תחילת שיווקו של מעבד האיטניום 2 של אינטל, שעליו הכריזה החברה בשבוע שעבר, מסמן בבירור את היריב שמולו פוצחת אינטל במלחמה - סאן מיקרוסיסטמס. מה שעדיין לא ברור הוא מה מוכנה אינטל לעשות בכדי לשדל את הלקוחות הפוטנציאלים לקפוץ על עגלת האיטניום המתחדשת. עם האיטניום 2, אינטל ממשיכה במסע הארוך והמייגע שלה במטרה לדחוק את סאן מתואר "מלכת השרתים". אולם בעת שהיא מפנה את המשאבים שלה למטרה זו, היא פוסעת במורד אסטרטגיה שנוי במחלוקת, שעדיין לא הצליחה לשכנע את הלקוחות, כפי שהחברה קיוותה שיהיה.
האיטניום 2 הוא שבב 64 ביט, ובעוד המעבר ל-64 ביט הוא ללא ספק אחד מהשלבים בדרך לדור הבא של עולם המיחשוב, הצורה שבה אינטל מממשת את החזון הזה היתה מקור לויכוחים מתמשכים במהלך השנים האחרונות.
הדור הנוכחי של המעבדים למחשבים אישיים, וחלק נכבד מהמעבדים המשולבים בשרתים ותחנות עבודה, רצים על טכנולוגיית 32 ביט, המוגבלים בפעילותם עם שבבי זיכרון בנפח 4 גיגה-בייט בלבד. שבב בטכנולוגיית 64 ביט יכול, תאורטית, לפעול עם מאות גיגה-בייטים של זיכרון, מה שהופך את פעולת החישוב של קבוצות מידע גדולות למלאכה פשוטה. נכון לעכשיו, אין בשוק צורך הכרחי למעבדי 64 ביט במחשבים אישיים. אולם יישומים דורשניים, כמו חיזוי מזג אוויר או מחקר גנטי, נזקקים למעבדים שכאלו.
מאוחר יותר השנה, AMD, יריבתה של אינטל, תשיק את מעבדי ה-64 ביט שלה, האחד מיועד למחשבים אישיים והשני מיועד לשרתים ותחנות עבודה. הדורות הקודמים של המעבדים מאינטל ו-AMD היו, כך ניתן לטעון בדיעבד, דומים יותר האחד לשני מששתי החברות טענו. בבסיסם, הם כללו את ערכת הפקודות (Instruction set) של ה-X86, אותה שורת פקודות המתוכנתת על-גבי השבב, ומאפשרת למחשב לפעול כמחשב. אולם כאשר אנו עומדים בפתחו של עידן ה-64 ביט, הגישה של היריבות לא יכולה היתה להיות שונה יותר.
עם האיטניום 2, אינטל מתרחקת מערכת הפקודות של ה-X86, שהוטמע בקרבו של כל מחשב מאז תחילת שנות ה-80, לטובת ערכת פקודות חדשה המכונה EPIC - Explicitly Parallel Instruction Computing), שפותחה בידי אנשי HP. תוכנות קיימות יפעלו עם מעבדי ה-64 ביט, אולם רק לאחר שהמתכנתים יאלצו לבצע בהן לא מעט שינויים. מאידך, תוכנות שפותחו במיוחד למעבדי ה-32 ביט של היום פועלות, לרוב, באופן איטי יותר כשהן מורצות על מעבד האיטניום. קבלת ביצועים מהירים יותר תתבצע רק באם יפותחו תוכנות המותאמות לערכת הפקודות החדשה.
ההחלטה של אינטל לשנות באופן יסודי את המעבדים לשרתים היתה שנויה במחלוקת, בעיקר כיוון שמגזר השרתים הוא מגזר שמרני במהותו, ולרוב סולד משינויים. להגיד ללקוחות שהתוכנה שאותה הם מריצים באופן סדיר מזה שנים תיאלץ לעבור שינויים משול לאלכוהוליסט המתבשר על-ידי המוזג שסוג הבירה החביב עליו אזל. אף אחד לא יאהב את זה.
"לאינטל אין שום כוונה לשפר את הפעילות של תוכנות הפועלות על טכנולוגיה של 32 ביט באיטניום", אומר נתן ברוקווד, אנליסט מחברת המחקר 64 Insight. "כל העבודה העתידית על השבב מתועלת לשיפור הפעילות ב-64 ביט".
