הקונסורציום המקים את מתקן ההתפלה באשקלון יזמין גופים מוסדיים לקחת חלק במימון

בשבוע הבא (ג') מתכנן הקונסורציום לקחת את מנהלי הגופים המוסדיים לסיור במתקן ההתפלה שהקימה הנדסת התפלה בלרנקה, קפריסין, כדי לשכנע אותם בכלכליות הפרויקט

הקונסורציום הכולל את הנדסת התפלה, ויוונדי ודנקנר אלרן, מתכנן לפרסם מכרז המזמין את הגופים המוסדיים במשק לקחת חלק במימון מתקן ההתפלה הראשון, שיוקם באשקלון. בין הארגונים שיתמודדו במכרז: קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח, שהביעו עניין בלקיחת חלק בפרויקט.

בשבוע הבא (ג') מתכנן הקונסורציום לקחת את מנהלי הגופים המוסדיים לסיור במתקן ההתפלה שהקימה הנדסת התפלה בלרנקה, קפריסין, כדי לשכנע אותם בכלכליות הפרויקט. המתקן באשקלון הוא הראשון שמוקם בארץ על ידי גוף פרטי לאורך חופי הים התיכון.

עלות הקמת המתקן היא כ-990 מיליון שקל. הקונסורציום מתכנן להשקיע בו 230 מיליון שקל ממקורות עצמיים, ואילו 760 מיליון שקל יגויסו באמצעות הנפקה דרך הבנקים והגופים המוסדיים. בדעת הקונסורציום להנפיק אג"ח בסכום כולל של 400 מיליון שקל ל-14 שנה, ואת היתרה לממן על ידי בנק לאומי.

מתקן ההתפלה מתוכנן להפיק 110 מיליון מ"ק מים בשנה, בעלות של 52 סנט למ"ק. על פי התוכנית, המתקן יתחיל לפעול כשנה וחצי מראשית הקמתו. המים הראשונים יופקו בסוף 2004.

בנוסף למתקן באשקלון, פרסמו משרד התשתיות ומשרד האוצר מכרז התפלה נוסף, בו זכו ויה מריס וכרמל, שיקימו מתקנים בחוף פלמחים ובמפרץ חיפה, להפקת 60 מיליון מ"ק מים בשנה בעלות של 54 סנט למ"ק. עלות המתקנים כ-700 מיליון שקל.

בדצמבר 2002 יפרסם האוצר מכרז להקמת מתקן התפלה נוסף בקיסריה, להפקת 100 מיליון מ"ק מים, בעלות של כמיליארד שקל.

באם כל הפרויקטים אכן יוקמו, יושקעו בהם כ-3.1 מיליארד שקל במשך חמש השנים הקרובות, על ידי המגזר הפרטי.

עלות