נא להכיר את הטרנד החדש: השקעה בשוק החוזים העתידיים

יותר ויותר משקיעים פרטיים מצרפים לתיק ההשקעות שלהם גם הימור על מחירי פולי הקקאו, חביות נפט, אונקיות זהב וגובה המדד בהונגקונג. הסיכון עצום, אבל כך גם סיכויי הרווח. העובדה שזה מאוד קרוב להימור בקזינו רק הופכת את כל העניין להרבה יותר מעניין

"בהשוואה לשוק החוזים העתידיים, הבורסה הרגילה נראית כמו בית-הבראה של קופת-חולים", פוצח בנאום נלהב מ' ב', בעל סוכנות ביטוח ממרכז הארץ. "השוק הזה פועל ללא הפוגה, 24 שעות ביממה. כשהמערב הולך לישון, עולה השמש במזרח, ולמהמר תאב כמוני אין רגע אחד של שקט. שעון פנימי קטן ומעצבן מעיר אותי בשתיים לפנות בוקר, ושולח אותי להמר על ירידה של מדד הדאקס, על עלייה בשער הדאו-ג'ונס, או לקנות חוזה עתידי של בטני חזירים. אם זה מצליח, אני לא נרדם מרוב שמחה. אם הימרתי במהופך למגמה, אני נזרק לתהומות הייאוש והדיכאון".

סוכן הביטוח הזה אינו לבד. בתקופה האחרונה, ככל שבורסות המניות בעולם הולכות ושוקעות, כך הופך שוק החוזים העתידיים לשוק יותר ויותר אטרקטיבי בעבור משקיעים פרטיים. הטרנד כובש את משקיעי העולם אשר, לצד השקעה מייאשת במניות וכישלונות במט"ח המתעתע, עברו לשחק בחוזי Futures על שערי בורסה, חביות נפט, בטני חזירים ושקי קפה.

דייב צוובנר, למשל, מנכ"ל קומסטוק טריידינג שלו 22 שנות ותק בשוק הסחורות, עסק כל השנים בעריכת עסקות פורוורד, בעיקר בעבור סוחרים ומגדרי סיכונים (Hedgers). לפני כשנתיים גילה את הפוטנציאל החדש, פנה ללקוחות פרטיים והציע להם להשתתף.

"שמתי לב שהשוק מתאפיין בתנודתיות רבה, והגעתי למסקנה שזה הזמן להציע ללקוחות את אפיק החוזים העתידיים", הוא אומר. "כל עוד מחיר הסחורות אינו זז, הוא אינו מעניין אף אחד, במיוחד אם יש בשוק אלטרנטיבות אחרות. אבל כשיתר השוק תקוע, החוזים הופכים לאטרקציה. כשמחיר הנפט עולה ומחיר הזהב מזנק, הציבור לא יכול להישאר אדיש".

"אין הבדל גדול בין הימור על מניות בבורסה לבין הימור על שערי הבורסות הגדולות בעולם", אומר ב' ש', מנהל חדר עסקות פרטי בהרצליה, המתמחה בסחר באינדקסים (מדדי בורסות). "בשני המקרים המשתתף שם את כספו על ביצועים של סוס. ההבדל הוא שכאן השווקים עובדים כל הזמן, ללא הפוגה, 24 שעות ביממה. למשתתף הפוטנציאלי יש אפשרות להגיב בכל רגע. הוא שם מחיר על שער, מתפלל שהשוק יתנהל לפי הציפיות, ויוצא. יום עבודה יכול לארוך דקה. יש ימים שבהם השוק עולה 20 פעם, וזה נותן הזדמנות".

וכך, הסוחרים הבולטים כיום אינם מגדרי סיכונים, חקלאים המבקשים לשמור על מחיר התירס שלהם או תעשיינים המבקשים לבטח את עצמם מפני עלייה במחיר הסולר. מי ששולטים כיום בשוק הם בעיקר ספקולנטים פרטיים, שאינם מתעניינים בבריאותו של הבקר או בגובה הקמה, אלא בתנודתיות המסחררת של השערים. על-פי הערכות, בשנתיים האחרונות %70 מהפעילים בשוק בעולם הם ספקולנטים, ורק %30 עושים הדג'ינג אמיתי.

