לאן יפליג מגרש צים?

על-פי ההערכה, יוכל הבנק לקבל בעד המגרש, בתנאי השוק של היום, 13-10 מיליון דולר. המגרש מיועד לבניית בית משרדים בן 10,000 מ"ר. על-פי הנחיות הפיקוח על הבנקים, אסור לבנק לנהל או לסחור בנכס מניב, ולכן ייאלץ כנראה המזרחי למכור את המגרש. הביקוש למשרדים בסיטי נמצא כיום בירידה קלה, בשל המשבר הכללי בענף. היזם אלפרד אקירוב החליט שלא לבנות, לפי שעה, בית משרדים על מגרש סמוך בבעלותו, באחד העם 26-22. עם זאת, הצליחו בחודשים האחרונים אפריקה-ישראל ומגדל להשכיר בכ-20 דולר למ"ר מגדל משרדים בן 13 אלף מ"ר שבנו בסמוך, ברחוב אחד העם פינת הרצל. ההערכה היא, שכיום ניתן יהיה למכור משרדים באיזור ב-2,500 דולר למ"ר, עם סטיות לשני הכיוונים לפי מצב השוק ביום העיסקה ולפי גודל העיסקה.

מגרש צים קרוי כך, משום שעד פברואר 1966 עמד עליו בית משרדים בן ארבע קומות, שבו היו, בין היתר, משרדי הסניף התל-אביבי של חברת הספנות צים, וכן משרדי יכין-חק"ל וחברת הסחר דיזנגוף.

ביום שישי, 2 בפברואר 1966, עלה הבניין באש, בדליקה הגדולה מסוגה שאירעה אי פעם בסיטי של תל-אביב. בשעתו היו שמועות לפיהן הבניין הוצת, כדי לשרוף מסמכים של אחת החברות שישבו בו. אולם חקירת מכבי האש העלתה, כי הבניין נשרף כתוצאה מקצר ממנורת ניאון.

עשרות מעובדי הבניין חולצו בעזרת מסוקים של חיל האוויר, כאשר אלפי תושבים נדהמים עומדים מסביב לבניין. לאחר זמן קצר נהרס הבניין, מטעמי בטיחות, ומאז עומד המגרש ריק, ומשמש לסירוגין כמגרש חנייה.

בנק המזרחי קנה את המגרש בראשית שנות ה-80, כדי לבנות עליו את בית המשרדים החדש שלו. הבנק גם קנה במקביל, על-פי דרישת העירייה, חניון ברחוב יבנה, כדי שהחנייה באיזור תהיה לפי התקן.

הבנק תיכנן להניח את אבן הפינה לבניין באפריל 1986. אולם שבוע לפני טקס הנחת אבן הפינה פירסמה ועדת בייסקי, לחקר מפולת מניות בבנקים, את מסקנותיה. הוועדה מתחה, בין היתר, ביקורת חריפה על בנק המזרחי ועל מנכ"לו דאז, אהרון מאיר המנוח, והורתה למאיר להתפטר.

ראשי הבנק הבינו, שבאווירה הציבורית של אז, שהיתה מאוד אנטי-בנקאית, אין טעם להתחיל בבניית בית משרדים מפואר. ההנהלה הודיעה על דחיית הנחת אבן הפינה "בשל תנאי מזג האוויר". אבן הפינה לא הונחה עד היום.

לפני שלוש שנים החליטו הבעלים החדשים של הבנק, משפחות ורטהיים ועופר, להחיות את התוכנית הישנה, ולבנות את בית המשרדים על המגרש. כבר ההנהלה הקודמת קנתה בניין סמוך, כדי להגדיל את זכויות הבניין.

אולם זמן קצר לאחר מכן, בסוף 1999, יזמה הנהלת הבנק מהלך הפוך: היא קנתה מחברות אביב ואוסיף 6,700 מ"ר משרדים במגדל "שער העיר" ברמת-גן ועוד חניונים, בהשקעה של 29 מיליון דולר. הנהלת הבנק הודיעה רשמית, כי בכוונתה לעבור מת"א לרמת-גן, בין היתר בגלל הארנונה היקרה בת"א.

ראש העירייה, רון חולדאי, שהבין את הרמז, הוזיל מיד את הארנונה, וקרא לבנק להישאר בת"א. במקביל, אישרה הוועדה המקומית לבניין ערים את תוכניות הבינוי של הבניין.

מאז, התרוצצו שתי מגמות בבנק: היו שהציעו לעבור בכל זאת לרמת-גן, ולרכז בו את כל המשרדים הפזורים של הבנק, והיו שביקשו להישאר בת"א, לבנות את הבניין על מגרש צים, ולמכור איך שהוא את הקומות ברמת-גן. בסוף השבוע התברר, שניצחה המגמה הראשונה.