שרנסקי: קיצוץ של 4% בתקציב המשכנתאות ישפיע בעיקר על השכבות החלשות

להערכת כלכלני משרד השיכון, הקיצוץ לא צפוי להשפיע על הביקוש בקרב זכאים בעלי ניקוד נמוך (השכבות החזקות), משום שרמת הזכאות האישית אצלם משמעותית הרבה פחות.

מנתוני משרד השיכון עולה, שבין ינואר למארס 2002 מומשו 2,995 משכנתאות בממוצע לחודש, עלייה של 17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שהתאפיינה בשפל קשה. ההתאוששות מוסברת במבצעי המקום של משרד השיכון, שהגבירו את המכירות.

במארס 2002 חל גידול של 6% במספר נוטלי המשכנתאות לעומת פברואר, אך באפריל חלה שוב ירידה, של 19.4%, לעומת חודש מארס. הירידה בלטה בעיקר אצל חסרי הדירה, עולים וותיקים, ובמיוחד בקרב דיירי השיכון הציבורי.

בחודש מאי חלה שוב התאוששות קלה, ומספר נוטלי המשכנתאות החדשות עלה שוב ל-3,000. על פי הערכה, העלייה נובעת מחשש הציבור מפני עליית מחירים והתייקרות המשכנתאות.

מהנתונים עולה עוד, שעלות חוק הנגב, שנכנס לתוקף באפריל 2001, בכל הנוגע למשכנתאות, הסתכמה עד היום ב-224 מיליון שקל, מתוכם 123 מיליון שקל בסבסוד. ב-2001 נתנה המדינה משכנתאות בסך 154 מיליון שקל, מהן 83 מיליון שקל בסבסוד. עד אפריל 2002 ניתנו משכנתאות בשווי של 70 מיליון שקל, מהן 38 מיליון שקל בסבסוד.

עוד מעריכים כלכלני משרד השיכון, שהקיצוץ במענקי השתתפות בשכר הדירה יביא לחיסכון של 65 מיליון שקל בתקציב המסובסד, ויחד עם זאת יצמצם הקיצוץ את מספר הזכאים החדשים, ויגרום לרבים להמשיך ולהתגורר בדירות הוריהם.