מנתוני בורסת הסחורות של שיקגו (CME) עולה שבכל יום מתבצעות בה 2.2 מיליון עסקות. בסוף אוקטובר השנה בוצעו 1.2 מיליון מתוכן באמצעות מערכת הגלובקס, זירת המסחר האלקטרונית של הבורסה, המאפשרת לשחקנים להשתתף במסחר בצורה מקוונת. רוב אלה הסוחרים דרך הרשת הם משקיעים פרטיים, או ברוקרים של אותם משקיעים.

בארץ, ההערכות הן שהשוק הזה מונה כבר למעלה מ-1,000 שחקנים. חלקם מוצאים בו את פרנסתם העיקרית, ואילו אחרים משתתפים בו על בסיס לא קבוע. חלקם עושים זאת באמצעות סוכנים וברוקרים עולמיים, אחרים מתחברים באופן עצמאי לבורסה או לאתרי ברוקרים. כולם מהמרים על העתיד.

"ישנם אלמנטים מקבילים בין ההשקעה הזו להימור, כמו רמת האדרנלין שמשפיעה בגוף, העובדה שלפעמים אתה מאבד שליטה, ובעיקר מצבי-הרוח שזה מכניס אותך אליהם", אומר ר' ג', מנהל חברה מרמת-השרון. "בתחום הזה, המעברים בין אופוריה להיסטריה מהירים יותר אפילו מאשר אצל מהמרים".

לא לחינם בשוק אומרים שהעיסוק הזה הוא הדבר הכי קרוב להימורים, ושגם כאן הסיכוי לריסוק אברים שווה לזה שקיים סביב שולחן הרולטה. המכורים אומרים להגנתם שברולטה הסיכוי להרוויח הוא 36:1, ואילו כאן, תיאורטית, הוא 50%. אבל גם הם מודים שמאוד קשה להיכלל ב-50% הנכונים.

או, כפי שר' ג' מגדיר זאת, "בעוד שבהימורים הכול עניין של מזל, כאן יש הרבה תחכום. הוא אומנם לא תמיד מביא רווח, אבל אין ספק שהוא ישנו".

הרוב מפסידים

על-פי הערכות, מגלגל שוק הסחורות העתידיות כטריליון דולר ביממה. מרבית המסחר של משקיעים פרטיים מתבצע באמצעות האינטרנט. גם כאן, כמו בבורסה הקונבנציונלית, מתקיים בסופו של דבר מפגש בין קונים למוכרים. אם המסחר מתקיים בזירה גדולה, לעתים ההצעה תהיה בשוק פחות מדקה. אם הנכס אינו סחיר מאוד, המכירה תהיה קשה יותר. הסליקה באתר מתבצעת על-ידי מנהלי האתר בורסה או ברוקרים פרטיים כאשר רוב האתרים מחוברים בסופו של דבר לבורסות או לברוקרים הגדולים.

חדר העסקות של ב' ש' בהרצליה עמוס מחשבים מרצדים. את הפקודות ניתן לתת בטלפון, אך רבים מהשחקנים פוקדים את המקום בשביל החברה, כדי להחליף דעות, ובמקרים רבים כדי לבכות איש על צוואר רעהו.

יש שם בני 20 ובני 60, שהמכנה המשותף הבולט שלהם הוא תאוות סיכון ועצבים חזקים. להערכתו של ב' ש', בעבור לא מעטים מהם, זהו העיסוק היחיד. חלקם הקטן מרוויח הרבה כסף, רובם מפסידים.

"בכל מקום שבו מישהו בצד אחד מפסיד, מישהו אחר מרוויח בצד השני", הוא אומר. "ראיתי כאלה שהפסידו את כל מה שהיה להם, ואחרים שהרוויחו מיליונים. הבעיה היא שאף אחד לא לוקח רווח של 200 דולר והולך הביתה, כולם מנסים את כוחם שוב ושוב, עד להפסד הכמעט-ודאי".

איך היית מאפיין את המשקיע הישראלי?

