בלי בראון, בלי חברון, בלי דן אבי-יצחק

יומיים לאחר הפירסום ב"גלובס", של העיתונאי יואב יצחק, שטען ליחסי מתיחות בין חה"כ אריה דרעי, וסניגורו במשפטו הפלילי - עו"ד דן אבי-יצחק, התבטא דרעי, כי היחסים בינו לבין אבי-יצחק מצויינים, וכי מי שטוען שדן אבי-יצחק הוא המקור לידיעה של הערוץ הראשון, "לא יודע על מה הוא מדבר". אבייצחק עצמו, הגדיר את הפירסום ב"גלובס", כ"קשקוש" - תגובה אופיינית של אבי-יצחק.

את ההכחשות בדבר מתיחות עם סניגורו, השמיע דרעי לאחר שכבר ידע על נקיטת הליך מצד אבי-יצחק, בבית משפט השלום בתל-אביב, בו טען ליחסי חיסיון עו"ד-לקוח. חיסיון זה, טען אבי-יצחק, מונע ממנו למסור חלק מעדותו במשטרה, החוקרת את פרשת דרעי-בר-און. במילים אחרות: אם אבי-יצחק מבקש שלא למסור דברים מסויימים בעדותו, בטענה כי חל עליהם חיסיון עו"ד-לקוח, אפשר להבין מכך שלאבי-יצחק יש מידע לא נוח מבחינת לקוחו, דרעי.

האינסידנט הזה, טוענים מקורביו של דרעי, הביא את דרעי לאיבוד האמון באבי-יצחק. רק בשלב הזה, לפי אותה גירסה, התברר לדרעי שאבי-יצחק עלול להיות נגדו, ומכאן ואילך הוא ביקש את ההזדמנות לפטרו מהמשך ייצוגו. למעשה, הם טוענים עוד, במכתב ההתפטרות שלו, הקדים אבי-יצחק את לקוחו, שהתכוון בכל רגע לשגר לו מצידו מכתב פיטורין.

גירסת מקורביו של אבי-יצחק, לעומת זאת, כפי שהוצגה היום (ד') ב"מעריב", מציגה את העובדות אחרת: אבי-יצחק התפטר, לאחר שהוברר לו כי דרעי הטיח בו במהלך חקירת המשטרה, עלילות שווא, והפיץ עליו שמועות זדוניות לדבריו ("מעריב" הוא עיתונו של לקוח אחר של אבי-יצחק, עופר נמרודי).

למעשה, נקיטת ההליך מצד אבי-יצחק, בו טען לחיסיון, נראית לחלק מהמשקיפים כאינדיקציה לכך שאבי-יצחק הוא המקור לידיעה בערוץ 1, בדבר מעורבותו של דרעי לטובת מינויו של בר-און ליועץ משפטי לממשלה. לפי מקורבי דרעי, הבקשה לחיסיון היא בגדר ניסיון של אבי-יצחק, ליצור לו "אליבי" בדיעבד. כלומר, אם ייטען כלפי אבי-יצחק, כי מסר בעדותו במשטרה דברים מפלילים כנגד לקוחו - יוכל תמיד לטעון, כי הוא עשה את המוטלעליו: הוא ביקש חיסיון. בכך מילא את חובתו כעורך דין, שלא רץ להפליל את לקוחו. מכאן ואילך, כל החלטה אחרת, כבר אינה תלוייה בו.

דרעי ויתר על החיסיון מיד. יש לכך שתי סיבות אפשריות: האחת, שכלפי חוץ, דרעי לא רצה שייווצר רושם כאילו יש לו מה להסתיר. דרעי, אומרים מקורביו, נדהם כשאבי-יצחק פנה לבית המשפט, כי מה יש כאן לטעון לחיסיון? אין הרי שום דבר שיש לו להסתיר. דרעי, להזכיר, מכחיש מכל וכל את טענות הערוץ ה-1 בדבר עיסקת טיעון כביכול ש"אירגן" לעצמו במינוי בר-און. לדבריו, הוא התנגד למינויו של אבי-יצחק ליועץ משפטי לממשלה, בהיותו מעוניין שימשיך לייצגו.

הסיבה האפשרית השנייה לוויתורו של דרעי על החיסיון, היא שדרעי חשד כבר, נכון לאותו זמן, שאבי-יצחק מסר במהלך חקירתו דברים כנגד דרעי - בלי קשר לשאלה האם אבי-יצחק אכן עשה זאת בחקירתו. במקרה כזה, פנייתו של אבי-יצחק לבית המשפט, שיחקה גם לידיו של דרעי: אם אבי-יצחק כבר דיבר במשטרה בעצם הוויתור על החיסיון, דרעי יוצר רושם, כי אין לו מה להסתיר.

היחסים שהתפתחו בפרשה זו, בין אבי-יצחק ללקוחו דרעי, גרמו למהומה בקרב קהילת עורכי הדין. בוועד המרכזי, אפילו הקימו ועדה שתבדוק את נושא יחסי עו"ד-לקוח, בעקבות החלטתו שלבנשיא בית משפט השלום, דן ארבל, בה הורה לאבי-יצחק למסור עדות, וכן כל חומר הראיות שיש בידו, למשטרה ולפרקליטות.

מה יכול היה לגרום לאבי-יצחק, אם אכן כך קרה, ללכת ולדבר נגד לקוחו? אין זה סביר שמדובר ברגש נקם על כך שדרעי טירפד את מינויו האפשרי ליועץ המשפטי לממשלה. אם זו הסיבה, מתעוררת כאן בעייה בתיפקודו כעורך דינו. הדבר האחרון שלקוח מעלה על דעתו, הוא שעורך דינו ילך וידבר נגדו.

בקהילת עורכי הדין מדברים גם על כך שאבי-יצחק הוכנס למילכוד, וייתכן שמסירת האינפורמציה (אם היתה) כנגד דרעי, היתה קשורה בנושא אחר כלשהו.

אבי-יצחק, יש לציין, הכחיש מתחילת פרשת דרעי-בר-און, כי הוא המקור לכתבה שפירסם הערוץ הראשון. גם כעת, כשנשאל על האפשרות שישמש עד מדינה בפרשה, ועל קשר אפשרי בין עובדה הזו לבין התפטרותו, הוא הגיב במילה "קשקוש". *« הדס מגן « בלי בראון, בלי חברון, בלי דן אבי-יצחק *«מרגע הפרסום הראשוני של פרשת "חברון תמורת בראון" בערוץ 1, היה הפירוד בין ח"כ אריה דרעי לסניגורו, דן אבי-יצחק, רק שאלה של זמן.