"דיון של שעתיים ב-55 מכרזים"

בשני פרקים מתוך דו"ח מבקרת עיריית ירושלים לשנת 2000/01 המוקדשים לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, מפרטת המבקרת, עו"ד שלומית רובין, ליקויים רבים בניהול הפרוייקט, בעיקר של תיכנון לקוי, לוחות הזמנים ועבודה ללא מערכת פיקוח ובקרה. יחד עם זאת מציינת המבקרת רובין: "בפרויקט נוצרה תרבות של ניהול בשקיפות הן בצוות תוכנית אב לתחבורה והן בהנהלת מוריה, המעודדת מקצועיות, התייעלות ותיקון ליקויי בעוד מועד".

ממצאי המבקרת מורים על עיכוב מתמשך במועד תחילת העבודות של הזכיין להפעלת הקו הראשון, שצפוי להתחיל לפעול בשנת 2007. מועד זה הוא איחור של שנתיים מהמועד המקורי שקבעה ועדת המכרזים הממשלתית. המבקרת קובעת, כי לוח הזמנים של רוב העבודות הציבוריות של הקו הראשון בשנת 2002 אינו עומד במבחן הציבורי, אינו מעוגן במציאות ויעורר התנגדות המונית מתושבי העיר. רובין ממליצה לבחון היבטים של התארגנות הפרויקט לוודא הקצאת משאבים בהתאם ליעדים, ובנוסף ממליצה לבחון את מדיניות הפרוייקט כדי למנוע פער בין ציפיות הציבור למתרחש בפועל.

חלק ניכר מהביקורת מוקדש לפיקוח ובקרה. ממצאי המבקרת מצביעים על כך, שחברת מוריה, האחראית על עבודות הציבוריות (העתקת תשתיות בתוואי), החלה לעבוד בטרם הפעילה אנשי בקרת תיכנון. בנוסף, האגף לשירותי הנדסה ותחבורה בעירייה טרם הפעיל מועמד לבקרת על מטעמו, על אף שהחלטה בעניין נתקבלה בשנת 1998 ועל אף הצהרות של מנהלת הפרויקט על הכוונה לעשות זאת. המבקרת ממליצה להקים מערכת בקרה ללא דיחוי נוסף: "אין הכוונה למערכת כבדה ומסורבלת שעלולה לעכב את קידום הפרוייקט אלא למערכת חכמה ויעילה".

המבקרת מציינת, כי העדר בקרת תיכנון גורם לבזבוז של כספים. רובין מציינת לדוגמא, כי במת"צ שדרות הרצל חלו ליקויים רבים: אומדן תקציב נמוך בכ-50 אחוז מהנדרש, פירסום מכרז לפני גמר תכנון, תכנון על ידי מהנדס שאינו מתאים לתחום - כל אלה גרמו להוצאות מיותרות של עד 1.5 מיליון שקל.

המבקרת קובעת בנוסף, כי הוועדה למסירת עבודות לא דנה באופן מקצועי ופרטני בכל מכרז וחוזה. באחת מישיבותיה דנה הוועדה במשך שעתיים בלבד ב-55 מכרזים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. בנוסף מציינת רובין, כי הוועדה אישרה ביודעין לפחות שישה חוזים בדיעבד. רובין מציינת כי הדו"ח ממחיש את החשיבות בהקמת ועדה לליווי הפרויקט ולמערך פיקוח ובקרה.