סקס כחול לבן

שמונה מתוך עשרה ישראלים חילונים בוגרים ביקרו בחייהם לפחות פעם אחת בחנות סקס, גורסים בתעשיית הפורנו הישראלית. הישראלי הממוצע, מוסיפים, צורך עד פי שלושה פורנו מהאירופי ומהאמריקאי הממוצע. מחירי הפורנו בישראל ריאליים באופן יחסי לגובה המשכורות. סרט פורנו נמכר בארץ ב-100-65 שקלים, לעומת סרטים בחו"ל, הנמכרים במחיר של בין 20 ל-150 דולר.

בשלוש השנים האחרונות התמקצע צרכן הפורנו הישראלי הממוצע וטעמו נעשה מובחן יותר, ספציפי ובררני. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה ומתמחה ברזי הז'אנרים ותתי הז'אנרים. הטעם התחדד והשתכלל גם משום שבמקומות רבים הפורנו אינו נחשב לסטייה עוד, אלא למוצר צריכה לכל דבר ועניין. בשנים האחרונות עלתה רמת אי הבושה בקרב נשים. מתברר כי ככל שמעמדה הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה גבוה יותר, עולה אחוז הנשים הרוכשות פורנו ומוצרים בחנויות הסקס. בהרצליה הנשים הן 50 אחוז מכלל הלקוחות, ובתעשייה אומרים כי כל אישה חילונית שלישית בישראל מחזיקה ברשותה ויברטור.

אין דואר

בתעשיית הפורנו מחלקים את אוכלוסיית הצרכנים לשני זנים עיקריים: המכורים והמזדמנים. המכורים מחליפים סרטים בחנויות בין פעם אחת לשלוש פעמים בשבוע, והם מהווים 60 אחוז מצריכת הפורנו. צרכנים אלה לכאורה מתחייבים כלפי החנות בקשר, שלפעמים נעשה אובססיבי, לצרוך חומר פורנוגרפי בכמויות עצומות. "הישראלי הממוצע נחשב זולל פורנו לעומת מדינות מפותחות אחרות בעולם המערבי", קובע עמוס ספירו, מבעלי רשת סקס סטייל, "הישראלי גם לעולם אינו שבע. מאיפה יש לישראלים זמן לצפות בכל כך הרבה פורנו? הצרכן הישראלי לא מוכן לשלם את המחירים שמשלמים באירופה ובארצות הברית. שם מוכנים לשלם בין 50 ל-150 דולר על חומר טוב, משובח וחדש. את 20 השקלים להחלפת הסרט בחנות הוא מוכן לשלם, אבל כשהמחיר עולה בשקל הוא זועק חמס. הישראלי גם דורש בכל קלטת ארבע שעות מלאות. הוא אינו מוכן לקבל קלטת של שעה עד שעה וחצי כפי שנהוג בכל העולם, ותהיה משובחת ככל שתהיה".

מכירת סרטי הווידאו וה-DVD הפורנגרפיים היא כחצי מסך המכירות של חנויות הסקס. את המחצית השנייה תופסים אביזרי המין למיניהם, שמכירותיהם נמוכות יותר, אולם מתח המחירים שלהם גבוה מאוד ועשוי להגיע למאות ואלפי אחוזים. על אף מהפכת ה-DVD שהתרגשה כאן בשלוש השנים האחרונות מעדיף הצרכן הישראלי את הפורנו שלו בווידאו דווקא. לאחר שברשת סקס סטייל שקלו לפני שנתיים להתמקד אך ורק במכירות של DVD, התברר כי רק 20 אחוז מהצרכנים מעדיפים את הפורנו שלהם בגרסה זו. בארצות הברית, לשם השוואה, ה-DVD תופס שני שלישים מסך כל המכירות.

