בית-המשפט: "בכור הגרעיני בדימונה מזלזלים בחיי אדם"

לראשונה בישראל קובע פסק-דין, כי מדיניות הכור האטומי בדימונה מתנהלת ב"עצימת עיניים" וזלזול בחיי אדם, ובאי-הקפדה על אמצעי זהירות מפני קרינה רדיואקטיבית.

פסק-הדין, שניתן בסוף השבוע שעבר בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, דן בתיק מותו של חיים איטח - עובד בכור האטומי בדימונה, שנפטר ב-89' מסרטן, בגיל 43.

חיים איטח, מבאר-שבע, עבד בכור בדימונה כאיש אחזקה מיכנית, משנת 1963 ועד מותו. במהלך המשפט התברר, כי במהלך שנות עבודתו בכור הוא נחשף לשלוש תאונות קרינה מקומיות, כלומר תאונות שהקרינה שדלפה בהן לא הגיעה אל מחוץ לכור. כשנתיים לאחר התאונה השלישית, ב-1980, התגלה בגופו הסרטן.

המשפט נפתח שלוש שנים אחרי מותו והתנהל בשם אלמנתו, מרים איטח, ושלושת ילדיו. הוא הגיע לסיומו אחרי חמש שנים.

פרקליט המשפחה, עו"ד אילן קנר, נתקל בקשיים רבים בניהול התיק ובאיסוף נתונים בגלל מחסום הסודיות שמטיל הכור על כל מה שקשור לנעשה בו. השופטת הילה גרסטל קיבלה את טענת הפרקליט, כי יש הסתברות גבוהה שחיים איטח חלה בסרטן עקב חשיפתו לקרינה רדיואקטיבית, בגלל מדיניות בטיחות רשלנית של הנהלת הכור. לפיכך תשלם המדינה לבני משפחתו של חיים איטח כ-2.5 מיליון שקל.

בפסק-הדין מבקרת השופטת הילה גרסטל בחריפות את העד המרכזי במשפט, ד"ר חיים לייכטר, ומגדירה את עדותו "בלתי מהימנה". ד"ר לייכטר, בכיר בהנהלת הכור בדימונה, הוא האחראי על היחידה לבטיחות קרינה בכור. "מתקבל הרושם", נכתב בפסק-הדין, "כי ד"ר לייכטר לא חוסך מאמצים על מנת להציג תמונה ורודה ככל האפשר על אמצעי הבטיחות נגד קרינה המוענקים לעובדי הכור".

השופטת גרסטל גם קבעה, כי במהלך עדותו של ד"ר לייכטר נעשה ניסיון לטשטש פרטים על מידת חשיפתו של חיים איטח לתאונת הקרינה ב-1980.

בפסק-דינה קובעת השופטת גרסטל, כי מנהלי הכור מתעלמים, כמדיניות קבועה, מהסיכון של הצטברות קרינה בגופם של העובדים כתוצאה מחשיפה לקרינה נוספת ממקור חיצוני למקום העבודה - קרינת רנטגן, צילומי שיניים וצילומי סי-טי. זאת למרות שבכל עת ניתן לוודא בקלות את מידת חשיפתו של העובד לקרינה על כל מרכיביה. "גישת הכור מקוממת, מצערת ומדאיגה", אומרת השופטת גרסטל.

יתר על כן, הנהלת הכור, שיוצגה על ידי עו"ד יעל טננבוים מפרקליטות המדינה, לא הצליחה להוכיח במשפט כיצד מתנהל בפועל המעקב אחר רמת החשיפה לקרינה של כל אחד מעובדי הכור, ומה הפעולות שננקטות במקרה של חשש לחשיפת מסוכנת של קרינה.

עו"ד טננבוים ספגה מהשופטת גרסטל ביקורת גם על טענתה, כי פסק-דין נגד הכור האטומי בדימונה עלול לפגוע בכלל עובדי הקרינה בישראל. בפסק-דינה העירה השופטת, כי לדעתה דווקא פסק-הדין שנתנה יכול למנוע פגיעה עתידית בעובדי הקרינה בישראל.

ביסוד פסק-הדין עומדת חוות הדעת של אחד המומחים הגדולים בישראל לקרינה וסרטן - פרופ' ברוך מודן, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות וחבר בוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה. פרופסור מודן מונה על ידי בית-המשפט כמומחה מטעמו. פרקליטות המדינה ניסתה לפסול את חוות-הדעת שלו, אך בית-המשפט דחה כל טענה לפסילה.

פסק-הדין של השופטת גרסטל וחוות-הדעת של פרופסור מודן מעמידים בספק, לראשונה, את העמדה המסורתית, זה עשרות שנים, של הוועדה לאנרגיה אטומית, כי הסיכוי לחלות בסרטן בכור בדימונה זהה לזה של עובד בכל מקום עבודה אחר. הטענה הזאת לא נבחנה מעולם על ידי גוף אובייקטיבי חיצוני עד לפסק-הדין מהשבוע שעבר. «ידיעות אחרונות« בית-המשפט: "בכור הגרעיני בדימונה מזלזלים בחיי אדם" « משפחתו של עובד שנפטר מסרטן תקבל 2.5 מיליון שקל פיצויים