיבל דיבדנד בעבור המניות הגנובות, אף שידעה שהכסף מיועד לטביב. עמיר פרע את השיקים שקיבל מטביב והעביר לו את תמורתם.

לטענת התביעה, בן-ישי וטביב קשרו קשר לגנוב את מניות החברה, גרמו לרישום פרטים כוזבים בספריה, גנבו את המניות, קיבלו בעבורם דיבידנד תוך מירמה והפרת אמונים שפגעו בחברה.

עוד נאמר בכתב האישום, כי בשנת 1996 גנבה בן-ישי ממחסני החברה 300 מניות למוכ"ז השייכות לאגודת איחוד רגב. היא העבירה אותן בתיקה של חנה אבוטבול, ששימשה כמנהלת חשבונות בחברה, כ"מתנה לילדיה". זו מצאה את המניות הגנובות בתיקה והשיבה אותן לבן-ישי.

עוד נאמר בכתב האישום, כי בן-ישי גנבה ממחסני החברה 130 מניות למוכ"ז השייכות לעובדי חברת איחוד רגב. את המניות הגנובות מסרה לסימה איילון, והעבירה במירמה לידיה שיק בסך 1,428 שקל כדיבידנד בעבור 50 מתוך המניות הגנובות שהחזיקה. השיק נרשם לפקודת בעלה של סימה איילון במטרה להסתיר את המירמה.

בן-ישי וסימה איילון מכרו את המניות הגנובות ללוביאנקר וקיבלו את תמורתן במירמה. לוביאנקר החזיק במניות הגנובות, אף שיש בהן חשד סביר שנגנבו, ובלא שיש בידו הסבר להניח שנרכשו כדין. לוביאנקר מואשם לפיכך באחזקת נכס החשוד כגנוב.

עוד נאמר בכתב האישום, כי ביולי 1995 גנבה בן-ישי ממחסני החברה 310 מניות, אותן מכרה ליגאל רבנוף, ששכר מבנים בשטח הנמל, תמורת 41 אלף שקל. במארס 1996 מכר רבנוף ללוביאנקר 150 מניות תמורת 46,800 שקל. לוביאנקר מואשם בהחזקת נכס החשוד כגנוב.

עוד נאמר בכתב האישום, כי באוגוסט 1995 קשרו בני הזוג חוה ויצחק נגר קשר לגנוב 319 מניות ממחסני החברה ולמוכרן ללוביאנקר. נגר גנבה את המניות מסוג למוכ"ז, ויצחק נגר מכר אותן ללוביאנקר תמורת 95,700 שקל.

לטענת המדינה, בן-ישי רשמה בספרי המניות של החברה באמצע 1995 רישום כוזב, לפיו אדיר אגודה קואופרטיבית של פרדסנים עדיין מחזיקה במניותיה בחברה (4,983 מניות). בפועל, במארס 1956 מכרה אדיר את המניות לארגון הגג של הפרדסנים - סינדיקט של מגדלי ההדרים של ארץ ישראל. בעקבות הרישום הכוזב נאלצה החברה לשלם לקבוצת אדיר 194,810 שקל כדיבידנד עבור המניות.

ביולי 1995 גנבה בן-ישי ממחסני החברה 1,745 מניות מסוג למוכ"ז, אותן מכרה ללוביאנקר תמורת 173,150 שקל. לוביאנקר החזיר את המניות הגנובות לידי בן-ישי, וזו הנפיקה לו תמורתן מניה אחת על שמו, באופן הנחזה כאילו הוא רכש כדין את המניות הגנובות.

במטרה להסתיר את מעשיה, הפקידה בן-ישי את השיקים שקיבלה מלוביאנקר בחשבון הבנק של חברתה, לאה לוי, ומשכה את תמורתם במזומן. בן-ישי מואשמת שהדיחה את לוי למסור הודעה שקרית בחקירתה, ובכך שיבשה את מהלכי החקירה.

התיק נקבע להקראה ל-6.12.01 בפני נשיאת בית המשפט, עדנה בקנשטיין. (ת.פ 10360/01).