בלי חשבון

אחת העבירות הנפוצות ביותר שמבוצעת נגד ארגונים היא גניבת נכסים, כגון מלאי, שיקים, מזומנים, כסף מחשבון הבנק ואף מידע. אמנם ארגונים מקדישים מאמצים רבים כדי למנוע עבירות אלה, למשל באמצעות התקנת מצלמות נסתרות או עריכת בדיקות פתע. עם זאת המגע שיש לעובדים עם כסף או מלאי בהיקפים גדולים, מביא לעתים למצבים שבהם אין הם עומדים בפיתוי. ניתן לחלק גניבת נכסים ומלאי לשתי קטגוריות עיקריות:

גניבה לפני הרישום בספרים (skimming) - הונאה המבוצעת "מחוץ לספרים". גניבה אחרי הרישום בספרים (larceny) - הונאה המבוצעת "בתוך הספרים".

גניבה מחשבונות הארגון בארגונים רבים חלק מהנכסים הוא בצורה של פיקדונות בבנקים. לא אחת נגנבו נכסים ארגוניים בידי עובדים שהיתה להם גישה לאמצעי תשלום, כגון שיקים, העברות בנקאיות או מס"ב (מערכת סליקה בנקאית), וכן אפשרות להסתיר את פעולת הלקיחה.

הדרך הפשוטה ביותר לגנוב מהארגון כספים היא באמצעות זיוף חתימות של מורשי חתימה על גבי שיקים לפקודת המועל או גורם אחר הקשור אליו. רישום השיק יכול להיעשות גם ללא הרשאה וללא ידיעת הארגון, כאשר מוציא השיק הוא בעל זכות חתימה. דרך נוספת להוצאת שיקים במירמה היא באמצעות החתמת מורשי חתימה על שיקים, תוך מצג שווא כי מדובר בתשלום לגיטימי לספק או לגורם אחר הקשור לחברה.

לא פעם בוחרים ארגונים לבצע העברות כספיות באמצעות מס"ב או להיעזר בהעברות בנקאיות במקום בשיקים. שיטות אלה להעברת כספים, למרות יתרונותיהן, מהוות פתח לביצוע מעילות. בתשלומי מס"ב מבוצעת המעילה באמצעות החלפת פרטי חשבון הבנק של ספק או גורם אחר, בפרטי חשבון הבנק של המועל או גורם המקורב אליו. בהעברה בנקאית מבוצעת המעילה באמצעות זיוף הוראת תשלום בנקאית המתבצעת בפקס, או מתן הוראה טלפונית ללא הרשאה.

מאחר שייתכן כי שיטות אלה להוצאת כספים יתגלו בהתאמות שייערכו עם הבנק, נדרש המועל להסתיר את הגניבה או להציגה בצורה כוזבת כעסקה לגיטימית. אחת הדרכים הנפוצות ביותר להסתרת המעילה היא באמצעות הצגת חשבוניות או אסמכתאות כוזבות. בין השאר הכוונה לשימוש חוזר בחשבונית ספק, שימוש בחשבוניות שאינן קשורות לארגון, וכן לביצוע שינויים בחשבוניות הספקים. דרך נוספת להסתרת הגניבה היא באמצעות רישום פקודות יומן פיקטיביות. למשל רישום זיכוים בכרטיסי ספקים ולקוחות אמיתיים, רישום זכאים פיקטיביים, כגון עובדים או ספקים, רישום פקודות בכרטיסי ספק חדשים וסגירתם מול חשבונות מעבר, וכן גלגול יתרות מכרטיס לכרטיס (lapping) וסגירתן בסופו של דבר בכרטיסי הוצאות מימון או כרטיסים דומים.

