ארגנטינה - כרונולוגיה של משבר פיננסי

10 בדצמבר 1999 - פרננדו דה לה רואה מושבע כנשיא, אחרי שנבחר לתפקידו בחסות הבטחות לאושש את כלכלת המדינה ולעקור את נגע השחיתות, אחרי 10 שנות שלטון של הנשיא הפרוניסטי, קרלוס מנם. פרמיית הריסק של ארגנטינה גבוהה ב-6.10% מאגרות אוצר אמריקניות מקבילות 29 במאי 2000 - ארגנטינה מכריזה על קיצוץ בתקציב בהיקף 938 מיליון דולר. יומיים אחר כך מתאספים 20,000 מפגינים כדי למחות על הקיצוצים.

24 באוגוסט 2000 - שר האוצר, לואיס מצ'ינאה, אומר כי גירעון שנת 2000 יסתכם ב-5.2 מיליארד דולר, חריגה של 500 מיליון דולר מיעד הגירעון.

6 באוקטובר 2000 - קרלוס אלברז מתפטר מתפקידו כסגן נשיא, במחאה על טיפולו של דה לה רואה בשערוריית השוחד בסנאט. מפלגתו של אלברז, מפלגת השמאל פרפאזו, היא שותפה זוטרית בקואליציית השלטון עם מפלגת רדיקלס של דה לה רואה.

18 בדצמבר 2000 - הממשלה מכריזה על קבלת חבילת סיוע בהיקף 40 מיליארד דולר מארגוני סיוע בראשות קרן המטבע הבינלאומית. השווקים מגיבים בעליות חזקות.

19-2 מארס 2001 - מצ'ינאה מתפטר מתפקידו, וריקרדו לופז מרפי מתמנה כשר האוצר ב-4 במארס. ב-16 בחודש חושף לופז מרפי תוכנית חירום לשנתיים בהיקף 4.45 מיליארד דולר, הכוללת קיצוץ חד בתקציב החינוך. שישה נציגים של מפלגת פרפאזו מתפטרים במחאה. לופז מרפי מתפטר ב-19 במארס, עוד בטרם חלפו שלושה שבועות ממינויו.

21-20 במארס 2001 - כמחליפו של לופז מרפי, ממנה דה לה רואה את דומינגו קבאלו, מנהיג מפלגת השמרנים הקטנה ושר אוצר לשעבר בממשל הפרוניסטי הקודם. יממה אחר כך, קבאלו מציג את תוכנית, הכוללת מיסוי על עיסקאות פיננסיות ומכסי מגן, האמורים להגן על חברות מקומיות מתחרות.

17 באפריל 2001 - קבאלו מגיש חוק לאישור הקונגרס, האמור להצמיד את הפזו באופן שווה לאירו ולדולר.

3 ביוני 2001 - ארגנטינה מדווחת כי המירה אג"ח ישנות בחדשות בהיקף של 29.77 מיליארד. ההמרה דוחה ביצוע פירעון הריבית על הקרן בשווי 7.82 מיליארד דולר ל-2002, ועלויות בשווי של 16.039 מיליארד דולר לסוף 2005.

15 ביוני 2001 - ארגנטינה מכריזה על שיטת שערי חליפין חדשה לצרכי ייצוא, המרחיבה את הצמדת המטבע כדי שיכלול את האירו.

3 ביולי 2001 - המניות בארגנטינה נופלות לשפל של 28 חודשים, בשל שמועות על התפטרות הנשיא פרננדו דה לה רואה, אחרי שבכיר במפלגתו הודה כי הנשיא נדהם מהבעיות הפוליטיות והכלכליות המטלטלות את המדינה.

10 ביולי 2001 - ארגנטינה משלמת את הריבית הגבוהה ביותר בחמש שנים למשקיעים במכרז על אג"ח לטווח קצר. קבאלו אומר כי הממשלה הפדרלית והממשלים האיזוריים חייבים להפחית באופן מיידי את הגירעון שלהם לאפס, ולהפסיק לצבור חובות חדשים.

26-11 ביולי 2001 - סוכנויות הדירוג הבינלאומיות מקצצות את דירוג האשראי של ארגנטינה, ומזהירות מהמשך ההפחתה ומסכנת חדלות הפירעון. הסיכון של ארגנטינה עולה לפער של 13%, לעומת אגרות האוצר האמריקניות.