עוד מתברר כי גם האגדה שכמויות גדולות של סרטים עושות את דרכן לצרכן באמצעות הזמנות בדואר מופרכת. רק כארבעה אחוזים מסך כל המכירות מתבצעים באמצעות הדואר, לעומת 40 עד 80 אחוז בחו"ל. "אנחנו חיים בארץ מזרח תיכונית", מסביר ספירו, "והאנשים כאן אוהבים לגעת בסחורה, לשקול אותה בידיים, תרתי משמע, גם כשמדובר בפורנו".

בשנות השמונים הייתה תמימות

ספירו, המוביל את שוק הפורנו בארץ זה 20 שנה, הפך את רשת סקס סטייל לעסק משפחתי. עם בנו החורג שגיא להט הוא מחזיק בבעלות על החברה ומתפקד כמנהלה הראשי, ולהט ממונה באופן ישיר על הסניפים. אשתו של ספירו, כוכבה, היא רואת החשבון של החברה ואחראית על אתר האינטרנט הפופולרי שבו ניתן לרכוש מוצרים וסרטים. הבת, עדי להט, מסייעת בענייני הכספים ואחראית על האגף הפרסומי.

המותג סקס סטייל, המתנוסס על שלטיהן של 19 חנויות הרשת ברחבי הארץ, מתוך 80 חנויות סקס במדינה, מזוהה כיום יותר מתמיד עם פורנו בעיני הישראלי המצוי. סקס סטייל היא היום המקדונלדס של הפורנו בישראל, והיא זוכה למעמד בלתי מעורער כנותנת הטון, מכתיבת הקצב ומסמנת הטרנדים בענף. הרשת נתפסת בעיני הציבור כרשת המייצגת אמינות, איכות ודיסקרטיות, ומתחריה הרבים נחשבים בדרגה אחת או שתיים מתחתיה.

"עד לפני כמה שנים לא הייתה לנו כלל מודעות שסקס סטייל הוא בעצם מותג מוביל בשוק", אומר ספירו. "בשנות השמונים פעלנו מתוך תמימות יחסית. אנחנו שומעים מאנשים כל הזמן שאנחנו אחראים ואמינים, ומהבחינה הזו טוב לנו שבשוק יהיו גם מתחרים ברמה נמוכה יותר".

הרשת יצאה לדרכה ב-1983 במרתף של החנות לוקו בדיזנגוף. כבר ב-82' הקים ספירו עם אריק שטיינברג את חנות רד פוינט ברחוב בן-יהודה. כבר קודם לכן ייבא ספירו, איש קבע בעברו, אביזרי מין לחנות מתנות בתל אביב שבעליה העלו בפניו את הרעיון לראשונה. "התחלנו רק עם אביזרים", הוא אומר, "זה היה עוד לפני עידן הווידאו, בשלהי עידן סרטי ה-8 מ"מ. הסחורה נגמרה אחרי יומיים, ואז אמרתי שהולכים על זה".

גלר מצלם

בחודשים האחרונים מתנהל בעולם הפורנו הישראלי מאבק מוזר: מי התחיל את הז'אנר שעד לפני כחצי שנה לא היה קיים בשוק, ז'אנר סרטי הסקס הישראליים בעברית. את יריית הפתיחה ירתה בפברואר האחרון חברת ההפקות T.R.B, שם לא מוכר בעולם הפורנו הישראלי עד אז. מאחורי T.R.B עומד היזם רונן גלר, מפיק בן 27 בראשית דרכו.

T.R.B הפיקה, בעלות של כ-40 אלף שקל לסרט, שני סרטי חובבים, "התימנייה הלוהטת" ו"מעורב ישראלי 2", שצולמו בפארק תמנע, בפארק הירקון ובחדר במלון דן פנורמה בחיפה. השחקנים הגברים קיבלו כל אחד 250 דולר לסצנה, והשחקנית הראשית קיבלה 5,000 שקל במזומן. שתי יצירות המופת, שנראות לפרקים כסרטי וידאו ביתיים, היו ללהיט מיום יציאתם לשוק, הן בגרסת הווידאו והן בגרסת ה-DVD.