מנהלת חשבונות האחראית על העברת התשלומים לספקים של החברה, שינתה את פרטי חשבון הבנק של הספק לפרטי חשבונה האישי. פעולה זו איפשרה לה לקבל לחשבונה האישי כמה מהתשלומים שבוצעו באמצעות מס"ב והיו מיועדים לספק. לאחר ביצוע ההעברות שינתה העובדת פעם נוספת את פרטי חשבון הבנק של הספק. באמצעות העברות כוזבות אלה העבירה לחשבונה האישי יותר מחצי מיליון שקל. לשם הסתרת המעילה ביצעה העובדת רישומים כוזבים לזכות הספק בכרטיסו. סכומי ההעברות לחשבונה התאימו בצורה מדויקת לפקודות היומן הפיקטיביות, כך שלא נוצר חוסר התאמה בין היתרות הרשומות בספרי החברה ליתרות הרשומות בספריו של הספק.

מנהל מחלקת מחשוב בארגון אמריקאי גדול הקים ללא ידיעת הארגון חברת קש, ואף דאג לפתוח לחברה כרטיס ספק מאושר. באמצעות חברת הקש רכש המנהל ציוד מחשוב מספקים שונים, שעבדו עם הארגון, ומכר אותם לארגון שבו עבד. מחירי הציוד נופחו באחוזים בודדים כדי לא לעורר חשד. ההונאה, שהניבה למנהל עשרות אלפי דולרים, התגלתה לאחר שאחד הספקים התלונן בפני ההנהלה כי היקף מכירותיו לארגון יורד בהתמדה למרות שביעות הרצון ממוצריו.

מנהל בבית אבות נחשד בגניבה של יותר מ-3 מיליון שקל. חקירה העלתה כי המנהל הזמין לביתו הפרטי מוצרים שונים מספקים עמם עבד בית האבות, ורשם אותם כהוצאות תחזוקה של המוסד. המנהל דרש מהספקים לרשום על החשבוניות ציוד או שירותים שונים מאלה שסיפקו בפועל. כדי להסוות את פעולות הגניבה נהג המנהל לזייף חשבוניות וחתימות של עובדים בבית האבות.

אי רישום תקבולים בקופה בארגונים רבים הקופאים הם האחראיים לרישום המזומנים המתקבלים. אי רישום המזומנים מאפשר לקופאים לשלשל את הכסף לכיסם. מקרים שבהם הלקוחות משלמים את סכום הקנייה במדויק ואינם דורשים אסמכתא לתשלום שבוצע, למשל זקנים או ילדים, או מקרים שבהם נוצר לחץ בקופות, הם בבחינת הזדמנות לאי רישום תקבולים. כאשר אי רישום התקבול בקופה עלול לעורר חשד מצד הלקוח, נעזרים הקופאים בדרכי הסוואה שונות. דרכי ההסוואה הנפוצות ביותר הן רישום סכום הנמוך מסכום העסקה בפועל, ושלשול ההפרש לכיסו של הקופאי, או לחלופין רישום מכירת כמות קטנה יותר של סחורה מזו שנמכרה בפועל. דרכים מתוחכמות יותר לגניבת מזומנים כוללות מתן קבלות משומשות שניתנו ללקוחות קודמים, שימוש בקבלות שאינן שייכות לארגון או בקבלות מזויפות, וכן מניפולציות שונות בקופות הרושמות.

מנהל בחברה להשכרת דירות הזמין למשרדו דיירים שהמתינו בתור כדי לשלם את שכר הדירה. הדיירים שילמו למנהל את שכר הדירה, ובתמורה קיבלו אישור בכתב ידו המאשר את התשלום. לאחר לכתם רשם המנהל במסמכי החברה כי הדירה בגינה קיבל תשלום ריקה, ושלשל את כספי השכירות לכיסו.

