"בבוקר היו המתים באים להפקיד אצלי את כספם"

שיין, 62, דמות תל-אביבית מוכרת, הוא איש נאה, נראה כמו דמות מתוך סרט של וים ונדרס. הוא חי בזבל, ושם הוא יעשה כנראה את ליל-הסדר הקרוב.

אז מה זאת-אומרת יום אחד עוזב מנהל הבנק את הסניף? לגרושתו של שיין יש הסבר. לדבריה, הכול התחיל במלחמת יום כיפור. הוא ראה את הגופות המפוחמות בראס סודאר, וזה השפיע עליו.

שיין התחיל את דרכו בבנק ב-1963 כקופאי. הוא התקדם בסולם והפך למנהל-חשבונות ולסגן מנהל סניף. בין השנים 1983-1973 ניהל שיין את סניף שנקר. הוא הרצה על פיתוח סניפים ונחשב למנהל דינמי. אז אולי מלחמת יום כיפור דפקה לו את הראש, ואולי היתה זו קריסת המניות ב-1983. "בבוקר היו המתים באים להפקיד אצלי את כספם", אומר המשורר. "אדם עובד 12 שעות ביום, ואני משכנע אותו להכניס את כספו לקרנות, שייפלו, ואחר-כך אני הולך לאכול כבד לארוחת-צהריים. אני צריך לבקש סליחה ממיליון אנשים". עכשיו הוא מצדו החיצוני של הבנק, אומר שצריך לפוצץ את הכספומטים, שהם מקור העבדות האמיתית. "אוהבים שירה?", הוא שואל עוברים ושבים, "ספר בשקל אחד".

איש חופשי. הוא לא משלם מס הכנסה, לא ביטוח לאומי, עובר באדום. יש לו חוש ריח של כלב. בגלגול קודם הוא היה היטלר, בגלגול הבא הוא יהיה החרב המתהפכת. כך הוא אומר על עצמו. ישראלי, בן ליוצאי גרמניה, שדעתו משתבשת עליו. הגרמנים, מן הסתם, אהבו את הסרט כשהוצג בפסטיבל ברלין.

גידי דר, במאי הסרט ומי שמחזיק גם במצלמה, לא שופט את האיש שמפר את שלוות הבורגנות. הסרט מגלה ששיין נטש שני בנים - אחד מתנכר לו, שני, בעל הפרעות נפשיות, זקוק לו נואשות. שיין יתקרב לבית גרושתו וילדיו רק עם במאי, מצלמה ותאורה. אולי כאן הפצע הנורא: בנו הנזקק, שחי על כדורים. "איך אתה יכול לנהל את הבנק כשהבן שלך במצב הזה?". שיין כבר לא נראה גיבור של וים ונדרס, אלא יותר כמו רובין וויליאמס ב"פישר קינג", בן-אדם רדוף שמתחבא בתוך השיגעון.

אחרי 20 שנה בבנק הוא קם ועשה סיבוב במערכת הפוליטית. במשך עשר שנים הוא ניהל כמה גופים, מלובה אליאב, מפ"ם, פלאטו שרון ועד כהנא ("אני הייתי צריך לדאוג לטרנספרים"). אליאב מבקש מהמצלמה לדעת מה עלה בגורלו.

אהבתי את הסרט המיוסר ומלא-החמלה הזה, כי אני פליט של טלוויזיה רשמית - כמו משפחה לוחצת של החג, כזו שנותנת לך אפשרות בחירה בין "עשרת הדברות" של ססיל ב' דה-מיל ל"ים השיבולים" של הגבעטרון. אולי בערוץ 2 חשבו על מצוות "כל דכפין", וזה מה שיצא להם.