להצלחה זו אחראי בין היתר שמעון וייצר, איש חברת קרן השרון השקעות בע"מ ויבואן סרטי Private, אחת מחברות הפורנו האמריקאיות המובילות. וייצר קלט די מהר שיש לו ביד להיט והחל להפיץ את הסרטים לרשתות הפורנו ולרשת הווידאו הארצית בלוקבאסטר במחירים נמוכים במיוחד - 25 שקלים לקלטת וידאו ו-35 שקלים לקלטת DVD.

עולמה הכחול של טלי

ברשת סקס סטייל, שהייתה רגילה להוביל את שוק הפורנו בישראל, קלטו את הפוטנציאל העסקי, ולא יכלו להרשות לעצמם להישאר מאחור. מתוך התחייבות לקהל לקוחותיהם לסרט ישראלי חדש כל חודש החליטו בסקס סטייל להפיק בעצמם סרטים. כך יצאו לשוק בארבעת החודשים האחרונים: "נערות תל אביב", "עולמה הכחול של טלי", "הפנטזיות הפרועות שלי" ו"כלבות סקס מיוחמות", המשתייכים לז'אנר סרטי החובבים דלי האמצעים האירופיים, ז'אנר שמנסה ליצור הזדהות בין הצופה ובין אנשים אמיתיים ולא שחקנים מקצועיים.

סקס סטייל מפעילה צוות הפקה מאולתר המורכב מעובדיה, שמתפקדים כתסריטאים, בימאים וצלמים. צפייה בקלטות מגלה כי האיכות משתפרת מסרט לסרט, אם כי עדיין נשארת בתחום החובבני. המהדורה הראשונה של הסרט הראשון, שיצא ב-1,000 עותקים, אזלה בתוך חודש.

מנגד אומר ספירו כי הסרטים הישראליים ייעלמו מהשוק בתוך חצי שנה. "כרגע השוק מתלהב מאוד מהז'אנר החדש, אבל מדובר בשוק שנוהה אחרי להיטים, והמכירה הנאה של ארבעת הסרטים הראשונים סופה לדעוך. אנחנו מביאים בחשבון שכ-50 אחוז מהסרטים שנקנו יוחלפו בחנויות, אולם עם זאת ברור לנו שאם לא נייצר מעתה סרטים באורך כפול של שלוש שעות ובאותו המחיר אין לנו סיכוי לשחזר את ההצלחה. הצרכן הישראלי ראה את השחקניות הישראליות, שהן בעצם אותן שלוש-ארבע נשים שמשחקות בכל הסרטים, ורק מחליפות פאות. באירופה יש כוכבות גדולות, שפע לא רגיל, ולעומתן נתפסת שחקנית הפורנו הישראלית בעיני הצופה הישראלי כסתם זונה".

ספירו גם דואג להפריך את האמירה המקובלת בתעשייה כאילו ישראליות עמדו ועומדות בתור כדי להצטלם לסרטים. "עשרות גברים ישראלים ביקשו לשחק, אבל הבנות חוששות שהשכן ממול יזהה אותן".

פראית

את דלות האמצעים ואת ערכי ההפקה הנמוכים של הסרטים שיצאו תחת ידיהם מסבירים בסקס סטייל בכך שהשקעה הגדולה מ-20 אלף שקל בצילום סרט אינה משתלמת. "עם עלויות הייצור, ההפצה והפרסום מגיעה ההשקעה לכ-30 אלף שקל לסרט, והפדיון ממכירתו והשכרתו עומד על כ-100 אלף שקל בממוצע בלבד", אומר ספירו. "הביקוש לסרטים הישראליים הוא פי חמישה מן הסרטים האירופיים והאמריקאיים, והרווחנו מהם בחודשים האחרונים מאות אלפי שקלים. אלא ש-100 אלף שקל הופכים ל-60 אלף שקל כאשר אתה מחזיק רשת של 19 חנויות, 40 עובדים, אתר אינטרנט שעליו אתה מפסיד 5,000 דולר בחודש, משלם הוצאות משלוח ואחזקה ומפרסם בעיתונות ב-30 אלף שקל בשבוע".