"הוא מהמר מוחלט. בניגוד לאירופי, השווקים לא ממש מעניינים אותו. כל מה שמטריד אותו הוא השאלה האם השוק עולה או יורד. מעטים יחפשו את הסיבה לירידה או לעלייה. רוב המשתתפים ממילא מאמינים שהשוק מנוהל על-ידי גופי-ענק, ולכן אין לחפש מאחוריו היגיון אמיתי".

אילו תכונות בכל-זאת צריך?

"צריך בעיקר עודף כסף ויכולת לספוג הפסד. לא אמליץ למישהו שזה הכסף האחרון שלו להשתתף במשחקים האלה. אני מאמין שאם מהמר משחק על הכסף האחרון שלו, הוא אינו מסוגל להתנהג בצורה שקולה. הניסיון מלמד שאדם מגיב בצורה לא רציונלית כשאין לו כסף. מי שיש לו מיליון דולר, מרווח הנשימה שלו גדול יותר, והוא יכול להיות רגוע קצת יותר. הבעיה היא שהישראלי רוצה להרוויח בעזרת 1,000 דולר 5,000 דולר ביום, וזה קשה".

"בדרך-כלל", אומר צוובנר, "הלקוחות הם בעלי הון, שיודעים שהם יכולים להפסיד או לגרור הפסדים עד שירוויחו. חלקם מבקשים ממני לנהל בעבורם תיק השקעות. אחרים מנסים לעשות זאת בעצמם, כאשר בסופו של דבר, כמעט כל מי שמנסה לעשות זאת לבד מפסיד".

למה?

"בעיקר בגלל חוסר ניסיון, אך גם בשל הפחד מתנודות חריפות, שגורם למשקיע לצאת בהפסד. הניסיון מלמד שלפחות בחלק מהמקרים, אם הוא היה מחזיק מעמד, הוא היה מפסיד פחות. לכן, מי שיש לו עצבים חלשים, שלא יתקרב, ושיפקיד את ניהול התיק למי שמבין בזה".

פולי קפה ו-Pork Belly

החוזים העתידיים נולדו לפני כמאה שנה, בשל צורך אמיתי של חקלאים, יבואני סחורות או סוחרי מתכות יקרות להגן על עצמם מפני תנודות גדולות במחירי השוק. הם פנו לבנק גדול, נקטו פוזיציה עתידית, וסגרו אותה בחוזה Forwards לתקופה שבין חודש לשלושה חודשים.

השינוי החל להתרחש כאשר גם משקיעים פרטיים הבינו שבשוק הזה טמון פוטנציאל להרבה כסף. קחו למשל את ה-11 בספטמבר 2001, כשמגדלי התאומים מתמוטטים. מהמרים זריזים ברחבי העולם מיהרו להתחבר למערכות ולהמר על עליית מחירי הזהב והנפט. ישראלים שעשו זאת בשקלים הרוויחו גם מעליית שער הדולר.

אבל לא צריך טרגדיות בסדר-גודל של קריסת המגדלים כדי לעשות כמה דולרים. אתה שומע ששר האוצר האמריקני פוטר, מחליט שזה סימן לירידת הדאו-ג'ונס, מהמר על ירידה, ואולי גם מרוויח. את קוראת שחורף קר פוקד את ארצות-הברית, מסיקה מכך זינוק מחיר הסולר להסקה, ומהמרת בהתאם; בוונצואלה פורצת שביתה כללית והפקת הנפט נעצרת, במקביל מתרקמת מתקפה בעיראק, והנה הזדמנות להמר על מחיר הנפט; הרוסים צריכים מזומנים, וניתן להניח שיצוא רוסי מוגבר יוריד את מחיר הפלטינה והרי לכם הזדמנות להימור מתכתי נוסף.

"הניסיון של השנה האחרונה הוכיח שאפילו המניות הסולידיות אינן מפלט בטוח", אומר צוובנר. "משקיעים קנו מניות של אנרון, והאמינו בהן בעיניים כמעט עצומות, עד שראו כיצד השקעותיהם יורדות לטמיון. בחוזים עתידיים שום דבר לא יורד למחיר אפס. לסחורות יש תמיד ערך, ולקפה יש תמיד מחיר. הקפה, בניגוד לאנרון, לא יפשוט רגל".

