מה הם קופצים?

הכרזת המשטרה, לפיה מאחורי מעילת הענק בבנק למסחר עומדים כרישי הפשע המאורגן בישראל, וכי המעורבים בפרשה ביצעו עבירות של הלבנת הון, עלולה להתברר עם התקדמות החקירה, כרתימת העגלה לפני הסוסים. כדי לבסס את האמירה, שהופרחה בתחילת השבוע לחלל בית המשפט, יוטל על החוקרים להוכיח שקיים פשע מאורגן בישראל, עובדה עליה חלוקים בכירי המשטרה. ועדיין, זו המלאכה הקלה, שכן העבודה הקשה תהיה להוכיח את היסוד הנפשי שמאחורי העבריינים הבכירים, המניעים את שוק ההימורים בישראל, כדי להדביק להם עבירת הלבנת ההון.

כלומר, על החוקרים להוכיח מעל לכל ספק, שבני רביזדה - ואנשי השוק האפור הנוספים המעורבים בפרשה - ידעו שאת הכסף שקיבלו מעופר מקסימוב, גנבה אחותו מהבנק למסחר. חוקרי יאחב"ל נשמעו השבוע בבית המשפט מאוד בטוחים בעצמם. עמיתיהם במשטרה ובפרקליטות, סקפטיים הרבה יותר.

"ראשי הפשע המאורגן במדינת ישראל מעורבים במעילת הענק בבנק למסחר", הכריזו בגאון חוקרי היאחב"ל, ביום א' האחרון, בבית משפט השלום בתל-אביב. האמירה, שפרצה מאולם בית המשפט היישר אל הכותרות הראשיות בכלי התקשורת, שידרגה את הפרשה מיד לקנה מידה בינלאומי, כזה ההולם את ממדיה של היחידה הארצית לחשיפת פשיעה בינלאומית. המעמד הזה יקנה ליחידה את הפלטפורמה, לפחות בשלב הראשון, להיאבק בעולם התחתון המניע את השוק האפור - ובאמצעותו את תעשיית ההימורים.

בין אם היה זה ספין תקשורתי מתוכנן מבית מדרשה של יאחב"ל ובין אם אחד החוקרים כשל בלשונו (כפי שטענו מאוחר יותר מפקדיו בשיחות פרטיות), הרי שהמשטרה תצטרך לעבוד קשה כדי להוכיח את התזה שהציגה בשבועה לבית המשפט.

אגף המודיעין של המשטרה מגדיר פשע מאורגן כארגון של מספר אנשים, המבצע עבירות בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת. מטרתו: שאיפה מתמדת לצבירת רווחים כלכליים, אשר לשם מימושם נוקטים העבריינים גם באמצעים לא לגיטימיים, לרבות אלימות קשה. מומחי האינטרפול מתארים את הפשע המאורגן כקבוצה בעלת מבנה משותף, שמטרתה העיקרית היא להשיג כסף בפעולות בלתי חוקיות, לרוב באמצעות הפחדה ושחיתות.

עד כאן, תואמות ההגדרות הביביליוגרפיות את דבריו של סנ"צ יאיר רגב, מראשי צוות החקירה, בבית המשפט. "כאשר אנחנו הולכים אחר מסלול הכסף ואנו רואים את הצינורות, איך בדיוק הולך הכסף מהבנק לקזינו, לבנקאי שנותן למהמר הכפייתי את הכסף ומשם לאותה הכנופיה שאורבת לו. כאשר אנו הולכים אחרי הכסף ואחרי מסלול ההמחאות, הם מובילים אותנו לראשי מנגנון הסחיטה", הסביר רגב, "מטרת החקירה היא לחשוף את ההתארגנות הפלילית, שמחד מספקת שירותי הימורים למהמרים כפיתיים, ומאידך סוחטת את כספיהם של אותם אנשים עד לשד עצמותיהם".

אלא שמחשיפת ההתארגנות ועד להכרזה עליה כעל פשע מאורגן, הדרך עוד ארוכה, שכן לדעת כל המומחים - ובהם גם אלה הנמנים על משטרת ישראל - המאפיין המרכזי של הפשע המאורגן הוא זיקה לשלטון. פשע מאורגן, דוגמת המאפיה הרוסית או הניגרית, קיים כאשר הארגון שואף להתחברות למוקדי הכוח השלטוניים והכלכליים ולרשויות האכיפה, במטרה להשתלט על חברות ממשלתיות ולהעצים את הונו.

ככל הידוע, חקירת המעילה בבנק למסחר לא חשפה עד כה, בארץ ובחו"ל, ולו זיקה כלשהי בין מנגנוני ההימורים וההלוואות לאושיות שלטון כלשהן.

בעוד שהכרזתה הסנסציונית של המשטרה אודות קיומו של פשע מאורגן, אינה קריטית להמשך החקירה בפרשת הבנק למסחר, הרי שביעד השני העיקרי שהציבה לעצמה - לקשור את כל המעורבים לעבירות של הלבנת הון - היא צפוייה להיתקל בקשיים לא פחותים.

עו"ד אורי רון, סניגורו של החשוד המרכזי בפרשה, מנכה ההמחאות בני רביזדה, השכיל לזהות את הקושי שיהיה למשטרה להוכיח עבירה של הלבנת הון, וכבר החל למעשה בבניית קו ההגנה, עליו יתבסס גם במשפט (בהנחה שיוגש נגדו כתב אישום). "מדובר באדם שזה עיסוקו. הוא עושה ניכיון המחאות והלוואות, והוא צריך לדאוג לקבל כספים אלה בחזרה. הצורה שהוא מקבל את הכספים בחזרה, בכלל לא מעניינת אותו. הוא לא בודק אם הכספים הוצאו במעילה או לא במעילה", טען רון בדיון בהארכת המעצר בתחילת השבוע.