30 ביולי 2001 - הסנאט הנשלט על ידי מפלגת האופוזיציה מאשר את תוכנית החירום, אחרי דיונים המתפרסים על פני הלילה. התוכנית הנושאת את השם 'גירעון אפס', שמה לה למטרה לעצור את ההוצאות הגרעוניות בתקציב, ולקצץ ב-13% בשכר עובדי הציבור, כמו גם חלק מתשלומי הפנסיות.

21 באוגוסט 2001 - הורסט קלר, מנכ"ל קרן המטבע הבינ"ל, מסכים להמליץ להנהלת הקרן על הגדלת ההלוואה המובטחת לארגנטינה, העומדת על 14 מיליארד דולר, ב-8 מיליארד נוספים. המפקידים מתחילים להחזיר מזומנים לחשבונות מקומיים, בעיקר בדולרים ולא בפזו.

30 באוקטובר 2001 - דה לה רואה מכריז כי תוכנית המרת האג"ח תהיה וולנטרית, ולא כפויה. ארגנטינה צפויה לשלם בנובמבר תשלומי ריבית גבוהים על אג"ח. פרמיית הסיכון של ארגנטינה גבוהה עתה ב-21.1% מאגרות האוצר האמריקניות.

1 בנובמבר 2001 - דה לה רואה וקבאלו מספקים פרטים על צעדים כלכליים חדשים שהם מתכננים, בכללם המרת אג"ח ישנות בחדשות, שתכסה את החלק הארי של החוב הציבורי הארגנטינאי, המסתכם ב-132 מיליארד דולר, ותאיץ את הצריכה הפרטית.

30 בנובמבר 2001 - קבאלו אומר כי המרת האג"ח למשקיעים מקומיים עולה על 50 מיליון דולר. אנליסטים אומרים כי המרה של כ-40 מיליון דולר אג"ח תיחשב להצלחה. הסיכון של ארגנטינה מגיע לשיאים חדשים. אזרחי ארגנטינה מושכים כ-1.3 מיליארד דולר מחשבונות הבנקים שלהם.

1 בדצמבר 2001 - קבאלו מכריז על הגבלות בנקאיות, בניסיון לעצור את בריחת הכסף מהבנקים, אשר לטענת משקיפים, יכול להטביע את המדינה. הצעדים כוללים הגבלה חודשית של 1,000 דולר במשיכות מזומן, ועצירת העברות מט"ח לחו"ל. המגבלות אמורות להיכנס לתוקפן ב-3 בדצמבר.

5 בדצמבר 2001 - קרן המטבע מכריזה כי לא תעביר החודש את נתח הסיוע לארגנטינה, העומד על 1.3 מיליארד דולר. ההחלטה מקרבת את ארגנטינה קרוב יותר לחדלות פירעון.

6 בדצמבר 2001 - קבאלו מבשר על הנחיה חדשה: הפקדות קבועות שמבצעות קרנות הפנסיה בבנקים, יומרו לאגרות אוצר או להלוואות בערבות ממשלה.

13 בדצמבר 2001 - הממשלה מדווחת שאחוז המובטלים טיפס באוקטובר ל-18.3%, הגבוה ביותר מאז המיתון של אמצע 1998.

14 בדצמבר 2001 - תת שר האוצר, דניאל מרקס, מכריז כי הוא פורש מתפקידו, אך ימשיך לעמוד בראש השיחות להמרת האג"ח.

17 בדצמבר 2001 - הממשלה מציגה את תקציב 2002, הכולל קיצוץ של כ-20% בהוצאות.

18 בדצמבר 2001 - קרן המטבע מכריזה כי ארגנטינה תוכל לדחות את תשלום ההלוואה על סך 940 מיליון דולר, ואשר תשלומה צפוי בינואר. היא גם אומרת כי המדיניות הכלכלית של ארגנטינה אינה בת קיימא.

19 בדצמבר 2001 - הממשלה מכריזה על הנהגת מצב חירום, ומעניקה לכוחות המיוחדים שלה את הסמכות לעצור את פעולות המחאה והביזה הקשות ביותר בעשור האחרון, ואשר הוצתו מהתגברות העוני וההכרזה על יישום צעדי החירום.

הקונגרס מבטל את הסמכויות המיוחדות שהעניק לקבאלו. פרמיית הסיכון של ארגנטינה גדולה עתה ב-42.12% לעומת אגרות אוצר אמריקניות.

20 בדצמבר 2001 - קבאלו מתפטר מתפקידו כשר אוצר, כשברקע מוסר הקבינט כולו את התפטרותו כאיש אחד. דה לה רואה מקבל את התפטרות קבאלו וגם את התפטרות השרים האחרים.

רויטרס, בואנוס איירס