לקראת תקן חומרי בנייה מסוכנים

במכון התקנים מסתיימת עריכת תקן 5098, "תכולת יסודות רדיואקטיביים במוצרי בנייה"

בימים אלה עולה ישראל מדרגה בסולם הסביבתי: במכון התקנים הישראלי (מת"י) עושים תיקוני עריכה אחרונים, לקראת חתימתו ע"י המנכ"לית של תקן ישראלי 5098 "תכולת יסודות רדיואקטיביים במוצרי בנייה".

התקן קובע ערכי תכולה מרביים של רדיונוקלידים במוצרי בנייה מוגמרים על בסיס חומרים מינרליים, לדוגמא: לבנים, בלוקים, לוחות אריחים ומוצרי אבן טבעית, ובלבד שעוביים עולה על 4 ס"מ. מדובר בשלושה רדיונוקלידים, הפולטים קרינה מייננת, ואשר על כן הם מסוכנים לבני אדם ולבעלי חיים השוהים בסביבה הבנויה מחומרים המכילים יסודות אלה.

העיקרון המנחה היה, כי תוספת מנת החשיפה השנתית מקרינת גמא ומראדון גם יחד, לאדם הגר בחדר שארבעת קירותיו, רצפתו ותקרתו עשויים מאחד מחומרי הבנייה הנידונים, לא תעלה על 0.3 מיליסיוורט לשנה, בהשוואה ל"בלוק האפור" - בלוק 20 שמשקלו המרחבי 1,300 ק"ג למ"ק. ערכי הקרינה נמדדים בבקרל לק"ג, ולב ליבו של התקן הם על כן טבלאות הייחוס.

יסודות הפולטים קרינה מייננת מצויים בבטן האדמה, או שעלו בשלב גיאולוגי מסוים אל פני השטח. כל התוצרים הוולקניים, ובכללם סלעי בזלת, תוף ופומיס, פולטים קרינה במידות שונות, כמוהם גם סלעי יסוד כגרניט. גם גז הראדון נובע מבטן האדמה, במיוחד באזורים בעלי תכונות גאומורפוליגיות מסוימות.

בישראל נקבע הגבול הסביל במדידת 200 בקרל, בעוד אשר בשבדיה, בה מצויים סלעי יסוד בכמויות אדירות, נקבע הגבול הסביל ל-850 בקרל, ואיש לא יהין לטעון, כי השבדים מקלים ראש באיכות הסביבה או בבריאות בני עמם. אגב, הפתרון המומלץ ע"י מומחים למניעת חוליי הראדון, תרתי משמע, הוא לא אחר מאשר: אוויר צח!

אפילו מומחה סביבתי שאינו פיסיקאי או מומחה קרינה, ימצא את עצמו, לעיתים, תועה ותוהה בסבך הנוסחאות והטבלאות של התקן. עם זאת יאפשר התקן, מיד עם פרסומו, הבחנה בין מוצרי בנייה ידידותיים לסביבת האדם, לבין אלה שהם פחות ידידותיים - על-פי מבחני הקרינה. אין ספק, כי עד לחלחולו לתודעת הצרכן הסופי העומד לרכוש דירה מבנייה חדשה, או העומד לשכור חנות או מבנה תעשייתי - בתנאי שבנייתו הושלמה לאחר פרסום התקן - עוד דרושה מלאכה רבה של הסברה, חינוך וכמובן גם אכיפה.

בשלב זה מדובר בתקן וולונטרי ולא בתקן מחייב. יש לו כבר השלכות מחייבות על שורה שלמה של תקנים לחומרי בניה כגון לבלוקים, אך על מנת שיהיה תקן מחייב הוא צריך לעבור שלב של חשיפה לביקורת ציבורית ולהיחתם ע"י שר שיהיה גם אחראי לאכיפתו.

עם פרסומו של תקן 5098 מצטרפת איפוא ישראל לשורה של מדינות מתקדמות הדואגות לשמור על איכות חומרי הבנייה ועל בריאות השוהים בבניינים שנבנו מהם.

טרם יבשה הדיו מתקן זה, וכבר ב-19 לספטמבר 2002 הופצה טיוטה לתקן ישראלי 5281 - בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה (בניינים "ירוקים") - להערות מומחים ואנשי מקצוע. מטרתו של התקן להגדיר את המשתנים שלפיהם יסווג בניין ככזה שפגיעתו בסביבה פחותה או מרובה. בשלב זה ליבו של התקן היא טבלה המקנה ניקוד למאפיינים שונים של הבניין ומחובריו: הגינה, החצר, מערכות הספקת המים, סילוק השפכים והאשפה וכ"ו. אין ספק, כי הצעת תקן 5282 עוד דרך ארוכה לפניה עד שתגיע לשלב החתימה. בכל מקרה יש עידוד רב בעשייה הברוכה, שכל כולה נועדה, במקרה זה, למנוע הקמת עוולות סביבתיות חדשות מודל 2002 ואילך.

הכותב הוא יועץ כלכלי וסביבתי.