שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים, צבי סגל, קבע היום (א'), כי יורי נודלמן הוציא לשון הרע נגד שר הבינוי והשיכון, נתן שרנסקי, ומפלגת ישראל בעלייה בספרו "שרנסקי בלי מסיכה".
סגל קבע, כי לא הוכח שנודלמן עצמו האמין בעת פרסום הספר באמיתות המפורטות בו. לא הוכח, כי העובדות עליהן הסתמך נודלמן הן אמת, נודלמן לא ערך בדיקה סבירה לאמת את העובדות, ולכן הוא איננו זכאי להגנת תום הלב.
מדובר בספר שיצא לאור בשנת 1999, המייחס לשרנסקי קשרים עם פושעים פליליים בשעה ששהה במחנות מאסר ובבתי סוהר בברית המועצות. הספר ייחס לשרנסקי פעילות כסוכן שירותי המודיעין האמריקנים, הרוסיים, הישראליים או כולם ביחד. עוד נטען, כי משתמע ששרנסקי שיתף פעולה עם שלטונות הכלא בברית המועצות ועם הק.ג.ב.
סגל אומר, כי ההגנות הרלבנטיות הן "אמת דיברתי" ו"הבעת דעה". נודלמן עצמו החליט במהלך המשפט לזנוח את טענותיו בעניין הגנת "אמת דיברתי" ולהשליך את יהבו על הגנת "הבעת דיעה".
בחקירה הנגדית הודה נודלמן שאין בידיו כל תשתית ראייתית, לפיה שרנסקי הוא סוכן של שירותי ביון של ארה"ב או המוסד. גם לעניין היות שרנסקי סוכן של הק.ג.ב, אומר סגל, לא הונחה כל תשתית ראייתית שתתמוך בטענה זו.
עוד נקבע, כי נודלמן לא הוכיח שגרגורי לרנר או לוצינסקי, אשר תרמו לשרנסקי, אמנם משתייכים למאפיה הרוסית. הוכח שהתקבלה תרומה של 300 אלף שקל מלרנר לעמותת "עולמי", ששרנסקי עמד בראשה, וכי שרנסקי ניתן מגע עם לרנר כשנודע לו על החשדות הקיימים נגדו.
לעניין הבעת הדעה קובע סגל, כי הפרסום איננו מהווה הבעת דעה, שכן פירסום ייחשב כהבעת דעה אם דברי המפרסם נוסחו בו כהבעת דעה, אם צויינו על ידיו עובדות אמת שעליהן סמך את דעתו.
לדברי סגל, נודלמן איננו יכול להתגונן בטענה של תום לב, שכן בחלק גדול מהפירסומים, הוא עצמו לא האמין באמיתותם. כך למשל, בתגובה לשאלון ענה נודלמן: "יש האומרים שכן, יש הטוענים שכן, קיימת דעה שכן".
ההחלטה על גובה הפיצויים תינתן במועד אחר. את התובעים ייצג עו"ד דן אבי-יצחק, ואת נודלמן - עוה"ד יורם מושקט ושרון שפינט. (א. 1133/99).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
