לו הייתי קליין

"הנושא, במידה רבה, פסיכולוגי: הפיחות הוא בסך הכל דבר טוב, גם השיעור שלו. הבעיה היא המגמה - הכיוון והקצב. צריך להיזהר מהעלאת ריבית, כי יכול להיות שהציבור יפרש את המהלך כחשש כבד מפני פיחות, ובתגובה יקנה דולרים.

"הנגיד צריך לפעול בזהירות ובקור רוח אדיר. המנהיג המוניטרי של מדינת ישראל היום הוא דוד קליין, וכולנו צריכים לעמוד מאחוריו".

ח"כ אברהם שוחט , לשעבר שר האוצר. "קודם כל, הייתי בוחן בזהירות את המצב, ומסתכל באיזו מידה הפיחות ישפיע על האינפלציה. הייתי מחכה כמה ימים לפני שהייתי מתערב, ובאותו זמן, גם מזכיר לממשלה את כל הטעויות שעשתה בהעברת התקציב.

"בסך הכל, הביקושים למט"ח אינם רק תוצאה של הורדת הריבית, אלא גם תוצאה של ההתנהלות הממשלתית בכל הקשור לתקציב, וגם תוצאה של המצב המדיני-ביטחוני".

ח"כ אופיר פינס . "אני לא ממליץ להעלות את הריבית עכשיו, אבל לא אתפלא אם זה מה שהנגיד יעשה. לו הייתי הנגיד, הייתי מחכה עוד חודש, כדי לראות אם באמת יש אינדיקציות להתפרצות אינפלציונית, ורק אז הייתי מעלה את הריבית. אבל גם אז, רק באופן מתון. במקביל, הייתי לוחץ על הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה".

פרופ' דוד לבהרי , האוניברסיטה העברית. "ראשית כל, לא הייתי נכנס למפולת הזאת מראש. הייתי מוריד את הריבית לאט-לאט, ולא בבת אחת. לו הייתי הנגיד היום, אולי הייתי מעלה את הריבית, אבל קודם הייתי מחכה כמה ימים. הבעיה היא, שהנגיד איבד את האמינות שלו, והוא צריך להחזיר אותו עכשיו".

אילן שילוח , מנכ"ל קשר בראל. "לו הייתי הנגיד, הייתי מעלה את הריבית היום ב-0.5%, ומבקש מהממשלה במקביל לקצץ עוד יותר בתקציב, ולשנות את סדרי העדיפויות בתוך התקציב. זאת אומרת, לקחת את הכסף שנתנה לחרדים ולמתנחלים, ולשים אותו בהשקעות בחינוך".

ד"ר איתי שילוני , פסיכולוגיה ניהולית בע"מ. "הנגיד קליין נמצא במצב קשה כי מצד אחד קוראים להתערבותו בשוק, ומצד שני, הוא חייב לשדר שיש לו עצבים חזקים. בעצם, הוא כמו מהמר שיושב ליד שולחן רולטה בקזינו, ומהמר על הכסף הגדול. החברים מסביב אומרים לו לקום ולצאת, והוא חייב לשבת ליד השולחן ולהראות עצבי ברזל.

"בנוסף, ייתכן שהוא מושפע מהמיתוס של קודמו, הנגיד פרנקל, שהתפרסם בין היתר בזכות ראייתו ארוכת הטווח, והעובדה שלא שינה את מדיניותו בגלל שינויים כאלה או אחרים בשער החליפין. עצתי לקליין היא, שינסה לחשוב בצורה בהירה ונקייה שאיננה מושפעת מהלחץ הקבוצתי, מהמיתוס הכרוך בקודמו, או מהחשש כיצד ייתפס אם ישנה את המדיניות שבה נקט עד כה".

סם אולפינר , נשיא התאחדות הקבלנים. "בשום פנים ואופן, לא הייתי מעלה את הריבית. מצד שני, אני רוצה לקרוא לכל המגזר העיסקי שינהג באחריות, כמו שנהגו הקבלנים, כשלא קפצו על ההזדמנות להעלות מחירים".

