פגעתם וגם קנסתם

סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה מאפשר לבעל מקרקעין או בעל זכות בהם, שנפגעו מתוכנית שלא על דרך הפקעה, להגיש כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תביעת פיצויים בגובה הפגיעה בשווי המקרקעין שלו. בימים אלה הועלתה, במסגרת חוק ההסדרים במשק לשנת 2003, הצעת חוק, לפיה ישלם מגיש התביעה "אגרה" או תשלום בגובה 2.5% מהסכום הנתבע, ולא פחות מ-728 שקל. יוצא, כי אם הצעת חוק זאת תתקבל, יעמוד האזרח הנפגע בפני גזירה כפולה - גם מקרקעיו יפגעו, וגם יהיה עליו לשלם אגרה עוד בטרם נקבע כי הוא זכאי לפיצוי.

ההגיון הכלכלי של סעיף 197 נועד לאפשר לאזרח להגן על זכויותיו הקנייניות כנגד פעולה של רשות שלטונית. אלה הם כללי הצדק הטבעי. כללי צדק אלה הוכרו כבר על ידי הבריטים עוד בתחילת המאה הקודמת.

והנה, בתובענה לפי סעיף 197 משיג הנפגע כנגד נזק שנגרם לו מכוח חוק, אולם בעצם הטלת האגרה ייווצר מצב, כי אלה שידם אינה משגת לשלם את האגרה עלולים להירתע או להסס בעניין תביעתם, על אף זכאותם לפיצוי.

צריך לציין, כי לא אחת גובה הסכום בתביעה לפיצוי הוא גבוה למדי ומשקף פגיעה מהותית בשווי המקרקעין. מכאן, ששיעור האגרה המוצע יכול להרתיע רבים, ובכך תיגזל מהם זכות הצדק הטבעי.

נוסף על כך, לא יעלה על הדעת כי הרשות השלטונית תפגע בידה האחת באזרח, ואילו בידה השנייה תגבה ממנו אגרה בגין רצונו להגן על זכויותיו. יוצא, כי כבר מלכתחילה מקטינה הרשות השלטונית את סכום הפיצוי לכדי גובה האגרה שהיא רוצה לגבות.

בהליכים משפטיים המתנהלים כנגד הרשות השלטונית, המדינה אינה נוהגת לגבות תשלום בגין הגשת תביעה. כלל זה חל החל מהגשת בג"ץ (הכרוכה בתשלום אגרה קצובה והנמוכה), וכלה בעררים על שומות מס שהטילה המדינה.

נראה, כי הצעת החוק נועדה להקטין את כמות התביעות כנגד הרשות השלטונית. תמונת הראי של סעיף 197 הוא היטל ההשבחה (אולי לא בדיוק תמונת ראי, אולם רעיונית ניתן להתייחס לנושא כך), המוטל על האזרח בגין השבחת מקרקעיו. במקרה זה, הרשות השלטונית היא זאת התובעת את התשלום מהאזרח. לא נראה לי, כי היה מי שהעלה על דעתו את האפשרות להטיל אגרה על הרשות השלטונית בעת שהיא תובעת תשלום השבחה מהאזרח.

נראה לי, שהצעת החוק אינה עומדת בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, מאחר והיא פוגעת בקניינו של האזרח במידה שעולה על הנדרש, ובנוסף היא יוצרת עיוות בהשוואת זכויותיו של האזרח אל מול זכיותיה של הרשות השלטונית.

התביעות לפי סעיף 197 מגיעות במרבית המקרים לדיונים בוועדות הערר המחוזיות. אילו ההצעה היתה להטיל תשלום "דמי טיפול או פתיחת תיק" בגין עבודתה של ועדת הערר - ניחא. בואו נאמר שדמי טיפול סימליים של 1,000 שקל מהווים סכום שהדעת סובלת אותו. ועדות הערר פועלות ביעילות רבה, ואני סבור כי יש מקום בהטלת "דמי טיפול" סימליים. אבל מכאן ועד הטלת אגרה בשיעור כה גבוה - עוד רחוקה הדרך.

ועל כך כבר נאמר: פגעתם וגם קנסתם.

הכותב הוא שמאי מקרקעין.