בינתיים, AMD בילתה את השנים האחרונות בפיתוח סדרת מעבדים, תחת הכינויים Sledgehammer ו-Clawhammer, שכמובן מיועדים ליישומי 64 ביט, אולם מאפשרים להריץ יישומי 32 ביט באופן מהיר וטוב יותר מהדורות הקודמים של מעבדי ה-32 ביט. הגישה של AMD גרסה שיש להמשיך ולשאוב את מה שניתן מערכת הפקודות של ה-X86 לעבר עולם ה-64 ביט (ולכן מכונה אותה ערכה X86-64). ה-Sledgehammer הוא שבב המפותח עבור שרתים ותחנות עבודה, וה-Clawhammer צפוי להופיע מאוחר יותר השנה בקרב מחשבים אישיים.
ההחלטה של AMD להציע תמיכה לאחור בכל מעבדי ה-64 ביט שלה נועדה לענות על הטענות שצפויים כמה לקוחות של אינטל להציג כנגד האחרונה, וה-EPIC שלה. ובעוד האסטרטגיה הזו נראית הגיונית, יהיה קשה מאוד ל-AMD להפיק ממנה רווחים בפועל. AMD תמיד נגסה בחוזקה בנתח השוק של אינטל בקרב המחשבים האישיים הביתיים, אולם היא מעולם לא חדרה באופן משמעותי לעולם מחשבי העסקים. למעט כמה יוצאים מהכלל - כמו קובלט, יחידה של סאן - היא גם לא קטפה הישגים משמעותיים בקרב לקוחות שרכשו מעבדים לשרתים.
שמועה עקשנית אחת טוענת שסאן תאמץ את ה-Sledgehammer של AMD עבור סדרת השרתים למגזר הנמוך שלה, שיריצו את מערכת ההפעלה לינוקס. אם אינטל מבקשת להתחרות ישירות בסאן, הרי שסביר להניח שסאן תתקשה לשלב באותם שרתים מעבד מתוצרתה של היריבה, ולכן השילוב עם AMD נראה הגיוני. "כשמדובר בסאן וב-AMD, אפשר בהחלט להשתמש בקלישאה 'אויבו של אויבי הוא ידידי'", אומר קוין קרוול, אנליסט ב-Microdesign.
אולם באם AMD לא תצליח לגייס את סאן לרשימת התומכים שלה, אותה רשימה של רוכשי Sledgehammer פוטנציאלים עשויה להיות קצרה מאוד. HP ויבמ כבר התחייבו לשלב בשרתים שלהם את האיטניום 2 של אינטל. סימן שאלה ניצב מעל לראשה של דל, שבעבר שימשה תמיד כחלון הראווה של מעבדי אינטל, אולם הכריזה לאחרונה שהיא מתכוונת להמתין זמן מסויים לפני שתמכור שרתים עם מעבדי האיטניום. למרות שבעולם השרתים דל אינה משמעותית כפי שהיא בעולם המחשבים האישיים, עבור AMD, חתימת ברית עם דל היא הצלחה תקשורתית בכל קנה מידה.
אבל בעולם המחשבים האישיים המהלך של AMD נראה קצת, איך נגיד, מטורף. עקרונית, למשתמש ביתי יהיה שימוש מוגבל מאוד ביכולות ה-64 ביט של ה-Clawhammer. עבור משחקים, עיבוד תמלילים ונגינת קבצי MP3, מעבד 32 ביט מספיק בהחלט בכדי להציג ביצועים טובים.
ברוקווד טוען של-AMD לא תהיה בעיה למכור את מעבדי ה-Clawhammer המבוססים על ביצועי ה-32 ביט המהירים של הדור הקודם, בעוד התוספת של יכולות ה-64 ביט תיחשב כשמנת על העוגה. "התוצאה של מהלך שכזה תהיה שבסוף 2003, AMD כבר תציג מכירות של מיליוני מערכות 64 ביט, ורובם עדיין יריצו יישומי 32 ביט", אומר ברוקווד. "אם מישהו ימצא שימוש לתכונות ה-64 ביט במכונה ביתית, AMD בוודאי תרוויח מכך".
יש תקדים הסטורי לבעיה הזו - מ-1985 ועד 1995, אינטל הפיקה מעבדי 32 ביט (386, 486 והפנטיום), בעוד רוב המשתמשים במחשבים אישיים הריצו תוכנות שפותחו למעבדי ה-16 ביט הישנים. אולם ב-1995 שיחרר מיקרוסופט את 'חלונות 95' שלה, שהפיקה מאותם מעבדי 32 ביט את המיטב. ואתם יודעים איך זה הסתיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