בני אושמן, מנכ"ל בנק איגוד. "לפני שהייתי פועל, הייתי מחכה עוד קצת כדי לראות איך השוק מגיב. אם השוק יירד, לא הייתי עושה כלום. אבל אם השקל יישאר ברמה הנוכחית ואף יעלה, אז יש סכנה להתפרצות אינפלציונית, והייתי מעלה את הריבית".

סילביה פיטרמן , לשעבר מנהלת מחלקת מטבע חוץ ומנהלת המחלקה המוניטרית בבנק ישראל. "אני מבינה שאת רוצה לדעת איך פיקח היה יוצא ממצב שחכם לא היה נכנס אליו. ובכן, אני חושבת שמה שבנק ישראל עושה הוא הדבר הנכון - הוא מזהיר את הציבור, שאם הוא רוצה לקנות מט"ח ביוקר, הוא לא יעצור בעדו.

"ואולם, הבנק אמר לציבור שאם התהליך הזה יימשך, הוא יעלה את הריבית ולא יהסס להעלות אותה כמה שצריך. זאת, כדי לשמר את יציבות המחירים ואת היציבות הפיננסית, המאוימת על ידי חוסר האמינות שנוצרה בגלל ההורדה החדה בריבית והיעדר משמעת פיסקלית - והריצה אל הדולר הנובע מכך.

"אם שוק המט"ח יירגע ברמה הנוכחית, או גבוהה ממנה במקצת, לא נראה שיהיה צורך להעלות את הריבית כלל. שכן על רקע המיתון, לא צפויה התפרצות אינפלציונית. אולם, אם המצב לא יירגע, אני מתארת לעצמי שהייתי מעלה את הריבית במינון גבוה יותר ממה שאני מעריכה שבנק ישראל מתכוון. בשום אופן לא הייתי מתערבת בשוק המט"ח".

יעקב גלברד , מנכ"ל פלאפון. "לו הייתי הנגיד, הייתי פועל מתוך מטרה לשמר את יעדי האינפלציה, ואם הדבר יידרש, הייתי מעלה את הריבית. אבל קודם הייתי ממתין, ובוחן את השפעת הפיחות על מדדי המחירים. השוק נמצא במיתון, ולכן הפיחות לא בהכרח ייתן את אותותיו במדד".

יקי ירושלמי , מנכ"ל מפעלי נייר חדרה. "הייתי מייקר את מחיר הכסף במסלול גיוסי ההון שבנק ישראל מבצע במכרזים, על מנת להעביר לשוק מסר של סוף המשחק. לא הייתי מייקר את הריבית המוכרזת, כדי לא להקשות על התעשייה להמשיך ולהתפתח".

ואיל כריים , מנכ"ל ADI ייעוץ להשקעות וסגן נשיא המועדון לאנשי עסקים ערבים. "הייתי מאיים בהעלאת ריבית, כמו שעשה הנגיד, אבל בפועל לא הייתי מעלה את הריבית, כי המשק לא יסבול העלאת ריבית כלשהי. לא הייתי מתרגש מדי מעליית שער הדולר, משום שלדעתי היא משקפת באופן ריאלי ונכון את ערכו של הדולר מול השקל. גם אם הריבית תעלה, בסופו של דבר, מגמת העלייה בשער החליפין תימשך. לכן, אני לא רואה שום מקום לפאניקה".

עו"ד רם כספי . "לו הייתי הנגיד, הייתי מעלה את הריבית ב-2% במכה אחת, ומייצב את כל המערכת כדי להביא את הדולר לרמה של 4.50 שקל.

"הנהירה לדולר אינה רק פועל נגזר של הריבית, אלא גם תוצאה ממצב המשק שכרוך בטבור עם המצב המדיני. אם יתחילו שיחות עם הפלשתינים, והתקווה תחזור לציבור, ואיתה יחזור גם האמון, אז הדולר יתייצב על המחיר המתאים - ולא תהיה ספקולציה המשקפת אובדן אמון במערכת הכלכלית וגם במערכת המדינית".

