"התגייסתי לעזור לחבר"

בשיחה עם "גלובס" מספר קרישק לראשונה איך פנה לפרידן בשליחותו של יעקב נמרודי והציע לערוך את ספרו, היכן מסר לו את החוזה החתום (בניין הפרקליטות בתל-אביב), כיצד לטענתו טמנה לו המשטרה פח והביאה להפללתו, ומדוע בכירי המשטרה לא הזהירו אותו מפני מעשיו. "אני לא מתחרט שהתגייסתי לעזור לחבר. אני כן מתחרט שהרחקתי לכת יותר מדי", יאמר קרישק בחודש הבא בבית המשפט.

בכתב האישום נטען, שקרישק ויעקב נמרודי קשרו קשר להטריד את עדי התביעה במשפטו של עופר נמרודי - רפי פרידן, יגאל תם ומוקי גינוסר. השניים סיכמו, שקרישק יציג את עצמו כסופר המעוניין לכתוב ספר על חייו של פרידן, וזאת במטרה לרכוש את אמונו. קרישק היה אמור להיפגש עם פרידן ועם עדי התביעה האחרים, להתחקות אחריהם, לקבל מהם מידע רלוונטי לעדותם במשפטו של עופר ולהעבירו לאביו, לצורך שיבוש הליכי המשפט.

כעת אומר קרישק, שאת הקשר הראשוני עם פרידן יצר עוד לפני שנחשפה החקירה נגד עופר נמרודי. לדבריו, הדבר אירע "עוד בקיץ 1999, כשראיתי שהתחילה להסתיים פרשת האזנות הסתר א' ובברנז'ה של המו"לים היו שמועות שפרידן מאוד רוצה לעשות ספר".

האם חשפת את הקשר שלך למשפחת נמרודי?

"אף אחד לא שאל אותי ולא בדק אותי, כולל השאלה הישירה 'אתה יכול להבטיח לי שאתה לא עובד עם נמרודי, שהספר לא יראה אור בהוצאה כזו או כזו'. אני גם לא נידבתי. הכוונה היתה לעשות ספר, מסמך מרתק עם רפי פרידן על פרשת ההאזנות א'".

מדוע פנית דווקא אליו?

"כי אני אוהב ספרים דרמטיים שיש בהם אקשן והשלכות סוציו-פוליטיות. ראיתי את זה כקייס של פוליטיקה, תקשורת, וזה מה שעושה אותו מעניין".

קרישק מספר שהמגעים עם פרידן התקדמו במהירות והגיעו לכדי חוזה. אלא שבחודש דצמבר 1999, בשיאה של חקירת המשטרה נגד נמרודי, נותק הקשר בין הצדדים. בקיץ 2000 פנה קרישק פעם נוספת לפרידן והציע לחדש את הקשר. בדיעבד הוא מספר, שאז פעל בשליחותו של יעקב נמרודי.

"ראיתי לאיזו מצוקה נוראה נקלעה המשפחה, משפחת נמרודי עמדה לפני קריסה ממש. יעקב הוא אדם שעזר לי בעבר וידע להיות עבורי שהייתי צריך, ומצאתי לנכון להתגייס ולעזור. לתומי, בדיעבד זו תמימות ואולי רק התחסדות, הסיוע הזה נשא אופי של התחככות עם החוק. אני חשבתי שבזה שאני נפגש עם פרידן ועושה את הספר, אבל גם מדווח ליעקב, אני בבחינת אדם שמעביר אינפורמציה, לא יותר מזה. על פרידן לא התכוונתי להשפיע כהוא זה", הוא אומר.

מה שאתה אומר בעצם, זו הודאה בשיבוש מהלכי משפט.

"עצם העובדה שהמידע הועבר לגורם אינטרסנטי במהלך משפטי, זה בהחלט שיבוש".

כעבור זמן קצר חתמו קרישק ופרידן על חוזה לכתיבת הספר, חוזה שלדברי קרישק מסר לפרידן בעת שהלה התכונן לעדותו בבניין הפרקליטות בתלאביב. על-פי כתב האישום, ב-29 בספטמבר 2000 נפגשו קרישק ופרידן לראשונה במלון "שלום" בתל-אביב. הפגישה התקיימה באישור המשטרה, ובדיעבד מתברר שגם תחת אמצעי תיעוד שהתקינה בחדר.