אך לא רק התנודתיות קוסמת למשקיעים. שוק החוזים העתידיים, כמו-גם שוק האינדקסים וה-CFD (ראו הסבר בסוף הכתבה), מתאפיין במינוף גדול. כדי להשתתף בו צריך להפקיד לעתים 5% בלבד מערך הסחורה. משמעות הדבר היא שעלייה של 1% במחיר מיתרגמת מיד לרווח (או הפסד) של 20%.

"בבנק מרוויחים מקסימום 1.5% דולרי לשנה", אומר צוובנר, "כאן סיכויי הרווח הם פי שלושה, ויש סיכוי להרוויח בימים, אם לא בשעות, סכום שמרוויחים בבנק במשך שנים".

איך משקיעים בפועל?

"הלקוח פותח חשבון אישי, ונותן לי ייפוי-כוח מוגבל לתת הוראות קנייה ומכירה דרך החברות שאני עובד איתן בבורסה בשיקגו. אני עובד בשיטה של נתינת הוראה קולקטיבית, שבעזרתה אני קונה, למשל, 100 חוזים של קפה. אני אף פעם לא קונה סחורה ללקוח בודד, אלא מנהל את כל התיקים במידה שווה לכולם. אין מצב שבו אחשוב שנפט טוב ללקוח אחד ורע ללקוח שני".

בנפט גם אני יכולה להבין את ההיגיון של השוק. אבל מה אתה יודע על הסיכוי שבמאי יזנק מחיר ה-pork belly?

"למען האמת, קשה לי לעקוב אחר יותר מדי סחורות. אנחנו מתעסקים רק עם 20 מהן, בין השאר עם קפה, קקאו, סוכר, סויה, חיטה, מטבעות זהב כסף ופלטיניום, פלדיום, נחושת וגם בטני חזיר".

באיזו רמה הלקוח מתמצא?

"ללקוח יש גישה של 24 שעות לתיק שלו באמצעות האינטרנט, והוא יכול לראות מה מצבו. במשך היום הוא יכול לדבר עם אנשי המשרד, לשמוע מהם מה מצב התיק ומה עשיתי. התיק הקטן ביותר שאני מנהל הוא של 50 אלף דולר, והגדול ביותר מעל 200 אלף דולר. מי שרוצה לשחק לבד חייב שיהיו לו לפחות 10,000 דולר ברזרבה, ורצוי שיהיו לו גם השקעות נוספות".

כמה עולה התענוג?

"אני מקבל החזר עמלה מהחברה לפי 22.5 דולר לחוזה. אם אני מנהל תיק, אני גובה דמי ניהול של 4% בשנה מהכסף המנוהל".

בשוק כל-כך הפכפך, הלקוחות סומכים עליך?

"עוד לא קרה שלקוח ביקש ממני להפסיק לנהל לו את התיק. בהתחלה היו לי הפסדים ופחדתי שאנשים יעזבו. אבל מי שנתן בי אמון והחזיק מעמד, גילה שיש לו רווחים בסוף השנה. בכל מקרה, אני דורש מהלקוחות להוציא את הרווחים כדי שייהנו מהם ויקטינו את הסיכון".

אתה משקיע גם באינדקסים?

"אין לי מושג איך מתנהל התחום הזה. מזג-האוויר לא משפיע על האינדקס, וגם לא כמות הגשם בברזיל. אני אף פעם לא מסוגל לתפוס את הנקודה מתי האינדקס יעלה או יירד. אפילו בשבילי התחום הזה ספקולטיבי מדי".

ב' ש' דווקא כן משקיע באינדקסים. "אנחנו לא נותנים לאף אחד לגלוש ולהשקיע יותר מדי", הוא אומר. "מי שיש לו אלף דולר לא יקבל אשראי של 100 אלף. אנחנו מספקים מידע ונתונים, ומבקשים להפקיד סכום ראשוני שישמש כבטוחה, אך לא נותנים לעבור אותו. כל השאר על אחריות המשתתף".

