בימים אלה יוצא לאור בארץ, בהוצאת כתר, תרגומו לעברית של ספרו האוטוביוגרפי של מייקל סטיינהרדט No Bull. סטיינהרדט, 63, בעל השליטה בבנק הספנות ומבעלי גרעין השליטה בבנק הפועלים, הוא אחד ממנהלי הכספים הוותיקים בוול-סטריט ואיש רב עלילות עסקיות גם בארץ, בעיקר בתחומי הטקסטיל והנדל"ן.
עיון מהיר בספר מלמד שסטיינהרדט נזהר מאוד מלעסוק בעניינים ישראליים אקטואליים. אף מילה על בנק הפועלים - בוודאי לא על ויכוחים עם שותפים לגרעין השליטה או הפרידה מהמנכ"ל עמירם סיון. אף מילה על בנק הספנות, הנמכר בימים אלה להפועלים, ואזכורים בודדים בלבד של פגישות עם פוליטיקאים ואנשי עסקים בארץ.
המאוכזבים יוכלו להתנחם באנקדוטות משעשעות אך בלתי-מזיקות, כמו זו העוסקת בקריירה הקולנועית הקצרה של סטיינהרדט, וקשריו עם הבמאי עמוס קולק, שנוצרו באמצע שנות ה-80, אחרי שטדי קולק טלפן אליו וביקש "שאעזור לבנו עמוס בהשלמת מימונו של סרט שעמד לצאת לאקרנים".
ב-1991 מימן סטיינהרדט את סרטו של קולק "להב חצוי", בכיכובה של פיי דאנאוויי, אשר עסק באינתיפאדה הפלסטינית הראשונה, "אותה התקוממות עממית של ילדים אשר זרקו אבנים ובקבוקי תבערה", כהגדרת המחבר. הסרט, אומר סטיינהרדט, נועד לספק תמונה מאוזנת יותר של המורכבות הפוליטית במזרח התיכון. "חשבתי שהתוצאה הסופית היתה לא רעה בכלל, אבל הפסדנו כל סנט מתוך ה-1.7 מיליון דולר שהשקענו בו (בעיקר מכספי)".
גם את הופעת הבכורה הקולנועית שלו עשה סטיינהרדט אצל קולק. בסרט מ-1989, "רולטה רוסית", הוא הופיע במשך פחות מ-30 שניות בתור אדם שמשדל זונה. "אף אחד מהסרטים שלנו לא הגיע לרווחיות", מסכם סטיינהרדט את החוויה הקולנועית-עסקית המפוקפקת שלו עם קולק. אבל, הוא אומר, "אני עדיין מחבב את עמוס... בעיקר אני מעריך את האופן שבו הוא מלהק תמיד בלונדיניות יפהפיות מול הדמות שהוא מגלם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.