רגע לפני שסוגרים את הים

לפני כשנה כתבתי על הבעייתיות הגלומה בהצעת חוק חופי הים התיכון, בכל הקשור לכך שעצם קבלת החוק תהווה פגיעה קשה בנדל"ן ובמקרקעין של מי שנכללים ברצועה שתאסר לבנייה.

כתבתי בעבר, ואני שב וכותב היום: אין לי בעיה עם אישור החוק, יש בו סממנים חשובים לשמירה על איכות חיינו, נושא חשוב מאין כמוהו, אך לא על חשבון הפרט ופגיעה בו.

הצעת החוק עברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית, וסביר להניח כי היא תונח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה כבר בשבוע הבא. זה המקום והזמן להתריע בפני המחוקק על העוול המשווע העלול להיגרם לבעלי קרקע, אם החוק יתקבל בנוסחו הנוכחי.

לפי חוק התכנון והבנייה, מקרקעין ששוויים נפגע על ידי תוכנית, בעליהם ראויים לקבלת פיצוי כספי על כל פגיעה שזו (סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה). הדבר נכון רק כאשר הפגיעה נובעת מאישור תוכנית, ואין הדבר כך כאשר הפגיעה נובעת מאישור חוק.

במקרה והצעת החוק תתקבל - בעלי הקרקע יפגעו, ואין מי שיפצה אותם על פגיעה זאת. חברי הכנסת: אל תתנו לחוק החשוב הזה לעבור במתכונתו הנוכחית. אתם גורמים עוול משווע לאלפי אנשים. תגרמו לפגיעה אנושה בקניינם של רבים וטובים, ולא יימצא האיש שיפצה אותם על פגיעה זאת.

ארגוני הירוקים, המוליכים את הצעת החוק, כנראה שאינם מודעים לבעייתיות הגלומה בהצעת החוק במתכונתה הנוכחית, או אולי הם כן מודעים - אך מעדיפים להתעלם מכך.

הכנסת היא הריבון בכל הקשור להצעות חוק. זכותם של חברי הכנסת לקדם חקיקה שמטרתה שמירה על איכות חיי כלל התושבים, אבל כאשר לחקיקה יש השלכה כספית מהותית, הרי שאין ספק כי חובתם לדאוג למקורות הכספיים באמצעותם תמומן ההשלכה התקציבית של החוק.

אין לי ספק, כי לאחר חקיקת חוק כבוד האדם וחירותו, פגיעה שכזאת לא תעמוד במבחן בית המשפט העליון. שמירה על קניינו של האזרח מהווה נר לרגלי שופטי בית המשפט העליון, והדבר בא לידי ביטוי בשורה של הלכות עקרוניות שהתקבלו בשנים האחרונות.

ולכן, מדוע להעביר חוק שלא יעמוד במבחן בית המשפט העליון? האם לא עדיף לגבש הצעת חוק ראויה והוגנת, שגם תשמור על איכות חיינו, וגם לא תפגע בקניינם של חלק מתושבי המדינה? עדיף להעביר חוק טוב שישיג את מטרתו, מאשר להעביר חוק רע שישאר רק על הנייר.

חברי הכנסת העוסקים במלאכה: אנא התעוררו בזמן, ועשו מלאכתכם נאמנה.

הכותב הוא מתכנן ערים ושמאי מקרקעין, יו"ר ועדת ההסברה של לשכת שמאי המקרקעין בישראל.