"אל תנסה להבין"

עד כמה מדובר במקרים רבים בהימור ניתן ללמוד משיחה עם המשקיעים עצמם, שמעדיפים לרוב להישאר אנונימיים. "אין ספק שעליית מחירי הנפט, איומים במלחמה או פיטורי שר האוצר האמריקני הם אירועים בעלי משמעות", אומר א' ד', עורך-דין שהחליט להמיר 5% מתיק ההשקעות הבטוח שלו במשחקים מסוכנים קצת יותר. "אך לדעתי, אם אתה רוצה לשרוד, אל תנסה להבין. מי שמחפש סיבות לא יגיע לשום מקום".

אז איך אתה משקיע?

"אני מכיר שתי שיטות לניתוח השוק: הערכה של הגורמים הבסיסיים, המושפעים מהאקלים הכלכלי והמדיני, משערי ריבית ועוד; והשיטה שדוגלת בניתוח טכני, ושעיקרה התעלמות מהסיבות לשינוי המחיר והתרכזות במחיר עצמו, כמה שמשקף את כוחות השוק.

"אני ממליץ תמיד ללכת עם המגמה. אם השוק עולה, יש לרכוב על המגמה תוך הגנה מפני שינוי אפשרי. אני מאמין באמרה: The Trend Is Your Friend. אם מזהים בשוק מגמה, יש להניח שהיא תימשך ולכן כדאי להצטרף אליה, עד שמקבלים איתות מתנודות המחיר על כך ששינוי עומד להתרחש".

מדובר יותר ברגש מאשר בידיעה.

"לתחושות יש משמעות רבה בקבלת כל החלטה. לכן פרופסורים לכלכלה לא נחשבים למוצלחים מדי בתחום, ולעומתם אני מכיר כמה אנשים שיש להם השכלה של בית-ספר יסודי ובטן נהדרת לשוק. לפני כמה חודשים שמעתי על קבוצת מתמטיקאים שנכנסה לשוק וחטפה הפסד גדול. קרן הון סיכון גדולה פשטה רגל ב-1998, אחרי שהימרה על איגרות-חוב רוסיות באמצעות מודל מתמטי. הקרן נכנסה במינוף גבוה, אך אז השוק עשה תנועה בלתי-צפויה, והם הפסידו סכום עצום".

ג' ל' היה מנהל כספים בחברת היי-טק. החברה נמכרה בתקופת השיא, והוא יצא עם סכום שמאפשר לו קצת בטלה. את הזמן הוא מבלה בשיטוטים באינטרנט ובגיחות קצרות לאתרי אינדקס. את הגיחות האלה הוא מגבה בתיאוריות כלכליות, שאותן הוא נהנה לתפור ולהתיר.

"עד סוף 2003 השוק האמריקני יעלה, ובגדול", הוא פוסק. "לכן, באופן תיאורטי, אם אתה קונה חוזים על השוק האמריקני תרוויח המון כסף. הבעיה היא שיכולים להיכנס אלמנטים בלתי-צפויים, כמו פיגוע דרמטי או מלחמה במזרח-התיכון, ולשבש את התחזיות. בהנחה שלא יקרו אירועים כאלה, אני אומר היום שהשוק האמריקני יעלה בגדול. אני מקווה שאני לא טועה".

מדוע לא להשקיע באפיקים סולידיים יותר?

"השוק הזה זמין רוב שעות היום. אף אחד לא שואל אותך מה מצב חשבון הבנק שלך, ואף אחד לא מעביר אותך דרך מסננת. אני נכנס ויוצא מתי שמתחשק לי".

יש צורך בהתמחות?

"הרבה יותר מאשר בהימורים. כאן אתה צריך לדעת לחתוך הפסד בשלב מסוים, אפילו אם הנתונים תומכים בכיוון מסוים. אם נוצר גל של מימוש רווחים, השוק ינוע בניגוד לכיוון".

שמעת על כאלה שעשו כסף?

"אני מכיר מישהו שעשה מיליון דולר בזמן קצר. באנגליה, העיסוק הזה פופולרי מאוד, ויש כמה אנשים שעושים כסף כל הזמן. בארץ, לדעתי, זה תופס ברבדים נמוכים יותר, ולכן גם הרווחים אינם גבוהים".

ר' ג' מספק את שיטת ההשקעה שלו: "אני מחלק את המשתתפים בשוק הזה לשניים כאלה שמתמכרים לפוליטיקה העולמית, עוקבים באובססיה אחר כל מהדורות החדשות, קוראים עיתונים ומדורים כלכליים של רוב העיתונים בעולם, והופכים מהר מאוד לתולעים של אינפורמציה.

