אבי-יצחק: העדויות

עו"ד דן אבי-יצחק מסר למשטרה במהלך חקירת פרשת בר-און 8 הודעות. 3 הראשונות נמסרו תחת מחאותיו - אבי-יצחק ביקש להגביל את עדותו לעניינים שאינם סותרים, לגישתו, את חובת האמונים כלפי לקוחו, ח"כ אריה דרעי. ואולם, בעקבות פניית הפרקליטות לבית משפט השלום בת"א, בהתאם לסיכום עם אבי-יצחק, התיר בית המשפט לאבייצחק למסור לחוקרי המשטרה את כל הידוע לו בפרשה, כולל מגעים שניהל אבי-יצחק בשם דרעי על עיסקת טיעון.

עד אפריל 1997 עמד בתוקפו צו של בית המשפט, שאסר לפרסם את הודעותיו של אבי-יצחק. באפריל 1997 הגישה הפרקליטות בקשה להסרה חלקית של צו איסור הפרסום, כך שיותר להעבירו לאחרים. יחד עם זאת, לבקשת הפרקליטות הוטל איסור פרסום על דבריו של אבי-יצחק, הנוגעים "למגעים בדבר עיסקת טיעון שהיו בין ח"כ דרעי לבין התביעה". כן הוחלט, כי ייאסר לפרסם הבעות דעה שמסר אבי-יצחק על מועמדים לכהונת היועץ המשפטי לממשלה. להלן הדברים המרכזיים שמסר אבי-יצחק בהודעותיו למשטרה. חלק מהציטוטים מובאים באופן חלקי, בשל המגבלות שהטיל בית המשפט. הערות "גלובס" באות בסוגריים.

הודעה מס' 1 (28.1.97)

בפתח הודעתו מסר אבי-יצחק: "מכיוון שנושא החקירה ידוע לי, ברצוני להקדים ולומר בעניין מינויו של יועץ משפטי לממשלה: היו לי פגישות, שיחות ודיונים עם אריה דרעי, ראש הממשלה (בנימין נתניהו), מנכ"ל משרד ראש הממשלה (אביגדור ליברמן), שר המשפטים (צחי הנגבי) ואנשים נוספים, בין מהשירות הציבורי ובין אנשים פרטיים. אשר לשיחותי ופגישותי עם אנשים רמי מעלה אלה משירות הציבורי, יש לי ספק אם אני רשאי למסור מידע גם בחקירת משטרה, מפני שתחושתי היא, אף כי לא בדקתי אותה בהלכות משפטיות, שנושאים רגישים כאלה אינם יכולים להיות חשופים בלא צו שיפוטי.

"אשר לשיחותי עם אריה דרעי - עלולה להתעורר בעיה בקשר לגבול שבין דברים שאינם קשורים בשירות המקצועי של עו"ד ולקוחו, לבין דברים שנמצאים בתחום שירות זה ושחל עליהם חיסיון מוחלט, אלא אם כן לקוח מסכים להסירו. מכיוון שלא אוכל לקבל על עצמי אחריות להחליט בנושא לבדי, ומכיוון שאני מעריך את חשיבות החקירה ואת חובתי לסייע בה, נראה שגם כאן אין מנוס אלא לקבל צו שיפוטי שיתיר את הספקות".

(בהודעתו זו נמנע אבי-יצחק ממתן תשובות לשאלות המרכזיות שהופנו אליו. הוא שב וביקש ליזום פנייה לבית המשפט כדי שיתיר מתן מענה לשאלות, דבר שאכן נעשה).

הודעה מס' 2 (29.1.97)

-- היית שותף בעניין סיום כהונתו של מר בן-יאיר כיועמ"ש לממשלה ואילך.

אבי-יצחק: השאלה רחבה מדי. בהמשך אבקש שתהיה יותר ספציפי כדי שאוכל להתייחס לשאלות קונקרטיות. בינתים אעשה כמיטב יכולתי. למיטב זכרוני, אם כי איני בטוח בתאריכים, שמעתי לראשונה את שמו של רוני בר-און לפני מספר חודשים, כנראה, אך איני בטוח, עוד לפני התפטרותו של בן-יאיר. אז נשאלתי על ידי אריה דרעי מה דעתי עליו כמועמד. באותה שיחה שאלני דרעי על מועמדים נוספים. הוא ציין את שמם.