ז'ק בר, יו"ר דירקטוריון טמפו. "הייתי מוודא, באמצעות כל הכלים העומדים לרשותי - כולל דיבור, ריבית, מכשירים פיננסיים - שהנכס של שקל יציב וחזק שהושג בעמל רב, לא בורח לי מתחת לידיים".

אלישבע יעקובוביץ' , מנהלת שותפה בקרן הון סיכון ורטקס. "היתה זו שגיאה להוריד את הריבית בצורה כל-כך חדה, בלי לגבות את המהלך הזה בצעדים מכיוון התקציב. אחרי שזה נעשה, לדעתי, אין שום ברירה חוץ מאשר להעלות את הריבית עכשיו בצורה מבוקרת - ולרוץ מהר לגבש יחד עם האוצר תוכנית עם צעדים מוניטריים ופיסקליים, שמשדרים יותר יציבות ויותר החלטיות".

עמיר פרץ , יו"ר ההסתדרות. "לו הייתי הנגיד, לא הייתי מעלה את הריבית בשום פנים ואופן. העלאת הריבית יכולה לצייר אותו ככלי פוליטי, שבעצם מודה שכל המהלך שעשה היה מהלך של כניעה ללחצים פוליטיים, ולא אמונה במהלך כמהלך כלכלי נכון.

"מעמדו של בנק ישראל כגורם עצמאי במשק הוא עניין קריטי לכלכלת מדינת ישראל, ואסור שתגובת הנגיד תתפרש כהפיכתו של הבנק ככלי במשחק הפוליטי. אסור בשום פנים ואופן להגיב בפאניקה. הרי יש מספיק חוסר-ודאות במשק הישראלי, ולא משנים מדיניות בתגובה למשבר בנקודת זמן ספציפית".

אבשלום הרשקוביץ , מנכ"ל אלבר. "הייתי מחכה עד שמתפרסם המדד, לפני שהייתי מקבל החלטות, כי מאוד חשוב לראות אם זה תהליך אינפלציוני או מכה חד-פעמית. אם זו מכה חד-פעמית, לא צריך להעלות את הריבית. אבל אם לא, זה מחייב את התערבות הנגיד".

עמרי פדן , מנכ"ל מקדונלדס ישראל. "מכיוון שפיחות מואץ הוא הבעת חוסר אמון במדיניות הממשלה, אני מייעץ לנגיד להציע לראש הממשלה לחתור להסכם שלום מיידי עם סוריה ולהפסיק הקצאות מיוחדות לחרדים ולמתנחלים, על מנת שניתן יהיה לשחרר מקורות לצמיחת המשק".

גבי רביד , מנכ"ל פסגות לניהול קרנות נאמנות. "צריך לזכות, שפיחות הוא תהליך חיובי למשק במצב של מיתון. המשק הישראלי מושתת על סחר חוץ, ותמיכה ביצוא היא תנאי חיוני לחידוש הצמיחה.

"מה שעבר על שער המטבע בשבועות האחרונים הוא תוצאה של חיפוש אחר שיווי משקל חדש בתיק נכסי הציבור. שינוי טעמי הציבור לגיטימי, ואין להגדירו כפאניקה. כל זמן שבטווח הקצר הפיחות לא מגיע לרמות בלתי סבירות של מעל 5 שקל, אין מקום להתערבות בתחום הריבית.

"הורדת הריבית החד-פעמית בדצמבר נועדה לאפשר מדיניות תקציבית הגיונית, ולהוות משקל נגד לתביעות בלתי-סבירות. למרות שההתנהלות בתחום התקציב אינה מעודדת, גם בדיעבד המהלך של הנגיד היה הגיוני. התגובה החיובית בעקבות הצהרתו שלשום (ג') מוכיחה, שמה שנחוץ היום לציבור יותר מכל, היא מדיניות ברורה ושקיפות שתקטין את העצבנות בשווקים.