רונן גלר מ-T.R.B הפקות מוציא בשבוע הקרוב לשוק את סרטו הרביעי "מציצה פראית" והוא מקווה להפיץ אותו לכל החנויות באמצעות מפיצים חדשים. "מאז שוייצר הרוויח כסף על הגב שלי אני לא מאמין יותר לאף אחד והולך לעשות את הכול בעצמי. החלטתי לפני שלוש שנים שאני רוצה להקים כאן תעשיית פורנו משלי. התחלתי עם שותף לפני שנתיים וחצי, ומאז כולם חקיינים של מה שאני עושה. כיסיתי את ההשקעה של שני הסרטים הראשונים, ובכסף שהרווחתי מ'התימנייה' קניתי מצלמת וידאו והרבצתי חמישה סרטים במכה. הם מוכנים אצלי במאגר, ואני רק צריך להוציא אותם. לסרט הרביעי שייצא אחרי ה'מציצה' קוראים 'סקס בג'קוזי', והוא צולם בג'קוזי של קנטרי קלאב באזור המרכז. הסרטים הבאים יהיו סרטים חובבניים שיצולמו על מכוניות יוקרה ויאכטות. אני רוצה להגיע למצב של סרט בכל חודש. העם הישראלי אוהב סרטים של חולים, סרטים עם סקס פראי - בכל מיני איברים, שלוש בנות על גבר. יש לי פנטזיה לצלם אורגיה המונית בכיכר דיזנגוף. רוב השחקנים בסרטים הם חברים שלי, וגם אני עצמי משחק בכמה סצנות. השחקניות הן ידידות שלי. אצלי הבחורות מתחלפות מסרט לסרט, לא כמו בסרטים של סקס סטייל".

מול גלר עומד מוטי אברהם, בן 30, סוכן ביטוח במקצועו, שהוציא לפני כשלושה שבועות לשוק את "כחול לבן כחול". בסרט הושקע כסף רב יחסית למקובל, והוא עשוי לשנות את חוקי המשחק בתעשייה. "כחול לבן כחול" בוים, צולם ונערך באיכות גבוהה לעומת מה שהיה נהוג עד כה בתעשייה, והיה עד מהרה ללהיט החדש שכולם מדברים עליו. הוא צולם לפני כחודשיים, הופץ עד כה ברשתות סקס סטייל, בלוקבאסטר, ענק הווידאו, וידאו דן, ובאתר האינטרנט חפוז בכ-10,000 עותקים. מחירו בחנויות נע בין 80 ל-100 שקל לקלטת וידאו, ו-100 עד 120 שקל לקלטת DVD. אורכו 80 דקות, והוא מחולק לארבע סצנות עיקריות הכוללות סקס רגיל, זוגות, שלישיות, סנדוויצ'ים ורביעייה, וכן רצף פספוסים מסט הצילומים. השחקנים והשחקניות בסרט ישראלים. שתיים מהשחקניות ישראליות ילידות הארץ ושתיים עולות מחבר העמים, בנות 21 עד 25.

"פרסמתי מודעה בעיתון, ונענו 30 בחורות. מתוכן גויסו לסרט ארבע, שנבחרו על פי מראה ואודישנים", אומר אברהם. "חשוב לי לציין שהבחורות אינן נערות ליווי ואינן צרכניות סמים. כל אחת מהן קיבלה מעל 2,000 שקל לסצנה, והבנים קיבלו 500 שקל לסצנה. סך כל ההשקעה שלנו בסרט עומד על 150 אלף שקל. צילמתי את הסרט עם צוות מקצועי שעוסק בדרך כלל בצילומי הפקות טלוויזיה, ונשכר במיוחד לצורך הצילומים, עם ציוד צילום מקצועי שבו השתמשנו. צילמנו במשך שבוע בפארק הירקון, במלון בתל אביב ובחדרי משרדים במגדלי עזריאלי. ערכנו את הסרט באולפנים של חברת עריכה מקצועית, שבהם נערכות סדרות טלוויזיה רגילות. המעורבות של אנשי תעשיית הטלוויזיה הרגילה בפרויקט נעשתה מתחת לשולחן משום שהם מפחדים מהדתיים ששולטים במדינה, ולא רוצים לפגוע לעצמם בפרנסה".