-- מה השמות האחרים?

אבי-יצחק: מכיוון שלעניין רוני בר-און היה המשך, הרי שמו כמובן זכור לי היטב. אבל לגבי אחרים, כבר איני בטוח אם השמות הועלו באותה שיחה ראשונה או יותר מאוחר. בכל אופן, בין השמות היו עו"ד איתן הברמן, עו"ד יצחק מולכו, עו"ד (רנאטו) יאראק, ייתכן וכבר אז הוזכר שמו של עו"ד יהודה רווה, אך אינני בטוח בכך.

-- האם שמו של עו"ד (יעקב) וינרוט הועלה?

אבי-יצחק: כן, נכון, אני בטוח.

-- האם שמו של השופט (צבי) טל הועלה?

אבי-יצחק: שמו של השופט טל הועלה בשלב הרבה יותר מאוחר, לאחר שהיתה הודעה כאילו הרב עובדיה (יוסף) תובע את מינויו. דבר זה לא התאים למה שהיה ידוע לי, ועל כן שאלתי את דרעי לפישרה של הודעה זו. (...)

-- ובכל זאת, מדוע גילה מר דרעי מערובות בנושא שלכאורה איננו בתחום תפקידיו ועיסוקיו? מה לדרעי ולמנוי יועמ"ש?

אבי-יצחק: זה צריך לשאול את מר דרעי. אני יכול לשער שלמר דרעי היו השגות לא מעטות על מה שנעשה בעניינו, כלפי רשויות החוק והמשטרה, הוא גם לא הסתיר את דעתו. (...)

-- שאתה אומר, שלמיטב הבנתך שהנושא חשוב לו. האם חשוב לו לסלק את היועץ בן-יאיר בגלל מה שלדעתו בן-יאיר עולל לו, או שלמיטב ידיעתך עניינו היה במינוי יועץ חדש כלשהו?

אבי-יצחק: אני סבור, וזו רק סברה שלי, שלאריה דרעי לא היו שיקולי נקמנות. אגב, על כתב האישום החליט היועמ"ש הקודם, (יוסף) חריש.

-- האם באותה שיחה ראשונה נאמרו דברים ראשונים שלא ציינת בהודעתך עד כה?

אבי-יצחק: למיטב זכרוני, המדובר היה בשיחת טלפון. אני הופתעתי מאוד מהשם רוני בר-און. לא הכרתיו כלל. אולי שמעתי את שמו כעו"ד בירושלים. אף פעם לא היה לי שום עניין איתו. כמו שאומרים - "נפלתי מהכסא". שאלתי מי האיש, ונאמר לי שהוא עו"ד פלילי בירושלים, אולי נתנו לי עוד מספר פרטים, שכרגע לא אזכור אם באו באותה שיחה או נודעו לי אחר כך. אמרתי שזה מועמד בלתי מתקבל על הדעת לתפקיד כזה, ולא ייתכן בכלל לחשוב עליו, ואינני יודע איך בכלל מישהו חושב להציע שם כזה. (...)

-- בדיעבד, האם נודע לך מאין הגיע שמו של בר-און כמועמד לתפקיד יועמ"ש, לתודעתו של דרעי?

אבי-יצחק: לא. לאחר ההודעה בטלוויזיה של צחי הנגבי על התפטרות בר-און, העלה בפני דרעי את השם (דוד) אפל בהקשר לפרשה, אבל מעולם לא נאמר לי מפורשות מי הביא לראשונה את השם בר-און. לשאלתכם אני מבהיר, כי למיטב זכרוני תיארתי את עיקרה של השיחה הראשונה.

