נהלים חדשים מסדירים זכויות דיירים ממשיכים בדיור הציבורי

הדייר הממשיך לא יחשב לדייר חוזי, ולא יוכל להוריש את הדירה

משרד השיכון פרסם נהלים חדשים, הקובעים את זכויות הדיירים הממשיכים בדירות הדיור הציבורי. חלק מהנהלים נקבעו בעקבות קבלת חוק תמר גוז'נסקי, שבא להסדיר זכויות של בנים ממשיכים בדיור הציבורי.

על פי הנהלים החדשים, דייר ממשיך הוא בן זוגו של דייר חוזי (מי שחתום על חוזה שירות בשיכון הציבורי, ומתגורר בדירה לפחות חמש שנים), כולל ידועים בציבור, בנו, נכדו או מי שהדייר היה האפוטרופוס שלו.

תנאים נוספים הם מגורים משותפים של הדייר החוזי וממשיכו במשך שלוש שנים לפחות בדיור הציבורי, וכן הוכחה לכך שלא היו בעלי דירה במשך חמש שנים לפני פטירות הדייר החוזי, או לפני כניסתו לבית אבות. על פי הנוהל החדש, הדייר הממשיך לא יחשב לדייר חוזי, ולכן לא יוכל להעביר את הדירה לדור הבא אחריו. משמעות הדבר היא, שילדיו או בני הזוג לא יוכלו להמשיך להתגורר בדירה אחרי מותו, אלא אם נפטר או עבר למוסד סיעודי בתוך שנתיים מיום שאושרה זכאותו להיות דייר ממשיך.

באשר לתשלום שכר הדירה, הוא יהיה זהה בשנתיים הראשונות לזה ששילם הדייר החוזי, ובתום תקופה זו ישלם הדייר שכר דירה המתאים לתנאיו, כולל אפשרות להפחתת שכר הדירה.

חידוש נוסף נקבע לגבי דייר ממשיך המחזיק בשתי דירות. אם לדירות אין מטבח משותף, יחזיר הדייר דירה אחת לחברה המאכלסת, ויחתום חוזה שכירות על הדירה האחרת.

באם לדירות יש מטבח משותף, יחתום הדייר הממשיך על חוזה על שתי הדירות. החידוש כאן הוא בכך, שבניגוד לעבר, לא חלה דרישה מיידית לפיצול הדירות והחזרתן למדינה.

הפרה יסודית של חוזה השכירות תהיה במקרה והשימוש בדירה נעשה שלא למגורים, או חוב של ששה חודשים בעבור שכר הדירה.

יצוין, שלדייר ממשיך יש זכות לרכוש את הדירה במסגרת חוק הדיור הציבורי, המאפשר את מכירת הדירות.