יש גם עוזר מפיק

סרטו השני של אברהם צולם לפני שבוע וייצא לשוק בעוד כשבועיים. הוא עצמו מתפקד כמפיק וכבמאי, ולצידו עובד עוזר מפיק המופקד על ענייני ההפקה השונים. "יש מקום לשיפורים באיכות", הוא אומר, "אבל הסרט שלנו הוא באיכות הכי גבוהה שיש היום להשיג, והוא מרצדס לעומת שאר הסרטים שנעשו בארץ, שהם ברמה של סוברו. אני היחיד במדינה שמשלם כאלה סכומים לצוות ולשחקנים, לכל האחרים פשוט אין סכומים כאלה להשקיע, או שהם לא מעוניינים. הם משקיעים בכל סרט שלהם 15 אלף שקל, ואני השקעתי בסרט שלי פי עשרה. הסחורה שלהם גרועה. אז נכנסתי לעמוס ספירו מסקס סטייל, ואחרי שהוא ראה דקה וחצי מהסרט שלי הוא קנה אותו, כי שלי הרבה יותר טוב והרבה יותר איכותי. באים אליו הרבה חבר'ה צעירים ומתלהבים שעושים סרט בשקל וחצי, ומהם הוא לא קונה. באו אליי וטענו נגדי שאני הורס את השוק, כי אני משלם כל כך הרבה לצוות ולשחקנים. אמרתי להם שהם מצלמים סרטים זבל ושאני לא רוצה להיות כמוהם. התעשייה בארץ עדיין חלשה, גם הסרט שלי עדיין חלש, אבל הסרט החדש שאני מוציא לשוק בעוד שבועיים הוא ברמה של סרטי Private, שהם הסרטים האמריקאיים ברמה הכי גבוהה. אולי יש הבדל קצת בבחורות, כי אני לוקח רק ישראליות, אבל לא מעבר לזה".

סיפור קלאסי מאחורי תעשיית הפורנו הישראלית שמצויה בחיתוליה הוא סיפורו של תום יופיטר בן ה-25. יופיטר: "ראיתי בחנות סקס סרט ישראלי וקניתי אותו ב-80 שקל. ראיתי שהרמה מאוד חובבנית, ואמרתי שאם זה עולה 80 שקל אני יכול לעשות משהו הרבה יותר טוב ולמכור אותו בפחות. קניתי מצלמה קטנה, שמתי מודעה ב'לוח העיר' שבה היה כתוב: 'דרושות בנות יפות ונועזות לסרט ישראלי חדש'. במקביל תליתי מודעות שטח ברחובות מרכזיים בעיר כמו דיזנגוף. אחרי יומיים קיבלתי טלפון מרב-פקד מתחנת דיזנגוף שביקש ממני לבוא למשטרה בטענה שהמודעות שתליתי אינן מוצאות חן בעיניו.

"הגיעו אליי משהו כמו עשר פניות טלפון ביום במשך שבוע, בעיקר מגברים, אבל גם מבחורות, ביחס של אחת על כל שבעה גברים. סך הכול כעשר בחורות בנות 22 עד 35, שרובן נראות טוב. קבעתי עם הבחורות פגישות בבית קפה, ראו שאני בסדר ושהכול איתי בסדר. בהתחלה חשבתי להפיץ את הסרט במועדון חברים סגור, אבל הבטחתי להן שהסרט לא יופץ בארץ, מכיוון שזה היה התנאי של כולן להצטלם. בחרתי את השלוש שעשו עליי את הרושם הטוב ביותר. שתיים מתוכן היו רוסיות. יום לאחר מכן כבר התחלתי לצלם אצלי בבית ובחוף הים של תל ברוך, כשחברים שלי ואני משחקים בסרט, רובנו בני 25. צילמנו שלוש סצנות בזמן ברוטו של שעתיים וחצי. כל בחורה כיכבה בסצנה אחת וקיבלה כ-100 דולר. הבנות שתו קצת לפני הצילומים, היו שיכורות והתנהגו בטבעיות. לגברים היה קצת קשה בהתחלה, והייתה קצת מבוכה, אבל היא נעלמה אחרי עשר דקות.