(בהמשך הודעתו מספר אבי-יצחק על התנגדותו למינוי בר-און. לטענתו אמר זאת לליברמן, וזאת למרות עמדתו של דרעי: "אמרתי לדרעי שאני אביא דעה זו גם לפני הגורמים הקובעים. אחר כך אמר לי דרעי בטרוניה, ששמע מליברמן שאני מתנגד לבר-און").

-- האם הוא, אריה דרעי, הסביר לך, למרות דעתך השלילית, מדוע הוא מתעקש על מועמדותו של בר-און?

אבי-יצחק: אריה דרעי הגיב בכעס שהוא מכיר את דעתי, אבל לא מקבל אותה, ושאשאיר לו לקבוע מה באמת יותר טוב.

-- מה פירוש "טוב" כשמדובר באריה דרעי - בהקשר של מינוי יועמ"ש לממשלה?

אבי-יצחק: את זה צריך לשאול את אריה דרעי. היה ברור שלאריה דרעי יש גם אינטרס אישי וגם אינטרס מפלגתי, בשאלה איזה מדיניות ינקוט יועמ"ש בעניין שונים, למשל: בשאלה אם תתעורר שאלת חנינה כללית שיתחילו לדבר עליה, כמו גם שאלות של דת ומדינה, חוקי יסוד שהחוגים הדתיים מאוד התמרמרו עליהם, ושאלות נוספות, הן אישיות לאנשי ש"ס מסויימים והן כלליות.

-- האם דרעי אמר לך במה מינוי של בר-און יסייע או עשוי לסייע באופן אישי, בהקשר למשפטו?

אבי-יצחק :דרעי לא אמר לי שום דבר מפורש. יחד עם זאת הוא הבהיר בתקיפות, שהוא עומד על המינוי, ואת ההבטחה הזאת הוא לא יתן לאחר.

-- איזה הבטחה עליה דובר?

אבי-יצחק: לדבריו, שאף פעם לא מצאתי להם אישור, המינוי הובטח לו. (...)

-- על ידי מי הובטח לו?

אבי-יצחק: לדבריו - על ידי ראש הממשלה. אבל כשסיפרתי זאת, הן לליברמן והן לראש הממשלה, הם לא אישרו זאת (...) לפי מיטב זכרוני, ביום חמישי טלפנתי לרוחמה, מזכירתו של ראש הממשלה, שתודיע, כי אני מחפש אותו דחוף. באותו יום, כנראה, החזיר לי ראש הממשלה טלפון. אמרתי לו שאני חייב לדבר איתו דחוף בנושא המינוי של היועמ"ש, לפני שייגרם נזק גדול. הוא הציע שתתואם פגישה לשבוע הבא. אמרתי לו, שאם לא מתכוונים לאשר את המינוי ביום שישי, הרי אפשר להיפגש בשבוע הבא. אבל אם עומדים לבצע זאת מיד, אני רוצה לראותו לפני כן, כי אחר כך יהיה מאוחר. כששמע זאת, הזמינני לביתו ביום שבת, 4.1.97, בשעה 17:00.

הודעה מספר 3 (31.1.97)

-- תאר בבקשה את מהלך הפגישה (עם ראש הממשלה) ותוכן הדברים שנאמרו בה.

אבי-יצחק: אני באתי לראש הממשלה כדי להזהיר מפני המינוי של בר-און ליועמ"ש. מפני הנזק שעלול להיגרם לו (לרה"מ) מכך וגם לאחרים לרבות דרעי, כי חשבתי שכולם יינזקו. ראש הממשלה ביקש לגרור או להסיט את השיחה לנושא אחר, והוא הרעיון למנות אותי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. אמרתי לו משהו פעמיים, שלא לשם כך באתי אבל הוא אמר שיש קשר בין הדברים כפי שהתבטא. "אין לי מישהו אחר", "זה או בר-און או אתה".

