ותודה לאוניברסיטת מנצ'סטר

לראשונה בארץ תעניק המועצה להשכלה גבוהה היתר לשלוחה של מוסד חיצוני להפוך למוסד ישראלי עצמאי להשכלה גבוהה. מדובר בקריה האקדמית, ששימשה במשך שש השנים האחרונות כשלוחה של אוניברסיטת מנצ'סטר הבריטית, ועתה היא מתנתקת ממנה והופכת להיות מוסד ישראלי פרטי להשכלה גבוהה, דוגמת המכללה למינהל או המרכז הבינתחומי בהרצליה.

לדברי רנן הרטמן, יו"ר מועצת המנהלים של הקריה האקדמית, "היחסים בינינו לבין אוניברסיטת מנצ'סטר מגיעים בזאת לסיום. למדנו מהם הרבה, ואנחנו לוקחים את זה הלאה. היינו צריכים ללמוד נושאים רבים לפני הפיכתנו למוסד אקדמי עצמאי, והתקופה שהיינו שלוחה של אוניברסיטת מנצ'סטר הכשירה אותנו לכך".

הרטמן מדגיש, כי "מעבר לעובדה, שחשוב לנו להיות מוסד עצמאי, אני לא בורח מהעובדה, שלשלוחות של האוניברסיטאות הזרות בישראל יש תדמית נמוכה, בגלל שהן לא זוכות להכרה אקדמית של המועצה להשכלה גבוהה. דווקא בימים אלו של שערוריית התארים המזוייפים, חשוב לדעתי לבצע את ההפרדה בין השלוחות השונות. במקרה של הקריה האקדמית, ברגע שקיבלנו את ההכרה של המועצה להשכלה גבוהה, אנו הופכים למוסד עצמאי ישראלי לכל דבר".

בהתאם לדבריו של פרופ' נחמיה לבציון, יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, "מוסד שרוצה להפוך לישראלי, ואין הוא מתוקצב, צריך להוכיח שהוא מלכ"ר ולעבור את בדיקות הייעוץ המשפטי שלנו, על מנת להתאים לתקנון המל"ג; בנוסף, עליו להוכיח חוסן כלכלי וכן להקים מועצה אקדמית ולבחור נושאי משרות. אנחנו ממנים ועדה מקצועית, שעורכת בדיקה אקדמית של סגל המרצים, המיתקנים - ספריה וחדרי כיתות, ושל תכנית הלימודים".

בהיותה מוסד פרטי, ממומנות פעולות הקריה האקדמית מתרומות ומשכר לימוד. לדברי הרטמן, אי תלות תקציבית זו "מאפשרת שמירה על חירות מחקרית וניהולית ועל חופש פעולה אקדמי". הקריה האקדמית כבר קיבלה את אישור ות"ת להפיכתה למוסד ישראלי, ולדברי פרופ' לבציון תקבל את אישור המל"ג בשבוע הבא, מה שיהפוך את התארים שהיא מעניקה במינהל עסקים ובמשפטים לתארים ישראלים מוכרים.

גם שלוחות אחרות של אוניברסיטאות זרות, הפועלות בארץ, ניסו לקבל היתר להפוך למוסד ישראלי עצמאי להשכלה גבוהה. לדברי פרופ' לבציון, חלקן לא הצליח לעמוד בקריטריונים, אך שני מוסדות נמצאים כיום בהליכי אישור: טורו קולג' ושלוחת מכון שכטר - JTS מירושלים.

עם זאת, מדגיש פרופ' לבציון, כי "אין ולא תהיה הכרה אקדמית לשלוחה מחו"ל". לדבריו, "יש דרישה של השלוחות לפקח עליהן אקדמית, אבל החוק הקיים היום קובע, שהשלוחות צריכות להיות זהות למוסד-האם, והוא אשר אמור לפקח עליהן אקדמית. אם נלך בהליך דומה לגבי שלוחות אחרות, נדרוש מהן שינויים, וכתוצאה מכן הן תהיינה שונות מהמוסד-האם. כך, למשל, לעולם לא אאשר למוסד ישראלי להעסיק רק 15% מרצים עם תואר דוקטור, אלא אדרוש לפחות שני שלישים מהסגל עם תואר שלישי".

מעבר למורכבות החוקית, גורס פרופ' לבציון, כי "יש כאן מספיק מוסדות, המעניקים תארים. בשביל מה צריך במדינת ישראל עוד 30 מוסדות זרים, שנותנים תארים אקדמאים? אם ישראלים רוצים תארים מאוניברסיטאות זרות, אין לנו שום בעיה עם זה".

לדעת לבציון, מוסדות תחת בקרה אקדמית צריכים להיות מלכ"רים ולא מוסדות למטרות רווח. לגירסתו, "המטרה העיקרית של מוסד אקדמאי היא לא לעשות רווח אלא לדאוג להשכלה ולמכובדות האקדמית".

על גישה זו מתרעם יגאל נאמן, נשיא המכללה לישראל, המשמשת שלוחה של ארבע אוניברסיטאות מאיזור בוסטון. "זה לא מתאים לשנת 2002", הוא אומר. "למה לא להיות חברה בע"מ, כמו שאנחנו? הכל חייב להיות ממשלתי? זהו טיעון, שנובע משלטון טוטאלי של האוניברסיטאות הממשלתיות, המסובסדות, שכולנו משלמים עבורן. האם לא יותר נכון לאפשר ליזמים להקים אוניברסיטאות? למה צריך להיות מלכ"ר? מה חשוב המבנה? חשובה האיכות".

גם המכללה לישראל רצתה להפוך למוסד ישראלי פרטי, אלא שלדברי נאמן, נתנו להם להבין, כי המכללה לא תקבל את אישור המל"ג, בגלל שיש לה מבנה רב קמפוסי. "המל"ג מקשה מאוד בעניין הזה. כשהבנו שכנראה לא נקבל את האישור, החלטנו לרדת מהעניין", מציין נאמן.

על כך אומר פרופ' לבציון, כי נאמן סירב להגיש את הבקשה, מבלי שיקבל הבטחה מראש לגבי שלוש שלוחות. "לפני שנתיים לא נטינו לאשר אוניברסיטה רב קמפוסית", מודה לבציון, אך מוסיף כי "עכשיו מתפתחת קונספציה, התומכת בכך. מכל מקום - אי אפשר להעמיד לנו תנאים". לדעת נאמן, יש להבחין בין מוסדות מוצלחים למוסדות בלתי מוצלחים בתחום השלוחות. "נכון, יש פרשה עם השלוחה של אוניברסיטת לטביה, שרימתה. שיעשו להם מה שעושים למי שמרמה. אנחנו נמצאים בשטח כבר שמונה שנים, וכל מי שחשוף אלינו חושב, שאנחנו עושים עבודה מצויינת".

פרשת רכישת התארים מוגדרת על ידי הרטמן מהקריה האקדמית כ"סוד גלוי". לדבריו, "מי שעסק בלימודים מהירים, בלי תכנים רציניים - יש לו ממי וממה לחשוש. מי שקיים לימודים רציניים, יתגבר על הבעייתיות". גם הוא מסכים, כי "אם בסופו של דבר תהיה המל"ג אחראית גם לשלוחות, ייצא משהו חיובי מכל הפרשה. אך אם בגלל בעיות פוליטיות זה לא יקרה - אני חושש לקיומן".

לסיכום, מציין נאמן, כי מספר שלוחות יזמו הצעה לשינוי החוק, כך שהמל"ג תוכל לבדוק גם את איכות הלימודים בשלוחות, ובשלב זה ממתינים הכל להתפתחויות.