את משבר המים יש לפתור באמצעות התפלת מימיו המליחים של אקוויפר החוף, והחדרתם
חזרה לקרקע, שיטה שהיא עדיפה על התפלת מי ים. זוהי מסקנת מחקר שערכו גלעד ברמן
ומיכאל גולדיש, מבית הספר להנדסאים בתל-אביב, שפורסם בירחון מים והשקיה.
לדעתם, התפלת מים מליחים כלכלית הרבה יותר מהתפלת מי ים, בשל העלויות הנמוכות
יותר של התפלת המים המליחים בהשוואה להתפלת מי ים. הסיבה לכך היא, שכדי להתפיל
מים מליחים יש צורך בהשקעה פחותה של אנרגיה מאשר בהתפלת מי ים.
יתרון נוסף בהתפלת המים המליחים הם מוצאים בכך, שהשבת מים המותפלים לאקוויפר
תחזיר לו את האיזון שהתערער בשל השאיבה מוגברת שגרמה לחדירת מים מלוחים לתוך
גוף המים המתוקים. להערכת ברמן וגולדיש, עליית המליחות והזיהום הם הגורם המרכזי
לפסילת מספר גדל והולך של בארות, ומכאן לאובדן של מים רבים.
יתרון נוסף בהתפלת המים המליחים הם מוצאים בעובדה שמוקדי המלחת האקוויפר נמצאים
בדרך כלל בקרבת איזורי ביקוש. עובדה זו מונעת, להערכתם, את הצורך לבנות צנרת
הולכה חדשה למים, עובדה שתוזיל עוד יותר את עלויות התפלת המים המליחים.
עוד הם ממליצים להתפיל את קולחי השפד"ן, המוחדרים לקרקע באיזור יבנה. לטענתם,
ריכוז המלחים בשפד"ן הוא כ-300 מג"ל, בעוד שריכוז המלחים באקוויפר נע בין 50
מג"ל ועד ל-100 מג"ל בלבד. הזרמת קולחי השפד"ן לקרקע גורמת להמלחת האקוויפר,
ולכן, לדעתם, יש למנוע תופעה זו.
ברמן וגולדיש מדגישים, שהעלייה ברמת מליחות מי התהום היא אחד המאפיינים העיקריים
של משבר המים בארץ. הנתונים שאספו מראים, שעליית המליחות גרמה להשבתת קידוחי
מי שתייה רבים באקוויפר ההר ובאקוויפר החוף, וזאת בנוסף למחסור הכללי במים.
הם מציינים, שהעלייה במליחות נגרמת כתוצאה מפעילות חקלאית, בעיקר מדישון והשקיה
בקולחים, ומהחדרת קולחי השפד"ן, שהם בעלי מליחות טבעית גבוהה בשל מקורם במוביל
הארצי, שמליחותו גבוהה מזו של מי התהום.
גורם נוסף להמלחה הם מוצאים בסלעי האקוויפר, המכילים באופן טבעי מלחים שונים.
כאשר הסלעים מומסים בגוף המים, ונוצרת אינטראקציה בין המים לסלע התורמת אף
היא למליחות. גורם המלחה אפשרי נוסף הוא רסס ימי הנישא על ידי הרוח, המחלחל
לחול ומוסיף מלחים למאזן המלח באקוויפר, וכן בעקבות חדירת מי ים כתוצאה מתנועת
הקרקע, תופעה האופיינית לאיזורים דלילים במים.
המלחה משמעותית נובעת גם מפעילות זיהום תעשייתית, פעילות עירונית וחקלאית מעל
האקוויפרים, המייצרת כ-350 אלף טון מלחים בשנה, החודרים לאקוויפר.
המחקר מגלה עוד, שראשית המלחת האקוויפר החלה כבר בשנות ה-50, באמצעות קידוחים
בעומק של 128 מ', שהגיעו אל בסיס האקוויפר. שאיבה זו הקטינה את לחץ המים המתוקים,
משכה את המים המלוחים כלפי מעלה ויצרה ערבוב בין שני גופי המים.
התופעה התגברה בשנות ה-60 וה-70. כתוצאה מכך החלה בשנות ה-80 תופעה של נטישת
קידוחים בשל מליחות גבוהה. בשנות ה-90 התגברה תופעת הכלורידים וההמלחה שמקורה
בפעילות אנושית.
במהלך השנים ניכרה גם עלייה מתמדת במצב החנקות, שהגיעה לשיאה בשנות ה-80, שגרמה
אף לנטישת קידוחים רבים. התוצאה כיום היא מחסור חמור במים ובמקביל הימצאותם
של מים מאיכות נמוכה.
מהשפד"ן נמסר בתגובה, שהקולחים המטוהרים שהוא מייצר אינם מגיעים כלל לאקוויפר
החוף אלה מוחדרים למאגר, נשאבים ממנו ומוזרמים לנגב. במקביל דואגת הנהלת השפד"ן
להפחתת מלחים באמצעות שאיבתם והזרמתם לים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