"הסוג השני אינו מתעניין במקרו. מה שמעניין אותו הוא הניתוח טכני. הם משקיעים הרבה זמן בלימודים, לומדים לנתח את השווקים מתוך תקווה שיוכלו לנבא את העתיד על סמך ניסיון העבר.

"אני משתדל לשלב בין שני הסוגים, עם נטייה לסוג הראשון. כמובן שאם מחר, חס וחלילה, יקרה משהו לביל גייטס, יתרחש פיגוע טרור היסטרי, תתרחש שערורייה בנוסח אנרון, או שאלן גרינספן יאמר משהו מיד כל השוק יחטוף ויברציה. אין סוף לדברים שיכולים להשפיע".

בעיקר אדרנלין

ר' ג' משחק בעיקר במגרש ההימורים על שערים. "אצלי זה עניין של תקופה", הוא אומר. "לפעמים אני משקיע יותר ולפעמים פחות. לאחרונה אני משחק כל יום. זה עושה טוב לנפש".

מה זה נותן?

"בעיקר הרבה אדרנלין. כשמרוויחים זה הכסף הכי מתוק, כשמפסידים ה'דאון' נוראי. ביום טוב אפשר להרוויח מאות דולרים, ולמחרת, ביום רע, אפשר להפסיד אותם ברגע".

מה אתה עושה בכסף שאתה מרוויח?

"בדרך-כלל אני ממשיך לשחק. מי שחי מזה, מוציא לעצמו סכום למחיה היומיומית. רוב האנשים שאני מכיר בעיקר משחקים ולא עושים שום דבר עם הכסף".

יש אנשים שחיים רק מזה?

"אותם 10% שמצליחים".

אתה מכיר אחד כזה?

"בשנתיים האחרונות השווקים מאוד קשים וסובלים מתנודתיות רבה. הם סוערים ומשנים כיוונים כל הזמן. אני מכיר יותר אנשים ששרפו את הכסף שלהם, מאשר כאלה שהרוויחו".

אז איפה ההנאה?

"זה עניין של משיכה אובססיבית. המשחק הזה הוא כמו חיידק, שאם הוא נדבק בך, קשה מאוד להיפטר ממנו. זהו תחום דינמי מאוד, וכל הזמן קורים בו דברים".

שאלה פילוסופית

יפתח יעקב, מנכ"ל חברת סולידוס טכנולוגיות העוסקת בהשקעות סולידיות בארץ באמצעות מנורה גאון, ובחו"ל באמצעות בנק שווייצרי גדול נזהר מהחוזים העתידיים כמו מפני אש. "משחק בחוזים עתידיים כמוהו כמשחק סכום אפס", הוא אומר. "בניגוד להשקעה בחברות, אין כאן שום יצירה של ערך חדש או של עושר חדש. אומנם כסף עבר מכיס לכיס, אך אין שום צמיחה.

"מדובר כאן בשאלה פילוסופית עקרונית. האם בני-אדם משתמשים בשוק ההון כדי לשמור על ערך חסכונותיהם, או שהם רוצים לבזבז כסף? למי שרוצה לשמור על כספו, אני לא מציע את השיטה הזו. ההמלצה שלי היא לשמור על הנכסים ולהשביח אותם בצורה סולידית".

אם השוק הזה כה מסוכן, איך זה שהוא צומח כך?

"שני הכוחות הגדולים ביותר המניעים את השוק הם תאוות-הבצע והפחד. תאוות-הבצע מעבירה אנשים על דעתם".

זה נכון גם ביחס לבורסה הסולידית באחד-העם.

"בסופו של דבר, העדפת אפיקי השקעה היא בעיקר עניין של אופי. אותי מושכות יותר השקעות בטכנולוגיה. אומנם גם בכך יש סכנה, אך הסיכוי ליצירה גדול הרבה יותר. בנוסף לכך, התעסקות עם אינדקסים וסחורות עתידיות כרוכה במתח רב ומחייבת היצמדות למסך, וזה לא מתאים לי. חשובה מכך היא העובדה שאני לא יכול לומר למשקיע שאני שם את כספו על משהו שהוא מסוכן מאוד".