קופאי וסדרן באולם הרקדות, ששיתפו ביניהם פעולה, גנבו במשך שנים עשרות אלפי שקלים. הסדרן שהופקד על תלישת ספחי הביקורת בכניסה לאולם, העביר לקופאי קבלות מהן לא תלש את ספח הביקורת, ואלה נמכרו שוב ללקוחות. ההונאה בוצעה בעיקר במצבי לחץ, שבהם האורחים מיהרו להיכנס לאולם ולא דרשו את הקבלה. נתונים על ירידה בהיקף ההכנסות הביאו להתקנת מצלמה נסתרת ולגילוי ההונאה.

גניבת מלאי בארגונים רבים מהווה המלאי מרכיב עיקרי מנכסיו. בקרות לקויות וגישה חופשית שיש לעובדים מסוימים למלאי, מנוצלות לעתים לגניבות. גניבת מלאי מחייבת ביצוע התאמות בין הכמות הרשומה בספרי הארגון לבין הכמות המצויה בארגון בפועל, לשם כיסוי החוסרים. הסתרת גניבת המלאי תבוצע באמצעות הקטנת כמויות המלאי בספרים, הכנסת שינויים ברישומי המלאי, זיוף ספירות המלאי, רישום השמדות של מלאי, או לחלופין רישום החזרות לספקים שלא בוצעו בפועל. דרך אחרת לכיסוי הגניבה היא רישום מלאי קטן יותר מזה שנכנס בפועל למחסנים, או לחלופין רישום מלאי גדול יותר מזה שיצא ממנו ללקוחות.

מחסנאי בחברת מזון גנב סחורות ממחסני הארגון במשך שנים רבות. הוא הסדיר את החוסר במלאי באמצעות רישום דו"חות כוזבים של השמדת מלאי שפג תוקפו, וכן באמצעות כניסה למערכת ניהול המלאי ורישום עדכונים תחת הקטגוריה "ספירת מלאי יומית". המעילה התגלתה לאחר שחשבת חדשה של החברה סקרה את כרטיסי המלאי והבחינה בתנועות אשר בוצעו ללא ידיעת ההנהלה. בחקירתו טען האפסנאי כי מדובר במיון בין פרטי מלאי שונים. לאחר שהוצגו בפניו נתונים לפיהם היקף הקטנות המלאי גדול מההגדלות, הודה המחסנאי בגניבה.

שימוש בכספי הארגון שימוש בכספי הארגון לצורך קבלת ריבית, מימון פעילות פרטית או לצורך הצגת ביטחונות, היא הונאה נוספת הנפוצה בארגונים. בשיטה זו מפקיד המועל את כספי הארגון בחשבון המצוי בשליטתו ונהנה מהריבית שנצברה, או לחלופין מממן פעילות פרטית על חשבון הארגון. לאחר פרק זמן מסוים מחזיר המועל את הכספים לארגון ורושם את התקבול באיחור. מעילה זו יכולה להתבצע כאשר העסקות נעשות בכסף מזומן, או כאשר מתקבלים מהלקוחות שיקים והמועל מחליף אותם במזומן או בשיקים שלו. חשוב להדגיש כי בתי המשפט בארץ פסקו, כי גם במקרה בו העובד מחזיר את הכסף לארגון מדובר בגניבה.

מנהל מכירות בחברה קבלנית ביקש מלקוחות אשר קנו דירות לא לרשום את שם המוטב על השיק, בנימוק שהחברה נוהגת להטביע את חותמתה עליהם. המנהל, שלקח הלוואות רבות בשוק האפור, פדה את השיקים שקיבל מהלקוחות. במטרה להסתיר את הגניבה נהג להחליף שיקים אלה בשיקים אחרים שהתקבלו מלקוחות חדשים.

