מבן-בסט עד רבינוביץ'

תזכורת:

מאי 2000 - רפורמת בן-בסט מוצגת על-ידי יו"ר הוועדה ומנכ"ל משרד האוצר דאז, אבי בן-בסט, ומקבלת את בירכת שר האוצר, אברהם שוחט, וראש הממשלה, אהוד ברק.

עיקרי ההמלצות: מס של 25% על הרווחים הריאליים בשוק ההון, הכנסות פיננסיות, אפיקי החיסכון וענף הנדל"ן; ביטול הטבות מס על הפרשות מעביד לקרנות השתלמות; מיסוי התשואה הריאלית של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל, בשיעור של 25%; מס שבח של 25%; מס על רווחי הון ממכירת דירות מגורים; מס של 10% על הכנסות משכר דירה; מס עיזבון של 10% על ירושות; מס בשיעור דומה על מתנות יקרות מ-50 אלף שקל ליחיד; מיסוי ישראלים גם על הכנסות והשקעות מחו"ל. מנגד: העלאת רף המס ליחיד מהכנסה של 2,880 ל-3,200 שקל לחודש; הפחתת דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות מ-5.76% ל-5%; ריווח מדרגות המס; ביטול פטורים; הרחבת דרישת הדיווח מ-22% ל-29% מהנישומים.

ההשלכות המיידיות: כל מי שיכול לצעוק - צעק. בן-בסט עומד מול ההתקפות, ומצהיר: "התוכנית היא אמנה חברתית. הרפורמה אמורה להיטיב עם 96% מהמשפחות בישראל, מקדמת את הצדק החברתי, מעודדת צמיחה ותעסוקה, ומשלבת את ישראל בכלכלה העולמית".

יולי 2000 - הסערה נמשכת, וראש הממשלה, אהוד ברק, מכריע: רפורמת בן-בסט תיושם במתכונת מצומצמת. בפנים: מיסוי קרנות השתלמות, מס עיזבון מצומצם, מס על רווחי הון, נכסים שקליים, תוכניות חיסכון ורווחים בבורסה. בחוץ: מיסוי קרנות השתלמות, ביטול נקודת הזיכוי לנשים עובדות והעלאת המיסוי לעובדי משמרות.

מאי 2001 - חלפה שנה מהצגת רפורמת בן-בסט, ומתפרסמים עקרונות הרפורמה שמציע ראש הממשלה הנבחר, אריק שרון, אותה הגה צוות "100 הימים" שלו. העיקרון של בן-בסט, "רפורמה כמיקשה אחת", מתרסק מול "שלושת השלבים" של שרון: בראשון, תיקונים מיידיים ללא עלות תקציבית. בשני, תיקונים מיידיים עם תחולה נדחית בגלל עלות תקציבית. בשלישי, נושאים הדורשים דיון ציבורי.

עיקרי הרפורמה של שרון: אימוץ שיטת המיסוי הפרסונלי; מס של 25%-20% על פעילות ישראלים בעולם; מס של 20% על רווחי הון; מיסוי חסכונות בשיעור 10%; מיסוי רווחים שניתנים לחלוקה בשיעור של 20% ליחיד בעל מניות ו-5% לחברה; מיסוי אופציות של עובדים יופחת ל-20%. מנגד: הורדת המס על עבודה; מיסוי חסכונות, קרנות השתלמות וקופות גמל יורד מסדר היום ועובר לדיון ציבורי, יחד עם סוגיית ביטול הפטורים וההקלות; ביטול מדרגת המס של 60% וקיבוע המס המקסימלי על 50% (בהמשך מתוכנן ריווח מדרגות המס); ביטול מס מכירה.

גם תוכנית זו מותקפת. "שיא החוצפה, מתנה לעשירים", "שטותית ומסוכנת", "סוגדת לעשירים, לבעלי ההון ולאינטרסנטים", מכתירים אותם גורמים שונים.

מאי 2001 - שבוע מאוחר יותר, מזכיר סילבן שלום מי שר האוצר ומודיע, כי הוא מגבש תוכנית לרפורמה במס, על בסיס התנגדות לרפורמת בן-בסט. הרעיון: לא ליפול למוקשים פוליטיים וחברתיים שיעוררו התנגדות. במרכז הרפורמה: מיסוי על הון, כנגד הורדת מיסוי על עבודה.

ינואר 2002 - שלום מבהיר את כוונותיו: "בכוונתי לעשות פעם אחת רפורמה שתהיה גם נכונה כלכלית וגם ישימה". כלומר, ללא מוקשים, ובשלבים. שלום מודיע על כוונתו למנות ועדה ציבורית לרפורמה במערכת המס, בראשות נציב מס הכנסה לשעבר, רו"ח יאיר רבינוביץ', שעמד בראש הוועדה לשינוי מבנה המיסוי בתחום הנדל"ן.

פברואר 2002 - אברהם שוחט, שהיה שר האוצר בעת הצגת רפורמת בן-בסט, עומד להגיש הצעת חוק שכוללת את עיקרי המלצות ועדת בן-בסט, ללא הנושאים שהובילו למחלוקות קשות, בהם מס עיזבון, מס מתנות, מיסוי קרנות ההשתלמות. "הרפורמה נכשלה רק מסיבות פוליטיות", אומר שוחט.

במקביל, ועדת רבינוביץ' מתכנסת לראשונה. המנדט שלה: לגבש המלצות לרפורמה במס הכנסה בתוך שלושה חודשים, שאפשר יהיה להעביר בכנסת, ושתהיה מקובלת על כלל הציבור.

אשרי המאמין.