מצא את המשותף

אלכמידיה נוסדה ב-1998 בידי דניאל ואנדרו גולדמן, כ-C-Safe. בתחילה תכננה החברה לפתח טכנולוגיה להגנה על מדיה ברשת האינטרנט, אולם בהמשך התמקדה בהגנה על תמונות בלבד ושינתה את שמה לאלכמידיה. מאוחר יותר שינתה שוב את תחום עיסוקה, ועברה לפעילות בזירות B2B - שם הציעה תוכנת שרת ותוכנת לקוח שמנעה אפשרות להעתקת תמונות, ובכך איפשרה לספקי תמונות למכור אותם באופן מאובטח.

בסופו של דבר, הוחלט במהלך שנת 2001 לשוב למודל המקורי: אבטחת קבצים שונים (ולא רק תמונות) מפני העתקה, אולם למקד את המכירות בשוק האינטרה-נט/אקסטרה-נט. הסיבה למהלך הזה הוסברה בעובדה, שלקוחותיה של החברה עשו שימוש במערכת להגנה על התכנים שאוחסנו במערכות המיחשוב הפנימיות שלהם, במטרה למנוע גניבת סודות בידי העובדים או פורצים.

מאז נוסדה גייסה אלכמידיה 28.5 מיליון דולר, בשלושה סיבובי גיוס, האחרון שבהם הושלם בשלהי שנת 2000 ובו גויסו 17.5 מיליון דולר. משקיעיה כוללים את יזראל סיד פרטנרס (שהשקיעה גם בפינג'אן, בטריידיום וביוניקורן, החברה החדשה של צבי שרייבר), STI ונצ'רס, קרן ההון סיכון של יצרנית תוכנות ההדמיה (CAD) אוטודסק, קרן ההשקעות של קבוצת המו"ל הולינגר, קבוצת קרלייל, EMV ו-Attractor.

בשיאה הוערכה החברה בכ-70 מיליון דולר, והעסיקה כ-100 עובדים בסניף הפיתוח בבית שמש ובשלוחות בסן-פרנסיסקו ובטקסס. בין לקוחותיה נמצאים מאגר המידע לתמונות לווין Terraserver ,DMS (חטיבת מחקרי השוק של אמריקה און-ליין) ועוד.

אלא ששוק ההגנה על התכנים ברשת לא הניב את ההכנסות המצופות, והעובדה שהחברה הבינה מאוחר מדי כי עליה להתמקד בשוק שונה, גרמה לה לחפש פתרונות אחרים. ההערכה היא, כי המשך הפעילות השיווקית בתחום שנזנח לבסוף, גרעה מקופת החברה 5 מיליון דולר. מתחרתה הגדולה ביותר, Vyou, נסגרה לפני מספר חודשים, למרות שבמהלך חייה (שהיו קצרים מאלה של אלכמידיה) גייסה יותר מ-21 מיליון דולר. המתחרות הקיימות של החברה כוללות את אליסר (ArtistScope ,(Elisar האוסטרלית ו-Authentica, כמו גם פתרונות של חברות גרפיקה ממוחשבת, וכמובן מיקרוסופט. בקיצור, שוק בעייתי ורווי להפליא.

החברה ביצעה את השינוי האחרון בפעילותה בשלהי השנה שעברה, וכאן נכנסת לתמונה גם הרכישה שביצעה פינג'אן, שלמה טובול, מייסד ומנכ"ל פינג'אן, מספר שהטכנולוגיה שפיתחה אלכמידיה תשולב בהיצע המוצרים שפיתחה פינג'אן. כעת, הוא מאמין שניתן יהיה למכור להם גם את התוסף הזה. טובול עצמו זכה לעבור עם החברה שלו מסכת ייסורים ושינויי כיוון עד שהביא אותה, לדבריו, לרווחיות רצופה מזה כמה רבעונים.

פינג'אן כבר ביצעה את המעבר מחברה של אנטי-וירוס. היום היא כבר משווקת מוצרים מפיתוחה המכילים גם יכולת לסינון תוכן שמוגדר על-ידי התוכנה כפוגע. המוצר האחרון שפיתחה קירב אותה לעולמה של אלכמידיה - הטבעת "סימן מים" (Watermark) על קבצים, במטרה למנוע שימוש לא מורשה בהם.

"השילוב עם המוצר של אלכמידיה", מסביר טובול, "יאפשר לשלוח הודעת דואר אלקטרוני כשלשולח תהיה שליטה על הגישה לתוכן. למשל, הוא יכול להגביל את אפשרויות ההעתקה של התוכן, הדפסתו או מחיקתו". טובול מסרב להתייחס למחיר ששילמה החברה עבור אלכמידיה, ומדגיש כי נרכשו נכסיה של האחרונה, ולא כל הפעילות. לחלק מהעובדים של אלכמידיה, הוא אומר, יוצע להגר למרכז הפיתוח שתקים פינג'אן בירושלים, בנוסף לזה הקיים בנתניה.

פינג'אן גייסה עד כה כ-30 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון, שהניב לה 8.5 מיליון דולר, הושלם בספטמבר האחרון. טובול מצהיר כי כמות המכירות הנוכחית, שמכפילה את עצמה, לדבריו, בכל רבעון (בשנת 2001, עת חזר לחברה, היא הוערכה בכ-9 מיליון דולר לאותה שנה) מייתרת את השימוש בכספי הגיוס הזה. בהתחשב בכך, הרי שמחירה המקסימלי של אלכמידיה יהיה אותם 8.5 מיליון דולר, אך קרוב לוודאי שהסכום נמוך יותר.

דמיון נוסף בין החברות ניתן למצוא בעובדה ששתיהן התאכזבו ממנכ"ל אמריקני שמונה לתפקיד באמצע חייהן, והעדיפו להחליפו במייסד (במקרה של פינג'אן, המנכ"ל זרק את המפתחות על השולחן וטובול נקרא לדגל).

ועוד נקודה על המשפחה המאושרת שבנתה כאן יזראל סיד: דניאל שרייבר, מייסד אלכמידיה, הוא אחיו של צבי שרייבר, מייסד טריידיום (שנמכרה לוורטיקל-נט), שמנהל כיום את הסטארט-אפ הנוכחי שלו, יוניקורן. יזראל סיד השקיעה בכל ארבע החברות (פינג'אן, אלכמידיה, טריידיום ויוניקורן).