"ערכתי את הסרט במערכת עריכה ביתית של חבר. אורך הסרט אחרי העריכה היה כשעה, שכללה את שלוש הסצנות שצילמנו. הסרט היה ביתי, אבל באיכות טובה עם זוויות צילום מעולות. סך הכול השקעתי נטו בסרט 500 דולר. מכרתי את הקלטת ב-1,500 דולר לישראלי שפגשתי בחנות הסקס בפסז' דיזנגוף. הוא החתים אותי על חוזה שמותר לו לעשות בקלטת ככל שיעלה על רוחו, מלבד להפיץ אותה בארץ. בהתחשב בכך שלא היה לי תקציב ושמדובר בסך הכול בניסיון הראשון שלי בתחום, אני חושב שמדובר בהצלחה, מה גם שהרווחתי ממנה כסף וכיסיתי את כל ההוצאות, כולל קניית המצלמה שנשארה איתי עד היום. בעתיד, אחרי שאחזור מטיול מסביב לעולם, אני מתכנן לעשות סרטים נוספים".

ברקן עצבן

ישנם מקרים מסובכים יותר. בתעשיית הפורנו הישראלית קיבלו ברגשות מעורבים את הצפת השוק בסרטים דוברי העברית שהפיקה T.R.B. רוב החנויות והרשתות, ובכללן בלוקבאסטר, קנו את הסחורה החמה, אבל גורמים בענף פעלו להצר את צעדיו. וייצר לא ידע כי בעריכת הפסקול של הסרט "התימנייה הלוהטת" השתמשו ב-T.R.B בטרק "ויאגרה" של היוצר האלקטרוני אייל ברקן.

אייל ברקן, הכותב טור אישי ב"מעריב לנוער", הופתע לשמוע כי אחת מיצירותיו המצליחות שולבה בפסקול של סרט פורנו ישראלי. ברקן מינה את עורך הדין נחום גבריאלי ממשרד זליגסון את גבריאלי, המייצג הן את אקו"ם והן את רשת סקס סטייל, לטפל בעניין מבחינה משפטית.

גבריאלי טוען להפרת זכויות יוצרים על ידי חברת ההפקות T.R.B, המפיץ והמשכפל שמעון וייצר, חנויות הפורנו ברחבי הארץ, ורשת בלוקבאסטר, ששילבה את "התימנייה הלוהטת" במערך הווידאומטים שהיא מפעילה. במכתב תקיף ששיגר ב-19 ביוני השנה אל כל המפיצים והסוחרים של פורנו בארץ דרש גבריאלי להוריד מהמדפים את הסרטים של וייצר ו-T.R.B בתוך 48 שעות. "זכויות היוצרים במקרה זה הן מוסריות וכלכליות", אומר גבריאלי.

גבריאלי מזהיר כי הוא עשוי לתבוע את מי שממשיכים להפר את זכויות היוצרים של ברקן, ובכללם גם את רשת בלוקבאסטר, שהתעלמה עד עתה מדרישותיו. עם זאת הוא מכחיש את הטענה שהעלו גורמים בתעשייה כי הוא פעל בעניינו של ברקן ככלי שרת בידיה של רשת סקס סטייל, שמעוניינת מאוד שהסרטים של T.R.B ווייצר ייעלמו מהשוק. בסקס סטייל, שמספקת סרטים לרשת בלוקבאסטר, מנסים עתה לפשר בין הצדדים באמצעות גבריאלי על מנת שאינטרס עסקי אחד לא יפגע באינטרס עסקי אחר. שמעון וייצר אומר בתגובה: "העניין נמצא בטיפול משפטי, ובינתיים משכנו חזרה את כל העותקים המשוכפלים של 'התימנייה הלוהטת' עד שהצד השני יוכיח שהזכויות שייכות לו". רונן גלר מפיץ את הסרט השלישי שלו בעצמו. גם בבלוקבאסטר טוענים כי "מיד עם קבלת מכתבו של עורך הדין גבריאלי הוצאו עותקי הסרט המדובר מהווידאומטים".

