לצחוק ולבכות: איתם למים ובלומנטל לביוב

כל מי שמצוי במשק המים יודע, שמים וביוב הם יחידה אחת, ולכן אין כל הגיון בפיצול האחריות. להיפך, משק המים זקוק עתה יותר מתמיד לאיחוד הטיפול בידי רשות אחראית אחת, שתהיה בפניה התמונה הכוללת של ייצור מים, שימוש וטיפול בהם והשבתם לחקלאות או לטבע. כנראה שבממשלה לא חושבים בדיוק כמו שחושבים במשק המים. שם אומרים, שהנושא קריטי מדי מכדי שניתן יהיה להפכו לעוד כלי משחק פוליטי, ולחלק ממאבקי הכוח בתוך משרדי הממשלה.

בדו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית על משבר המים, שפורסם ביוני 2002, נכתב: "ריבוי הגופים המטפלים במשק המים ותהליך קבלת ההחלטות הפגום הנובע מכך, הם מהגורמים העיקריים שהובילו למשבר העמוק". הוועדה הדגישה, שהסתבר לה, שככל שנתרבו הרשויות והגופים האחראים או הקשורים לאחריות על משק המים, כך פחתה אחריותו של כל אחד מהם. בין ההמלצות העיקריות של ועדת החקירה: חיזוק מעמדו של נציב המים ואיחוד הטיפול בידי סמכות אחת.

"ההחלטה היא יותר מטעות גסה", אומר חבר ועדת החקירה למשק המים, ח"כ אבשלום וילן. "כל מקורות המים, ביניהם מים שפירים, מים מותפלים וקולחים, הם זהים, ולכן יש להתייחס אליהם כאל יחידה אחת. בשנים האחרונות המירו החקלאים 200 מיליון מ"ק מים שפירים בקולחים מטוהרים. קולחים אלה זקוקים לטיפול להפחתת מזהמים ולקטנת המליחות באמצעות התפלה או מהילה במים שפירים. מי שיודע נתונים אלה, ומבין את הקשר שבין שני המוצרים, לא מסוגל להחליט החלטה כה משונה".

לדעת וילן, משמעות ההחלטה היא, שהמשרד האחראי על משק המים רואה במים השפירים ובקולחים שני מוצרים שונים, שיש לטפל בהם בנפרד, ואינו רואה את התמונה הכוללת. טעות כזו עלולה לחבל במאמצים להבריא את משק המים. "קולחים ומים הם מוצרים חליפיים", מדגיש וילן, "ולכן הפיצול ביניהם הוא מלאכותי לחלוטין. הוא אולי נוח מבחינה פוליטית, אך אין בו שום הגיון כלכלי או מקצועי".

גם ראש המעבדה להתפלה בטכניון, פרופ' רפי סמיט, אומר, שבמקום לפצל את הטיפול במים צריך דווקא להקים סמכות מרכזית שתטפל בהם. "המים מטופלים ביותר מדי משרדים ועל ידי יותר מדי סמכויות ולכן הטיפול נופל בין הכיסאות", אומר סמיט. "בכל המקומות המתוקנים בעולם ברור לכל שקולחים זה מים, ולכן יש לטפל בהם כיחידה אחת. באירופה ממחזרים מי קולחים עד לרמה של מי שתייה, ואין משליכים אותם לטבע ללא טיפול. בלונדון מזרימים את הקולחים המטוהרים לתמזה, שואבים אותם בצד השני של הנהר ומשתמשים בהם כמי שתייה. אצלנו עדין משליכים ביוב לא מטופל לסביבה, וזאת למרות המחסור החמור במים ולמרות הנזק הרב שגורם הביוב לנחלים ולמאגרי המים".

לדברי סמיט, פיצול הטיפול בשני המשאבים, ואי ראיית הקולחים כמקור מים, מהווים "ערובה" להמשך הזנחת משק המים והבזבוז המיותר של הקולחים. "אני מציע לפוליטיקאים שיפסיקו לבחוש בנושאים שהם אינם מבינים בהם, ויתנו לדרג המקצועי לטפל במשק המים", אומר סמיט. "רק בדרך זו אפשר לנהל את משק המים הבעייתי שלנו".