בפתח השיחה אמרתי לרה"מ, כי היו לי מגעים עם איווט ליברמן, ואני מניח שאיווט העביר לו את תוכן הדברים. רה"מ לא הגיב על כך. אמרתי לו, שבעצם "מלבישים" עליו תיק, וכי בעתיד הכל יתפוצץ בפניו, כשכולם יברחו מאחריות למינוי זה (של בראון) כי זה לא מינוי ראוי (...) אם הפרשה תתפוצץ, כולם יברחו מאחריות ויטילו הכל עליו. עוד אמרתי לו, שאם נכון מה שאמר לי, הרי זה עובר כל גבול, ושאני מאמין שהוא נבחר מתוך רצון לתקן שחיתויות (...) הוא דחף את השיחה לכיוון שלי, ואמר שהברירה שבפניו היא או בר-און או אני וקיבל ממני תשובה, שאם תהיה הצעה רצינית או סופית, אולי אשקול אותה (...)

כוונתי העיקרית היתה להרוויח זמן ולדחות את המינוי, אולי יימצא פיתרון בצורת מועמד אחר... אמרתי לרה"מ (...) שדרעי מבין, שאם אני אתמנה, לא אוכל לעזור לו בשום צורה, כי לא אוכל לעשות שום פעולה שקשורה בתיקו (...) אני רוצה להוסיף, שכאשר אמרתי שדרעי יפיל את הממשלה אם לא יעשו כרצונו, או שהוא מרמז על כך, הבנתי מראש הממשלה שהדבר אינו מרתיע אותו, והנושא של מינוי יועץ משפטי כלבבו כל כך חשוב לו, שהוא מוכן אפילו ללכת לממשלת אחדות לאומית. כך אמר לי (...).

(לשאלת החוקרים התייחס אבי-יצחק, בפירוט רב, לניסיונותיו של דרעי לטרפד פרסום ידיעה בעיתון "מעריב" בדבר מועמדתו של בר-און).

-- אבקשך בכל זאת לספר את הידוע לך על הלחצים של דרעי שהפעיל כדי למנוע פרסום ב"מעריב".

אבי-יצחק: אינני יודע אם דרעי הפעיל לחצים. מה שאני יודע, שעופר נמרודי פנה אלי יום לפני הפרסום, כלומר ביום ג', סיפר לי שהגיעה ל"מעריב" ידיעה שהמועמד האמיתי הוא בר-און, ושיאשרו את מינויו ביום ו', 3.1.97. שאלני אם זה נכון, וסיפר לי שהוא התקשר לדרעי ואמר לו, שהוא הולך לפרסם את הידיעה. דרעי היפנה אליו כל מיני בקשות, בקשר לפרסום כגון שבר-און הוא מועמד של שר המשפטים, ואילו צבי טל הוא מועמד של ש"ס, וכי יש כמה מועמדים, וגם ביקש שיפרסם תשבחות על בר-און.

עופר נמרודי גם התרעם עלי, שבמשך חודשים לא נענתי להפצרותיו, ולא אמרתי לו מילה, מי המועמד הראוי או העומד להתמנות, והוא היה צריך ללמוד זאת מדרעי. בסופו של דבר, כפי שעופר אמר לי, הוא החליט לבדוק את העובדות ולפרסם אותן, בלי התוספות של אריה דרעי. וכך הדברים פורסמו למיטב זכרוני. אריה דרעי אישר בקווים כלליים את הסיפור בשעת מעשה, והתרעם על כך שעופר נמרודי לא בדיוק מילא את בקשתו.

-- האם הקלטת או תיעדת בכל דרך אחרת את השיחה בביתו ב-4.1.97?

אבי-יצחק: חס וחלילה. לא הייתי מעלה על דעתי סיטואציה בה אקליט או אתעד שיחה עם חבר, יהיה לקוח או כל אדם שאני רוצה בטובתו, ולכן לא הקלטתי ותיעדתי פגישה זו. (...)

-- מה קרה בנושא המינוי של היועמ"ש אחרי פגישתך עם רה"מ ב-4.1.97?