בדבריו, כיוון רון לאלמנט הבעייתי בחוק איסור הלבנת הון, היסוד הנפשי. סעיף 3 לחוק קובע כי "העושה פעולה ברכוש... במטרה להסתיר או להסוות את מקורו... דינו מאסר עשר שנים". חוות דעת פנימית, שחיבר אגף המודיעין במשטרה, קובעת כי על מנת להוכיח את היסוד הנפשי של מבצע העבירה, על המשטרה להוכיח שני מצבים נפשיים: ידיעה ומטרה.

יסוד הידיעה משמעו כי על החוקרים להוכיח מעבר לכל ספק כי החשוד ידע כי מקורו של הכסף הוא בעבירה, או לחילופין להוכיח שחשד כי מדובר בכסף לא חוקי, ונמנע מלברר האם חשדו מבוסס.

רביזדה, במקצועו החוקי כבעל חברה חוקית לניכוי המחאות, פותר את עצמו מיסוד ה"ידיעה", בטענה שכגובה חובות וכפודה המחאות של לקוחות שונים, עליו לדאוג לכסף ולא למקורו. על פי חוות הדעת המשטרתית, כדי להוכיח ידיעה, על החוקרים לבסס ראיות ישירות, כגון הודאות והאזנות סתר לחשודים. במקרים בהם לא ניתן יהיה למצוא ראיות ישירות, ניתן יהיה להוכיח את הידיעה "על ידי הבאת ראיות נסיבתיות, אשר הצטברותן יחד מביאה לידי מסקנה חד-משמעית כי הנאשם ידע מהו מקור הכסף".

החוקרים, שמודעים לקושי הראייתי בהוכחת כוונתו של אדם כמו רביזדה, ניסו בדיונים בהארכת מעצרו בבית המשפט לטעון כי הוא ידע שמקור הכספים (לפחות 100 מיליון שקל) שהעביר אליו עופר מקסימוב היה במעילה, וכי הוא אישית הפעיל לחצים על עובדת הבנק, אתי אלון, להעביר אליו מיליוני שקלים לכיסוי חובותיו הכבדים של אחיה.

עם זאת, גורמים משפטיים הבקיאים בפרשה העריכו כי הסיכוי להוכיח, שרביזדה ידע שמקור הכספים הוא במעילה, נמוך ביותר. "כדי לבסס עבירה של הלבנת הון, עליך להוכיח שרביזדה ידע בכל השלבים כי הכסף נגנב מהבנק למסחר", הם מסבירים, "עצם הקבלה של כספי המעילה לא ייחשב כמעשה הלבנה. כל שימוש שרביזדה עשה בכסף, היה מהווה עבירה על חוק איסור הלבנת הון, אילו היה יודע שביצוע הפעולה מקורה בעבירה. אם הוא לא ידע שהכספים הם כספי מירמה, אז למה להאשים אותו בעבירה?".

היסוד השני שמציב החוק להוכחת עבירת הלבנת ההון, יסוד המטרה, משמעו כי על החוקרים להוכיח כי לחשוד היתה כוונה להסתיר או להסוות את מקור הכסף. כיצד? שוב, באמצעות ראיות ישירות או נסיבתיות.

גורם הבקיא בתיק החקירה, אומר בהקשר זה כי על פניו "אין ספק שהפעולות שנעשו בכספים מצביעות על כוונה להסתירם. אבל עדיין לא ברור שרביזדה והחשודים האחרים ידעו מה מקור הכסף". עד כה, עצרה וחקרה המשטרה כמה מאנשי השוק האפור, ששימשו על פי החשד כאנשי קש בשירותו של רביזדה, ושלחשבונותיהם העבירה אלון עשרות מיליוני שקלים.

בין החשודים בכך ניתן למנות את בני הזוג חנה ומאיר חסון, שלחשבונותיהם הופקדו יחדיו יותר מ-37 מיליון שקל, את אהרון אוהב ציון, שבחשבונו עברו 50 מיליון שקל, וכן את שלמה בסון ועמרם נסריאצי, ששימשו גם הם על פי החשד צינור להעברת כספים. מאז ועד היום, עברו עשרות המיליונים כמה ידיים, ולמעשה הולבנו ונעלמו.

ועדיין, ההערכה היא שחשיפת תנועות הכסף לא תספיק להוכחת עבירת ההלבנה, מה גם שרביזדה לא הסתיר בחקירותיו ובבית המשפט את העובדה שקיבל מעופר מקסימוב יותר מ-100 מיליון שקל, לכיסוי חובותיו של האחרון.

ומה באשר למעשיה של אתי אלון? בבקשת הארכת המעצר האחרונה נגדה, שהוגשה לבית המשפט, יוחסה גם לה עבירה של הלבנת הון. גם כאן, נראה לכאורה כי החוקרים מיהרו בקביעותיהם. גורמים במשטרה מסבירים כי את מעשה המעילה האסטרונומי ניתן לסכם בעבירות של גניבה בידי מורשה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - אבל לא כהלבנת הון.

"היא גנבה את הכסף כדי לשלם את חובות ההימורים של אחיה. היא לא גרפה את הכסף לעצמה, צברה אותו או ניסתה להלבינו. ברגע שהשיגה את הכסף, היא העבירה הלאה", אומרים במשטרה. בניסיון להוכיח את כוונותיה, מנסה המשטרה להוכיח שאלון לקחה חלק מהכסף לעצמה. עם זאת, מדובר ככל הידוע בסכומים זניחים ביחס להיקף המעילה.