אין DVD

בשנים האחרונות חדר הפורנו גם לרשתות רגילות המוכרות קלטות וידאו וסרטי DVD. רשת טאואר רקורדס, המונה 40 סניפים, רכשה בשנת 2000 1,500 סרטי DVD ו-2,000 סרטי וידאו פורנוגרפיים מחברת חמישה כוכבים, חברה לייבוא וידאו לארץ, שסגרה בינתיים את עסקיה. בטאואר החדירו את הפורנו ל-25 מסניפי הרשת ותמחרו את סרטי ה-DVD ב-150 שקל ליחידה.

אולם משנוכחו שהמחיר יקר מדי החלו למכור את אותן קלטות במחירי מבצע של שני סרטים ב-129 שקלים. הכנסותיה של טאואר רקורדס ממכירת פורנו בין השנים 2002-2000 הסתכמו בכ-300 אלף שקל, בחלוקה של חצי-חצי בין ה-DVD לווידאו.

הסכום אמנם נמוך לעומת המחזורים שמגלגלות רשתות הפורנו המתמחות, אולם יש לזכור כי טאואר רקורדס, שעיקר עסקיה הם בתחום המוזיקה וסרטי הווידאו, מתמודדת עם בעיה תדמיתית של מכירת פורנו בסניפיה. כרשת שמנסה לשווק תדמית של "לכל המשפחה" נאלצו בטאואר, בעיקר בשנה האחרונה, לעמוד בפני גל גדל והולך של תלונות מצד לקוחות קבועים של הרשת, שהתלוננו שהם נחשפים לפורנו בסניפים. עוד דוגמה לבעייתיות הזאת היא רשת המשביר לצרכן, שבעשרה מסניפיה נפתחו סניפים של טאואר רקורדס, שהטילה וטו על מכירת פורנו בתחומה. הפרדוקס של טאואר רקורדס הוא שבעוד מנהלי הסניפים של הרשת ממשיכים להזמין כמויות של סרטים הנמכרים יפה, שוקלים בימים אלה בהנהלת הרשת אם להמשיך ולמכור פורנו בסניפים.

רשת בלוקבאסטר מפעילה 260 וידאומטים מתוך 400 הקיימים בארץ, והיא משכירה ומוכרת את סרטי הפורנו שברשותה גם בחנויות הרשת. בעבר רכשה הרשת את סרטיה מרשת רד פוינט, אחר כך מרשת סקס סטייל, ואחר כך מווידאו אמסטרדם, לאחר שהחנות נשרפה בגל ההצתות שפקד את מכוני הליווי בתל אביב. ובחצי השנה האחרונה, עקב הביקוש, החלה לרכוש את הסרטים הישראליים שהפיקה T.R.B והפיץ שמעון וייצר. אחוז סרטי הפורנו במכשירי הווידאומט הוא בין 15 ל-25 אחוז. מחיר השכרת סרט נע בין 21 ל-25 שקל, וכל סרט עומד גם למכירה בסכום שבין 99-69 שקלים. מנתונים שברשות בלוקבאסטר עולה כי בארץ נצרכים כ-500 אלף סרטי פורנו בשנה, בהשכרה ובמכירה. מנכ"ל הרשת אילן גבעון אומר כי בזמן שידורי סרטי הפורנו בלוויין ובכבלים חלה ירידה בצריכת הסרטים ברשת, אולם טרם חלה העלייה המצופה בצריכה בעקבות החוק החדש האוסר על שידור פורנו בטלוויזיה הרב ערוצית.

