דגרמונט-אנגל יתמודדו במתקני ההתפלה והסינון

בתחום ההתפלה משתתפות אנגל ודגרמונט במכרז לייצור 30 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה בצפון הארץ. עוד מתכננת החברה להשתתף במכרז נוסף להתפלת 50 מיליון מ"ק בחדרה, שנדחה לפי שעה לראשית אוגוסט בשל הקושי באיתור חברות זרות שיסכימו להשתתף בפרויקט, ובשל חילוקי דעות בין משרד התשתיות וחברת החשמל בעניין הבעלות על השטח בו יוקם המתקן.

אנגל מסרה, שדגרמונט, אחת מחברות המים הגדולות בעולם, בחרה להשקיע בארץ בשל אמונתה בפוטנציאל הקיים בשוק הישראלי, ובניגוד לחברות אחרות, היא אינה מתכננת לפרוש ממכרזי התשתית. במקביל להשתתפותה במכרזים הישראליים, משתתפת דגרמונט במכרז להתפלת 73 מיליון מ"ק מים בשנה במפרץ הפרסי, ובמכרזים בסינגפור ובבחריין להתפלת 80 מיליון מ"ק מים בשנה.

המכרז לייצור 30 מיליון מ"ק במים בשנה הוא חלק מתוך המכרז השלישי שמפרסם האוצר להתפלת מי ים. במכרז הראשון להתפלת 100 מיליון מ"ק מים בשנה שפרסם האוצר, זכו ויונדי, הנדסת התפלה ודנקנר אלרן, שהציעו מחיר של 52 סנט למ"ק. המכרז השני פורסם בשיטת הטרן-קי (turnkey) על-ידי מקורות, וטרם נקבע לו זוכה.

במכרז השלישי התבקשו המתמודדים להציע לא רק מחיר עבור מ"ק מים, אלא גם את האתר בו יקימו את מתקן ההתפלה, וזאת בניגוד למכרזים הקודמים, בהם המדינה הציעה את מיקום המתקן. המשתתפים במכרז הציעו אתרים מעכו בצפון ועד אשקלון בדרום.

ועדת המכרזים הודיעה, שבכוונתה לבחור זוכה אחד או שני זוכים, שיפיקו יחד 65 מיליון מ"ק. לדעת החברות המשתתפות במכרז, מוטב היה אם המדינה היתה מנהלת מו"מ בו זמנית עם כל המשתתפים, נותנת להם הרשאה להקים מתקנים, ובכך היתה חוסכת זמן רב וממון רב. עוד טוענים המתמודדים, שנדמה שהמדינה אינה ממהרת לפרסם את תוצאות המכרזים, למרות שבעיית המחסור במים הולכת ומחריפה.

לדברי מנכ"ל אנגל, יעקב אנגל, בדעת החברה להציע מתקן ממברני מהסוג שדגרמונט מפעילה במקומות רבים בעולם. על-פי תנאי המכרז יכלול המתקן צינור באורך 1.5 ק"מ, שיוביל את מי הים למתקן, בעלות של 1,000 דולר למ"ר, ומתקן התפלה ממברני, בשיטת האוסמוזה ההפוכה.

המתקן מפריד בעזרת ממברנות בין המים לבין המלחים שבו. המלח מושב לים, ואילו המים המטוהרים נאגרים במתקן אגירה ומשם מוזרמים למערכת הארצית. המתקן מתוכנן בצורה מודולרית, כך שאם יהיה צורך ניתן יהיה להגדילו ולהגדיל את תפוקתו.

במקומות שונים בעולם בהם הקימה דגרמונט מתקני התפלה, ביניהם בפלמה דה מיורקה, ספרד, הוקם מתקן המתפיל 14.5 מיליון מ"ק מים בשנה ונכרו בארות על החוף מהן נשאבים המים. לדעת מומחים בתחום, שיטת הבארות עדיפה על שיטת החדרת הצינור לים. זאת, כי בדרך זו המים עוברים סינון טבעי, באמצעות החול שעל שפת הים, המפחית את כמות המזהמים, את כמות הכלורידים שבמים, ובמקביל מפחית את מחיר ההתפלה בארבעה סנט בממוצע למ"ק.

עוד טוענים המומחים, שסינון החול מקטין גם את כמות הכימיקלים שיש להכניס למים, ואת ריכוז המלחים והכלורידים המושבים בתום התהליך לים. בתעלת המים המלוחים המושבים לים בתום תהליך ההתפלה, שבסמוך למתקן בפלמה דה מיורקה, זורמים מים צלולים. בארץ צבעם של המים יהיה חום בהיר בשל העומס הכימי שלהם. מים אלה אמנם אינם מהווים כל סכנה לציבור, אך צבעם אינו נעים לעין.

משתתפי המכרז השלישי אינם מוכנים להתנבא באשר למחיר המים המותפלים שיוצע במכרז זה. בכל מקרה בטוח שמחירי המכרז באשקלון לא יחזרו על עצמם, וזאת בשל הקרקע שניתנה ליזמים ללא מכרז. בחברת אנגל אומרים היום, ששם המשחק הוא טכנולוגיה, ביכולת לנצל את האנרגיה המושקעת בהתפלה בצורה מיטבית, ובחוסנה הפיננסי של החברה.

הכותבת היתה אורחת חברת דגרמונט בפלמה דה מיורקה.