פרופ' אריה ארנון , אוניברסיטת בן-גוריון. "יש לי עמדה מאוד לא אופיינית לכלכלנים. אני לא מאמין גדול בזה שבנק ישראל צריך לעסוק רק באינפלציה. אני שייך עוד לאלה שמאמינים, שבנק ישראל והממשלה ביחד צריכים לטפל גם בצד הריאלי, וגם בצד המחירים. לכן, כל האופנה של עצמאות בנק ישראל - דבר שאין לערער עליו - אני לא מקבל אותה.

"צריך להבין גם, שהמשבר היום נובע בעיקר מהמצב המדיני-ביטחוני, ויש מעט מאוד שמדיניות כלכלית יכולה לעשות בנסיבות אלה. לו הייתי הנגיד, הייתי מתאם את צעדיי עם הממשלה ובוחן מחדש, יחד איתה, את החשיפה ליבוא ואת המשך פתיחת שווקי ההון - כי כל הצעדים האלה נעשו על בסיס ההנחה, שהמשק צועד לנורמליזציה כתוצאה מתהליך השלום. להנחה הזאת כבר אין בסיס.

"בתנאים האלה, התערבויות של בנק ישראל - קצרה ידן לטפל במשבר. גם אם יעלו את הריבית שוב, זה לא יחזיר את היציבות, כי הורדת הריבית היתה רק הקש ששבר את קו הגמל".

עמי סגיס , מנכ"ל שופרסל. "לו הייתי הנגיד, הייתי מעלה את הריבית ב-1%".

דידי ארזי , מייסד נייס. "יש לנו פה אנומליה קצת טראגית. מצד אחד, כשהנגיד סוף-סוף עושה צעד נכון כדי לסייע למשק, היעדר המנהיגות הכלכלית מהצד השני מביא את הצעד שלו להיות צעד קשה. כשהממשלה התנהגה פחות או יותר באחריות בצד התקציבי, הוא לא הוריד את הריבית, ובכך בלם את הצמיחה. כשהוא סוף-סוף עושה מה שצריך, הממשלה מתנהגת בחוסר אחריות, וזו ממש טרגדיה.

"לכל זה צריך להוסיף את המצב המדיני-ביטחוני, וגם פה יש חוסר מנהיגות וחוסר דרך שמוסיף לתחושה הקשה של הציבור. אני חושב, שאסור לעשות מדיניות זיג-זג, ואני גם לא חושב שהפיחות עד עכשיו היה נוראי, אלא תיקון מסוים אחרי שנים של עיוותים. ואשר על כן, אני מציע גם לציבור, וגם לנגיד, להירגע קצת. לא נעים להגיד, אבל הדולר שווה 5 שקל, וזה לא צריך להפחיד אף אחד. הכי חשוב היום, זה לנהוג בקור רוח".

אביגדור קפלן , מנכ"ל כלל ביטוח ויו"ר איגוד חברות הביטוח. "הייתי ממתין ועוקב אחר מצב המשק בחודשים הקרובים, כי אסור לפעול מיידית תחת לחץ הציבור. על הנגיד לכלכל את צעדיו בשיקולים מקצועיים, לעקוב אחר התנהגות המדדים, ולראות כיצד הממשלה תטפל בגירעון התקציבי.

"אם תסתמן מגמה של פריצת אינפלציה והמשך השתוללות בתחום שערי המטבע, לא תהיה לנגיד ברירה, אלא לפעול בתחום הריבית. אך פעולת זיג-זג מהירה רק תגרום נזק, ולכן הצעד הנכון היום הוא המתנה".

צביקה גיור, מנכ"ל ניופאן. "בטווח הקצר והמיידי, הייתי מעלה את הריבית ב-1%, על מנת לעצור את השתוללות הדולר. ואז הייתי עושה מאמצים להחזיר את אמון הציבור הפרטי והעיסקי במדיניות הכלכלית והפיננסית של הממשלה ובנק ישראל - אולי באמצעות גיבוש צוות משותף של בנק ישראל והאוצר, כדי לשפר את ההבנה ושיתוף הפעולה בין שני הגופים. הייתי גם מחדש את יוזמתו של ראש הממשלה, שבראשית דרכו זימן אנשי משק וכלכלה לפורום עיסקי, לסיעור מוחות".