כוכבה מסבירה

חברת הלוויין יס החלה לשדר את ערוץ הארוטיקה פלייבוי ואת ערוץ הפורנו בלו בקיץ 2000. הכבלים הדיגיטליים החרו החזיקו אחרי הלוויין והעלו כמה חודשים לאחר מכן את ערוצי ויויד וספייס. ערוצים אלה סיפקו בדרך כלל חומרים אמריקאיים שנקנו בחו"ל ומשכו בעיקר צופים המוגדרים כאוכלוסיית הצרכנים הכלליים, הלא מתמחים, אלה שצורכים פורנו רגיל. בסקס סטייל אומרים כי במהלך השנה וחצי שבהן שודר הפורנו בטלוויזיה הרב ערוצית חלה אצלם ירידה של כ-15 אחוז בכלל המכירות וההשכרות. "מאז שירד הפורנו מהטלוויזיה הצלחנו לעלות שוב רק ב-10 אחוזים", אומר ספירו, וזוקף את חמשת האחוזים הנותרים לחובת המיתון. "המצב בשוק קשה, כמו בכל ענף אחר, ולכן אנחנו עובדים על מנת להחזיק מעמד, אבל לא מתרחבים בינתיים מעבר ל-19 החנויות הקיימות, אף שיש תכנון להוסיף עוד שלוש. אם פעם היו לישראלי בין 100 ל-200 שקל בכיס לבזבז, היום הוא מסתובב עם 50 שקל".

עוד שחקן חשוב בשוק הפורנו הישראלי הוא עשרות אתרי הסקס בעברית, המציעים מבחר עצום של פורנו מגוון מכל העולם בכמויות גדולות וללא תשלום. באתר חפוז החלו למכור בשנה האחרונה גם מוצרי סקס כמו ויברטורים, הנרכשים בחנות ארוס בלונדון מיניסטור בתל אביב. אופיר ליפסקי, מנהל אתר חפוז, המוכר את גרסאות ה-DVD של "התימנייה הלוהטת" ו"מעורב ישראלי 2", מדווח על ביקוש של עד פי עשרה ממוצרים אחרים הנמכרים בחנותו המקוונת. "מהסרטים הישראליים דוברי העברית אנחנו מוכרים כמה מאות בכל חודש".

בתעשיית הפורנו טוענים כי האינטרנט רק מחזק את השוק, מכיוון שהוא מאפשר רכישת מוצרים המסופקים מהרשתות ומהחנויות. במקביל פועלות רשתות קופידון וסקס סטייל באתרים משלהן, המתעדכנים כל יום. "באינטרנט ציבור הצרכנים שונה לחלוטין", אומר עמוס ספירו. "התנועה אמנם לא גדולה והיא הולכת ומתרחבת בצעדי צב, אבל תענוג לעבוד איתם. הגולשים באתר שלנו מחפשים חומרים איכותיים יותר ומוכנים לשלם בעבורם, אם כי שם המחיר זול ב-25 אחוז. מי שמכניס היום כסף ממכירות באינטרנט משקיע אותן באתר עצמו. ההפסד הכולל שלנו על האתר עומד היום על 5,000 דולר בחודש בלבד. הכוונה שלנו היא להשקיע באתר מיליון וחצי דולר ולמכור אותו לבסוף בשלושה מיליון".

בסקס סטייל לא מודאגים יתר על המידה מעשרות אתרי האינטרנט הישראליים המספקים לגולשים פורנו ללא תשלום. "מי שמספק פורנו בחינם באינטרנט ייעלם בסופו של דבר", אומר ספירו. "חבל שנפנה שוב לעורך הדין שלנו ושיבנה לעצמו עוד בית חדש".

"המוצר המקוון שלנו טוב משל מפעילי האתרים הפרטיים", אומרת אשתו כוכבה. "אנו ממליצים להם לנקוט זהירות משום שדאגתנו לשמירה על זכויות היוצרים תהיה מופנית בזמן הקרוב בדיוק לכיוון הזה, של אתרי הסקס העצמאיים בעברית".