רשות הטבע והגנים: צפויה התייבשות של מקורות מים טבעיים

מהסקירה עולה, שראשית חורף 2002 התאפיין אומנם בכמות משקעים מרובה באופן יחסי, אך בשל פריסה גרועה של הגשמים על פני שטחי הארץ, ופריסה גרועה לאורך חודשי השנה, תרומתם של גשמים אלה למשק המים היא דלה.

כמות הגשם הגדולה ביותר ירדה במרכז הארץ, ועמדה על 130%-90% מהממוצע הרב שנתי. בצפון הארץ, באיזור אגן הכינרת, כמות הגשמים היתה מאכזבת ונמוכה מהממוצע הרב שנתי. כמויות הגשם הגדולות במרכז גרמו לשיטפונות, וכתוצאה מכך רוב המים זרמו לים דרך נחלי האכזב, ורק מעט מאוד מים חלחלו למי התהום. התוצאה מכך היא עלייה נמוכה במפלסי מי התהום. מזג האוויר החם של פברואר ומארס הביא לדעיכה מוקדמת בשפיעת מעיינות רבים, ביניהם נחל בצת בצפון, מעיינות נחל הגעתון, מעיינות אפק, מעיינות בכרמל ומעיינות בהרי יהודה. כתוצאה מכך קיים חשש כבד להתייבשות מוחלטת של מעיינות אלה.

גם מצב הכינרת נשאר חמור כשהיה. הגשם לא הביא לכלל נגר משמעותי בנחלים המובילים לכינרת, וגם השלגים הביאו בסופו של דבר כמויות מים קטנות בלבד לאגם. שפיעת המים בדן, בחצבני ובבניאס עומדת על 85% בלבד. לדעת מינהל מדור ניטור נחלים ברשות הטבע והגנים, היובש המוקדם יגרום לדעיכה מוקדמת של מקורות מים אלה.

מפלס הכינרת עלה במהלך החורף ב-90 ס"מ בלבד, והוא עומד כיום על -213.98 מ'. בסוף חורף 2000 עמד המפלס על -213.22 מ'. כיום נמוך המפלס ב-76 ס"מ מאשר בסוף חורף 2000.

מצבו של אקוויפר החוף אינו טוב בהרבה. מפלס מי התהום עלה ב-40-20 ס"מ בלבד בחלקו הדרומי, וב-70-40 ס"מ בחלקו הצפוני, כמות הנמוכה בהרבה מהציפיות.

באקוויפר ההר נמדדה עלייה של 70 ס"מ בדרומו ועלייה של 170 ס"מ בצפונו. גם כמות מים זו נחשבת למאכזבת בהתחשב בכמות הגשמים הרבה שירדה באיזור זה. גם שפיעת מקורות המים הנובעים מהאקוויפר נשארה נמוכה. בתחילת פברואר היא היתה 0.96 מ"ק לשנייה, ולקראת אמצע מארס היא ירדה ל-0.74 מ"ק לשנייה. הממוצע הרב שנתי עומד על 1.5 מ"ק מים לשנייה. במקורות הירקון אין שפיעה כלל.