גניבת שיקים שהתקבלו בדואר ארגונים רבים מקבלים שיקים באמצעות הדואר. שיטת עבודה זו חושפת את הארגון לגניבות מצד עובדים האחראים לפתיחת הדואר. גניבת שיקים תתגלה במוקדם או במאוחר, לאחר שיתברר כי קיים פער בספרי הצדדים. הסתרת המעילה מבוצעת לרוב באמצעות שיתוף פעולה בין הגורם המקבל את השיקים, לבין הגורם האחראי על רישומם במערכת הארגונית. מתן הנחות ללקוחות, ביטולי יתרות, רישום חובות כחובות אבודים, וכן גלגולי יתרות מחשבון לחשבון (lapping) מהווים דרך להסתרת הגניבה. שיקים המגיעים בדואר עם חותמת "למוטב בלבד" או "לא סחיר", אינם מאפשרים הסבה. ואולם המועל יכול לגנוב שיקים מסוג זה ולהפקידם בבנק אחר, שבו פתח חשבון על שם הארגון ללא ידיעת המנהלים. לחלופין יכול המועל לשנות את שם המוטב ולהפקיד את השקים בחשבון בנק של ארגון פיקטיבי ששמו דומה. לדוגמה: שיק לפקודת "אור אלקטרוניקה" ישונה ל"מאור אלקטרוניקה".

עובדת האחראית על פתיחת הדואר ורישום השיקים המגיעים לארגון נהגה לגנוב שיקים שהתקבלו מלקוחות. מנהל חשבונות שניהל עם העובדת רומן דאג להסתיר את חסרונם של השיקים באמצעות רישום הנחות ללקוחות אלה. ההונאה התגלתה לאחר שלקוח צלצל להנהלת החשבונות וביקש לבטל שיק ששלח. בבדיקה שנערכה התברר כי השיק כלל לא התקבל בארגון וכי כרטיסו של הלקוח זוכה בגין הנחה. בעקבות החשד נפתחה חקירה ממנה עלה כי נגנבו מהארגון כספים בהיקף של מאות אלפי שקלים. העובדים פוטרו והוגשה נגדם תלונה במשטרה.

גניבת שיקים יוצאים גורמים שיש להם גישה לשיקים היוצאים מהארגון יכולים לגנוב אותם ולהפקידם בחשבונם הפרטי. הסתרת הגניבה תבוצע במקרים אלה באמצעות ביצוע התאמות באישורי היתרות המגיעים מהספק.

נוכלים גנבו שיקים שהיו מיועדים לשלטונות המס. פרטי המוטב שהופיעו על השיקים שונו והופקדו בחשבונות בנקים של ארגונים בעלי שם דומה. למשל, שיק שהמוטב הרשום עליו היה "מס הכנסה" שונה ל"החזרי מסי הכנסה לשכיר בע"מ".

איתור ומניעה

להלן כמה דרכים לאיתור ומניעת גניבת נכסים:

התקנת מצלמות נסתרות באזור הקופה, המלאי ואזורים רגישים אחרים. ביצוע ספירות פתע בקופות ובמחסנים. שימוש בלקוח סמוי לצורך בדיקת נאותות הרישום בקופות והחשבוניות המתקבלות. הקפדה על אבטחה פיזית של נכסי הארגון.

הוצאת שיקים עם רישום ל"מוטב בלבד" או "לא סחיר", ללא המלה "לפקודת" ועם "קרוס". בדיקת פרטי הגורם שפדה את השיקים באמצעות סקירת צילומי השיק וגב השיק, אותם ניתן לקבל מהבנק. ביצוע בדיקות סבירות לאיתור ירידה לא מוסברת בתקבולים בהשוואה לתקופות קודמות ולארגונים שפעילותם דומה.

ביצוע בדיקות פוליגרף תקופתיות לעובדים המועסקים בתחומים רגישים. הטמנת פיתיונות, כגון שיקים ללא רישום שם המוטב, או עודפים לא מוסברים בכסף מזומן. ביצוע התאמות תקופתיות בין היתרות והתנועות הרשומות בספרי הארגון, לבין הרישומים המופיעים בספריהם של הגופים עמם עובד הארגון.

הכותב הוא ממשרד פאהן קנה ושות'. ספרו, "איתור ומעילה", יצא באחרונה בהוצאת לשכת המבקרים הפנימים.