נפיחת אקורדיון

הניסיון של "אקורדיונים" לנגן על כמה חתונות מסתיים בכך שלא ברור מה המחזה מבקש להגיד

"אקורדיונים", מאת שמואל הספרי ובבימויו, מנסה לתפוס הרבה מכפי יכולתו. האקורדיון - כך על-פי התוכנייה והצהרות המחזאי, הוא כלי-הנגינה הישראלי האולטימטיבי, שבאמצעותו מעוניינת גלינה (מרים זוהר), אמו של מתניה (דורון תבורי), גיבור המחזה, לסדר לבנה שירות צבאי נוח בלהקת הנח"ל.

מתניה, "הבן יקיר לי" קלאסי של דור שני לשואה, גדל במשפחה מבוססת, המתפרנסת מבית-חרושת לחזיות. בסופו של דבר הוא לא הלך ללהקת הנח"ל, אלא לשירות קרבי (הסיבות הלא-ממש מרתקות יתגלו עם המשך העלילה) ואף סיים בהצטיינות לימודי משפטים באנגליה, עם כוונה להמשיך לדוקטורט.

אלא שחייו נהרסו במחי הודעת שוטרת בריטית(?) שבאה לדירתו, לבשר על מות אביו. כשהוא חוזר לארץ, מתברר שהאב התאבד, לאחר שצבר הפסדים נוראיים, והמשפחה נותרה חסרת-כול. עתה חיים מתניה ואמו במרתף - גמילות-חסדים של ידיד המשפחה מונדק (אלברט כהן), שמסיבות עלומות מתהדר בשם אצולה איטלקי - דה לה טורה. פעם הוא היה צבעי, והיום הוא עורך-דין, המתמחה ב"פישור, גישור ויישור הדורים".

המרתף משמש מעין בונקר להסתתר בו מפני נושים של האב, שהגיעו בעבר וחבטו נמרצות במתניה ובאמו. נשמע מוזר ומסקרן, אך האמת היא שאופרת הסבון הפוטנציאלית הזו אפילו אינה מצליחה לשמור על היגיון פנימי רצוף. בסופו של דבר יתברר שלפני עשרים שנה העלילה מירה גרין (ג'יטה מונטה), אז שכנה צעירה וגרושה, שהכניסה את מתניה למיטה, כי הנער המתבגר אנס את בתה הפעוטה דפנה (אסנת פישמן), בעודו עושה לה בייבי-סיטר.

אביו של מתניה מיהר לשלם לה 150 אלף דולר, ובלבד שתשתוק. שלמונים אלה חיסלו את המשפחה המשגשגת, אך באופן טבעי, איש לא טרח לברר את הסוגייה עם מתניה עצמו. שנים ספורות לאחר-מכן, כשהילד גמר את לימודי המשפטים, התפנה האב לשים קץ לחייו. הגיוני, האין זאת?

וכך, נוכח הנושים והחובות, הסתגרו מתניה ואמו במרתף. אפילו מונדק, שהיה מאוהב באמא במשך שנים, ורק בשבילה עשה הסבה מקצועית, מצביעה לעריכת-דין, לא גילה להם שהחובות נגמרו, כדי שלא "יאבד" את נוכחותה של אהובתו. כלל לא ברור איך נודע למונדק שהחובות תמו, שכן התשלום נעשה על-ידי אותה מירה, שלא היה לה כל קשר עם המשפחה מאז ימי הסחיטה.

מירה, החוששת עתה שהיא הולכת למות, שולחת את דפנה בתה, שבגרה בינתיים, לאתר את מתניה והאקורדיונים שלו, ולהשלים את מעשה הכפרה על החטא - לא רק להחזיר את החובות לנושים, אלא גם להחזיר לו את כספי המשפחה שסחטה.

בהתאם למגמת "הקריצה לקהל" ושיפור הרייטינג, שזורים בין לבין קטעים מביכים ומיותרים על "בית-דין של מעלה", שדפנה כביכול ניצבת בפניו; בין לבין גם רוקדים קצת טנגו; בין לבין יש גם איזה סיפור נקמה מיותר של דפנה, שהיתה מלצרית במסעדה ופוטרה מעבודתה.

בסופו של דבר, הסלט של הספרי לא מצליח להחליט האם הוא עוסק במחילה (כפי שהמחזאי מצהיר בדברי הפתיחה בתוכנייה), במחיר הכבד שגובה השתיקה הטיפוסית ליוצאי השואה, ביחסים מעורערים מיסודם במשפחות המוצגות על הבמה, או אולי סתם בהחמצה של בחור עם פוטנציאל, שהעדיף להסתתר מתחת לסינר של אמא.

כל השחקנים בהצגה עושים עבודה מעולה. חבל שלא עומד לרשותם מחזה המתאים לכישוריהם.

"אקורדיונים", התיאטרון הקאמרי

צרו איתנו קשר *5988