אבי-יצחק: אני יכול להעיד רק על חלק שידוע לי. ביום ראשון, 5.1.97, בשעות הערב, התקשר אלי רה"מ ואמר לי: דן, החלטתי ללכת עליך, נקבע פגישה במשך הערב. אמרתי לו: חבל שלא ראית את אריה דרעי בטלוויזיה, הוא היה נהדר. כי באותו ערב אריה דרעי הופיע בטלוויזיה, כפי שאמר לי מראש שיעשה, ושיבח מאוד את רה"מ על מאמציו בעניין חברון, ואמר שההודעה בתקשורת, כאילו ש"ס שוקלת להתנגד להסכם חברון, אין לה יסוד, אלא שהם יתנגדו רק אם רה"מ יוותר לערפאת בעוד עניין שהיה תלוי ועומד. ואמירה זו היתה כמובן תרגיל כדי ללחוץ על ערפאת, שרה"מ, אם יוותר לו, עלול לאבד את הרוב במפלגתו. (...)

(בהמשך עדותו מספר אבי-יצחק על פגישה שנקבעה בינו לרה"מ למחרת בבוקר בשעה 8:00, ועל טלפון שקיבל מדרעי, שידע על כך 10 דקות לאחר מכן) דרעי היה נרגש ונרגז מאוד, ואמר לי שאמסור לרה"מ, שאם תופר הבטחה שלטענתו הובטחה לו, למנות את בר-און, שיידע רה"מ שהוא עושה את טעות חייו. והוסיף עוד מילים, שמשמעותם היתה שרה"מ יצטער על כך. אני ניסיתי להרגיע אותו, שלא קרה שום דבר ושלא יתרגז. הוא גם אמר, שאותו מסר הוא מעביר לרה"מ גם דרך איווט ליברמן. (...).

-- מה קרה למחרת, ביום שני 6.1.97, בבית רה"מ ולאחר מכן?

אבי-יצחק: בשעה 8:00 הגעתי לבית רה"מ, נפגשנו: רה"מ, שר המשפטים, איווט ליברמן ואנוכי. אני רוצה להדגיש, שעד לאותו זמן לא דיברתי עם שר המשפטים על הנושא של מינוי היועמ"ש.

ביקשתי לדבר עם רה"מ ביחידות וסיפרתי לו על השיחה עם דרעי מאמש, וכן שדרעי טוען שצחי הנגבי מסר לו על הפגישה. התביישתי להשתמש במילים הקשות שדרעי ביקש שאני אעביר לו, ולכן השתמשתי בביטוי כללי, שדרעי זועם או משהו דומה. רה"מ כעס מאוד שהדבר נודע לדרעי, והעלה השערה שאולי שר המשפטים סיפר לבר-און ובר-און סיפר לדרעי.

נתבקשתי להישאר בחדר, ואילו השלישייה יצאה להתייעצות בינם מחוץ לחדר. לאחר זמן הם חזרו. רה"מ אמר שהוא ממהר לכור (בדימונה), ושאנחנו נשב ונדון מה לעשות עם המינוי. צחי הנגבי פתח ואמר, לאחר שרה"מ הלך, שהוא לא הדליף את הדבר לדרעי, ושהוא לא דיבר עם דרעי ולא ראה אותו זמן רב. פניתי לליברמן ואמרתי לו: אם כך אתה אמרת לו. והוא גימגם כמה מילים של הכחשה בחצי פה. (...).

(כאן העיד אבי-יצחק על דברים ששמע מפי הנגבי, על אודות מעורבתו של אבי-יצחק בפרשת פז. בנושא זה ראה מסגרת).

-- בתקופה שבין 6.1.97 עד 10.1.97 היו, התנהלו מגעים שלך כלשהם הקשורים במינוי היועמ"ש?

אבי-יצחק: היו כמה שיחות שלי עם דרעי ושלי עם ליברמן, שהסביר לי שהוא מרגיע את דרעי. אני הנחתי, שגם הוא בדעתם למנות את בר-און, ושעם כל הצער שלי ודעתי הנחרצת שנעשית כאן שגיאה שתפגע בכל המערכות, איני יכול לעשות יותר מזה. ואכן לא עשיתי יותר דבר בנדון.

