ארה"ב אינה מוכנה לכונן אזור סחר חופשי עם מצרים; מובארק חוזר מאוכזב

כינון אס"ח עם ארה"ב הוא אחד היעדים הכלכליים החשובים של מצרים, למרות התנגדות נמשכת של ארה"ב. יועצי מובארק קיוו להעלות את הנושא שוב בפגישותיו בוושינגטון, אך קיבלו רמז ברור מממשל בוש שהזמן טרם בשל לכך.

בריאיון לתחנת טלוויזיה מצרית אמרה קונדוליסה רייס, היועצת לביטחון לאומי בבית הלבן: "ארה"ב היא חסידה גדולה של סחר חופשי. (אך) אנו מאמינים, כי אזור סחר חופשי לא תמיד מקדם (את הסחר החופשי). כאשר מערכת כלכלית בנויה באופן מסוים, יש צורך לנקוט אמצעים אחרים.

בעניין קשייה הכלכליים של מצרים אמרה רייס, כי רפורמות כלכליות במצרים, שיתוף פעולה בין קהיר לקרן המטבע הבינלאומית ומשיכת משקיעים פרטיים למשק המצרי הם "הפתרון לטווח ארוך" לקשיים העכשוויים.

לדברי מקורות כלכליים בוושינגטון, ארה"ב חוששת מהסכמי סחר עם מדינות שעיקר יצואן מבוסס על מוצרי טקסטיל, בגלל מצבו הקשה של ענף הטקסטיל בארה"ב. אלפי מפעלי טקסטיל נסגרו בארה"ב בשנות ה-90 בגלל נדידת יצרני טקסטיל למדינות באסיה ובאמריקה הלטינית, בהן כוח העבודה זול יותר.

מפעלי הטקסטיל עדיין מהווים מקור תעסוקה חשוב במדינות מסוימות, במיוחד בקרוליינה הצפונית. הסנטור הוותיק ממדינה זו, ג'סי הלמס, שהיה יו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנאט עד שזה עבר לידי הדמוקרטים אשתקד, עדיין נהנה מעוצמה רבה בגבעת הקפיטול ומחוצה לה. הוא צפוי להילחם כארי נגד כל ניסיון לפתוח שערים ליבוא טקסטיל ללא מכסים ממדינות בעלות כוח עבודה זול.

את הנחישות האמריקנית בסוגיה זו ממחיש כישלון מאמציה של תורכיה אשתקד לקבל הטבות ביבוא מוצרי טקסטיל ממנה לארה"ב, למרות היחסים הקרובים בין שתי המדינות.

בנוסף לכך ממשל בוש מודע היטב למעמדה הרעוע של מצרים בשני בתי הקונגרס. מחוקקים רבים מטילים ספק במחויבותה של מצרים להשכין שלום בין ישראל לפלשתינים. יש מחוקקים הסבורים אפילו שמצרים אינה ראויה לסיוע החוץ הגדול שהיא מקבלת מארה"ב, השני בגודלו אחרי ישראל.

ב-2002 קיבלה מצרים כמעט שני מיליארד דולר כסיוע צבאי ואזרחי מארה"ב, אך מרכיב הסיוע האזרחי הולך וקטן, כמו בסיוע לישראל, ב-40 מיליון דולר בשנה ונעשה משמעותי פחות לכלכלה המצרית.

ארה"ב הסכימה לזרז את העברת חלק מכספי הסיוע השנתי למצרים, בסך מיליארד דולר, כדי לפצותה על אובדן הכנסות מתיירות, נפט ומקורות אחרים, בעקבות אירועי 11 בספטמבר. אך גורל 400 מיליון דולר מהסכום ה"מואץ" מותנה ביכולת הפרלמנט המצרי להעביר חקיקה שארה"ב מעוניינת בה, לרבות חוק שיבטיח הגנה על זכויות יוצרים.

מעבר לכך ארה"ב אינה מרוצה מהקצב האיטי של הרפורמות במשק המצרי. למעשה, המסר הגלום בהתבטאות רייס הוא: עשו סדר בבית ורק אחר כך נדבר על אזור סחר חופשי.

בעוד שאייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, ושגרירות ישראל פעלו נמרצות לקידום הסכם אס"ח בין ירדן לוושינגטון, אין ישראל נוקטת שום עמדה לגבי מאמצי מצרים להשיג הסכם כזה. "זה נושא בילטרלי בין ארה"ב למצרים ולישראל אין שום עניין בו", אמר מקור ישראלי בוושינגטון. חולשתה הכלכלית של מצרים מתבטאת בנתוני מפקד האוכלוסין שלה שפורסמו בשבוע שעבר, המראים כי מתוך כוח העבודה, המונה 19.6 מיליון אזרחים בני 15 ומעלה, כ-1.8 מיליון מובטלים, כלומר כ-9%. אך, לפי הערכות, שיעור האבטלה האמיתי קרוב יותר ל-15%.

בסוף 2001 היה מספר תושבי מצרים 67.8 מיליון, ומדי 23 שניות נולד עוד תינוק חדש. בתוך 15 שנה צפוי מספר התושבים להגיע ל-98 מיליון. בקצב זה זקוק המשק המצרי לתוספת של 500 אלף מקומות עבודה חדשים בכל שנה, כדי למנוע את עליית שיעור האבטלה - יעד הנחשב לבלתי ריאלי.

אתמול נפגש מובארק עם שר החוץ, קולין פאואל, ועם היועצת רייס בבלייר האוז, מעון האורחים הרשמי שליד הבית הלבן. במרכז השיחות אתמול - והיום, עם בוש - עמדו ההידרדרות המהירה ביחסים בין ישראל לפלשתינים ויוזמת השלום של הנסיך עבדאללה, שליט סעודיה בפועל.

מובארק העלה רעיון משלו - ליזום פגישה בין שרון לערפאת במצרים בניסיון לבלום את ההתדרדרות במצב וגילה כי שרון ביקש ממנו להסדיר פגישה בינו לבין עבדאללה.