קרישק: "איתי המשטרה מעולם לא נפגשה. הרי סביר להניח שאם עד מדינה קיבל היתר מהם לעשות ספר, או.קיי - אז תקראו לאריה קרישק שנראה אותו, נתהה על קנקנו. אבל דבר לא נעשה. זה הלך כל כך חלק, שבאיזשהו מקום זה עורר את חשדי. אבל אמרתי לעצמי: זה הולך - נמשיך עם זה. איש לא הינחה ואיש לא הזהיר. כי הם היו נורא להוטים שרק ייכנס לתוך המלכודת ואז אולי הוא יביא לנו את עופר".

למה שהמשטרה תיתן לך את הפריווילגיה הזאת ותזהיר אותך ממעשיך?

"זו איננה פריווילגיה, זו צריכה להיות פעולה חוקית של עצירת או מניעת עבירה. אתה יודע שאני הולך לעשות משהו ואתה לא מונע את זה - אתה שותף לעבירה".

מצד שני ניתן לומר שהיוזמה היתה שלך, שאתה שיחקת להם לידיים.

"אם הם לא היו מייצרים את זה. כל מה שהיה קורה, זה שהיו עוברות כמה אינפורמציות בדיעבד לא מאוד חשובות, אגב: כולן לא חדשות, כי רפי פרידן לא אמר לי שום דבר שלא היה ידוע או שאסור היה להגיד אותו, ואז לא היה קורה כלום. יכול להיות אגב שהייתי עושה את ספרו של פרידן, והייתי עושה לו שירות טוב, ספר מקצועי דרמטי מעניין, ובזה היה נגמר הסיפור. זה הפך לפרשה בגלל שהמשטרה רצתה לנפח ולהגדיל את זה לשירותה".

. אתה למעשה מאושש כאן את כל העובדות המיוחסות לך בכתב האישום.

"אין לי ויכוח עם העובדות. תקופה מאוד ארוכה לא הסתרתי את זה. באתי ויצאתי כל הזמן, כולל בארוחות יום שישי בביתו של יעקב ברחוב הגדרות 8 בסביון. אני לא מתווכח עם העובדות. אני רק אומר שהפרשנות שלכם (המשטרה - א.ז) את העובדות היא פרשנות מאוד מאוד מופלגת, ואתם גם מסכימים על כך שמה שעשיתם פה, זה מה שמכונה סוכן מכשיל.

"אני לא מסתיר שפעלתי בשליחותו של יעקב נמרודי, אינני מסתיר שהפעולות שלי היו, מה שאני תפסתי כעל גבול הקו האפור, אבל ייתכן שחצו פה ושם, ואני לא אומר את זה כדי להקל על עצמי. אגב בחוק האמריקני ככה זה נתפס. במיליון הפקות סוג ב' הוליוודיות, מערך הגנה, אפילו חוקר או אדם מטעמו, אוסף אינפורמציה. פה בארץ לפי החוק האנגלי זה נקרא שיבוש".

אתה מתחרט על משהו?

"אני לא מתחרט על שהחלטתי לעזור לחבר. אני טיפוס אולי old fashion או רומנטיקן, אבל כשזקוקים לי - אני מתגייס. אני כן מתחרט שהרחקתי לכת יותר מדי. הייתי צריך להכיר, לראות את הקווים האדומים בבירור, לא לעצום עיניים בנושא הזה. וגם עבור ידיד טוב בשיא כאבו, שבאמת היה במצב איום ונורא, הבן הזה הוא נשמת אפו - אני הרשיתי לעצמי לפרש את העזרה הזאת יותר מדי. יש לי חרטה מסוייגת כלשהי, ודאי הפקת לקחים, אין ספק, אבל מאחר וזו ההתנסות הראשונה שלי בענייני משפט, אז זה הניסיון הראשון והאחרון".