(אבי-יצחק מספר על שיחת טלפון שקיבל מדרעי). "דרעי שאלני שאומר עם יד על הלב, אם הייתי מייעץ לבר-און להתפטר אם הייתי נשאל על ידיו. אמרתי לו: ללא ספק - כן. שאלני מדוע, והשבתי שכמה שההתפטרות תהיה יותר מהירה, הסירחון יהיה יותר קטן. היתה לי אפילו הרגשה, שאולי דרעי הגיע סוף סוף לשיקול דעת נכון, ומעוניין בעצם לרמוז לי שאולי אני אפעל בכיוון הזה. (...)

לפי מיטב זכרוני, טלפנתי לעו"ד (דוד) שימרון, סיפרתי לו על העניין, והתייעצנו אם כדאי שאעביר את המסר הנובע משיחתו של דרעי איתי לרה"מ. לבסוף החלטתי לא להתערב בעניין ולא עשיתי כלום.

(אבי-יצחק מסר על שיחה נוספת עם דרעי, אחרי התפטרותו של בר-און) אז אמר לי, שכבר לא איכפת לו מי יהיה היועמ"ש, אבל מה שמדאיג אותו מאוד, והוא נשמע לי מתוח ונרגש בעניין זה, ש(דוד) אפל לא יחשוב שההתפטרות של בר-און באה בגלל שדרעי גרם לכך באמצעותי, ואפל "יהרוג" אותו על כך. זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי את שמו של אפל בנושא זה, והעדפתי לא לשאול שאלות. דרעי טען בוודאות שבר-און לא התפטר, אלא 10 דקות לפני מהדורת החדשות בערוץ השני, כאילו שר המשפטים טילפן אליו (אל בר-און) והודיע לו שהוא בדרכו לטלוויזיה להודיע על התפטרותו של בר-און. לי לא ידוע על כך מידיעה אישית. סיפרתי זאת לאיווט ליברמן, והוא שתק שתיקה רועמת.

הודעה מספר 4 (6.8.97)

(בעדותו נשאל אבי-יצחק על אודות קלטות כביכול, בהן הובטחו לכאורה לדרעי הבטחות מסויימות, לרבות עיסקת טיעון בנוגע לתיקו הפלילי).

-- האם מר דרעי, ביוזמתו או על פי שאלתך, פירט מה בדיוק נאמר באותה הקלטה, וכמובן מי המשוחחים?

אבי-יצחק: מר דרעי לא פירט מאומה ואני לא שאלתי, אבל מתוכן הדברים היה ברור, שמי שהוקלט הוא עו"ד בר-און שעליו שוחחנו. ח"כ דרעי לא אמר מי הקליט ואני לא שאלתי.

הודעה מספר 5 (18.2.97)

(אבי-יצחק העיד על פגישה שערך עם בן-יאיר בעניין דרעי). "היתה שיחה חברתית ידידותית בארבע עיניים, אף אחד לא נוכח בה. (על פי צו בית משפט נאסר לפרסם את נושא השיחה). "מתוך סקרנות גרידא שאלתי אותו לתוכניותיו בעקבות חילופי השלטון, ואם הוא מוכן להמשיך בתפקידו, או שהוא מתכוון לפרוש ומה הוא רוצה לעשות בעתיד, לחזור לשפיטה, והוא השיב את מה שהשיב.

-- אמרת שעלתה האפשרות שיבקשו למנותך לתפקיד שר המשפטים. האם אפשרות זו עלתה מול גורם ממשלתי כלשהו ואם מי?

אבי-יצחק: לא, אינני סבור שאפשר לדבר על גורם ממלכתי, אבל הרעיון או הנושא הועלה או נרמז גם על ידי אריה דרעי, שבוודאי היתה לו השפעה רבה.

(בהמשך לעדותו טוען אבי-יצחק, כי בניגוד לכל הטענות, הרי שמעולם לא נתן את הסכמתו למינויו לכהונת היועמ"ש. הוא דחה את הטענות "כאילו התנגדתי למינויו של בר-און משום שהייתי מעוניין לקבל את המינוי בעצמי", וכינה את הטענות כמגוחכות).

-- כשבוע לפני המינוי של בר-און שוחחת עם אהוד אולמרט על הנושא. האם ביקשת מאולמרט לפעול לסיכול המינוי?

אבי-יצחק: לדעתי, השיחה עם ח"כ אולמרט בנושא מינוי היועמ"ש היתה כשבועיים-שלושה לפני המינוי. שיחה זו התקיימה כשיחת אגב עיקרית בנושא אחר, והיתה בטלפון. במהלכו הוזכרו שמות מועמדים, ובתוכם שמו של בר-און. אני הסתייגתי ממועמד זה, וח"כ אולמרט אמר לי, שגם תגובתו היתה דומה לשלי כשהוא שמע על מועמדות זו.

הודעה מספר 6 (3.3.97)

(אבי-יצחק סיפר בעדותו, כי התבקש על ידי ליברמן לבדוק עם נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, את דעתו על מינוי אפשרי של עו"ד איתן הברמן לכהונת היועמ"ש). "קבעתי פגישה עם אהרון ברק לאותו יום בביתו. הוא גר בקירבת ביתי, ואנו ומשפחותינו ביחסי חברות מזה עשרות שנים. אמרתי לו, שנתבקשתי לבדוק, אם אכן הביע דעה חיובית על איתן הברמן. הוא סיפר לי, שנתקל בו במסגרת עבודתו בבית המשפט, כשהברמן הופיע בפניו והוא התרשם ממנו לחיוב, ואף הציע לו להיות שופט שלום, אם כי חבריו השופטים לא כולם מכירים אותו.

(אבי-יצחק סיפר בעדותו, כי לאחר מינויו של בר-און, התקשר בטלפון עם ברק ואמר לו: "שאני מתבייש במינוי הזה. הוא אמר לי: 'זה נורא'").

הודעה מספר 7 (3.4.97)

(הודעה זו, כמו זו שאחריה, הוקדשו על ידי החוקרים להשלמות. אבי-יצחק השיב בשלילה לשאלה האם שמע את שמו של עו"ד דרור חוטר-ישי בהקשר למינוי היועמ"ש. אבי-יצחק חזר שוב ושוב על טיעוניו של דרעי, כאילו הובטח לו מינוי יועמ"ש. הוא סיפר בהרחבה על מסרים שניסה דרעי להעביר באמצעותו. אבי-יצחק נשאל על פגישות שהיו על פי החשד בין דרעי לבין ליברמן. בפני אבי-יצחק הוצגו קטעים מהודעותיהם של דרעי, ליברמן ואחרים והוא התבקש להשיב עליהם. הוא סיפר, כי שמע שבחים על בר-און מפי הנגבי, בפגישה שהתקיימה בביתו של נתניהו).

הודעה מספר 8 (4.4.97)

(היתה זו, כפי שמתברר, הודעתו החשובה ביותר של אבי-יצחק. מתוכנה מתברר, כי הוא הרחיק למעשה את האש מסביבתו הקרובה של נתניהו. אבי-יצחק נשאל, האם ממסכת העובדות הידועות לו - האם ניתן לומר שנתניהו, באין ברירה, נכנע לאולטימטום של דרעי ומינה את בר-און, כשכבר היה ברור לו שבר-און איננו מתאים לתפקיד. על כך השיב אבי-יצחק, כי אינו פרשן. כן סיפר אבי-יצחק, כי נתניהו לא היה כפי הנראה מודע לדברים, וזאת כיוון שלא הכיר באופן אישי חלק מהנפשות הפועלות). « יואב יצחק « אבי-יצחק: העדויות « עו"ד דן אבי-יצחק היה, לפני שנה בדיוק, עד המפתח בחקירת פרשת בר-און. קטעים מתוך שמונה ההודעות הארוכות שמסר למשטרה, חושפים את גירסתו על המהלכים שקדמו למינויו של רוני בר-און, ובעיקר מעורבותו של אריה דרעי בפרשה. את בנימין נתניהו השתדל אבי-יצחק להרחיק מן האש