יש כאלה שאולי מתמצאים יותר ממך בהשקעות כאלה.

"שלא יספר לי מישהו שהוא יודע מה יקרה מחר או מחרתיים, כי זה ממש לא נכון".

גם יהודה בן-אסיאג, מנכ"ל מנורה גאון בית-השקעות, נזהר מלהמליץ על כניסה לשוק הספקולטיבי של חוזים עתידיים, על נגזרותיו השונות. "אפשר להרוויח הרבה מאוד ולהפסיד הרבה מאוד, ובקלות רבה", הוא אומר. "הבעיה אצל הספקולנט היא שהוא עלול להפסיד כסף שאין לו. זה קורה במיוחד כשאתה כותב אופציות, מוכר בחסר, והשוק פועל נגד הכיוון שבחרת. אם הבנק לא עוצר אותך בזמן, אתה עלול להגיע ליתרת חוב גדולה מאוד. באופציות, שלא כמו במניות, התנודות הן לא של אחוזים בודדים אלא של מאות אחוזים. אופציה יכולה להשליש את ערכה ביום, וגם לאבד את ערכה באותו פרק זמן".

אפשר לאפיין את השחקנים בשוק?

"ה'הדג'רים' הם תמיד טיפוסים מחושבים, שרוצים להגן על עצמם מפני סיכונים. הספקולנטים הם מהסוג הפרוע, ההרפתקני והמהמר. חלקם מרוויח, ואילו הרוב מפסיד. אני לא בקיא במספרים, אבל אני יכול לומר בביטחון שמיעוט מצליח. אין לי יכולת לסווג את הלקוח שלי, האם הוא ספקולנט רשת או הדג'ר. אני רק יודע שברוב המקרים הספקולנטים אינם שורדים זמן רב".

כמו בקזינו?

"אני נרתע מהמילה הזו, אבל קיים דמיון רב. אני לא ממליץ לאף אחד להיות ספקולנט. הניסיון מראה שספקולנטים, שאין להם ידע לנתח את השוק, מפסידים בסופו של דבר. אני מנהל בית-השקעות שהכנסותיו באות מעמלות. כמו כל בעל עסק, אני רוצה לקוחות חוזרים, ואני יודע שתוחלת החיים של ספקולנט אינה ארוכה במיוחד. לכן אנחנו מעודדים להקטין את רמת הסיכון ולהיות זהירים ככל האפשר".

איך זה שלמרות שכולם מבינים את הסיכון, התחום ממשיך לשגשג?

"זה מפני שאנשים מייחסים לעצמם את היכולת להעריך את כיוון התנודה ולעשות מזה קצת כסף. זה דומה מאוד למה שקורה בתחומי-חיים אחרים. גם בחיים העסקיים, רמת הוודאות היא בסופו של דבר נמוכה מאוד, וכל איש עסקים הוא סוג של מהמר.

"מי שמדאיגים אותי הם המובטלים הרבים, שמסתובבים כיום בשוק ומוכנים להמר על כספם. זה מאוד מפתה לאדם שאין לו עבודה לקום בבוקר, וללכת למין משרד שבו הוא מוצא את עצמו בחברותא עם עוד אנשים כמוהו, ששותים יחד קפה ומנסים לשחק בשווקים. אלה בדיוק האנשים שמאבדים את כספם".

"מספיק כסף, והרבה מזל"

שוק ער, מתפתח ורב-סיכונים נוסף הוא של מסחר בחוזים על נגזרות (CFD Contracts for Differences). לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו העוסקת בניהול פיננסי ובביצוע פעולות במטבע חוץ המוצר קיים בשוק כבר 20 שנה, אך רק בתקופה האחרונה הוא זוכה לפופולריות, שהולכת וגדלה.

"עד לפני מספר שנים זה היה מוצר למשקיעים מתוחכמים בלבד", אומר פריימן. "כיום, להערכתי, 20% משוק המניות האנגלי עבר לנגזרות. שם עיקר הפעילות הוא של גופים מוסדיים, קופות וקרנות, אך במקביל יש גם מאות לקוחות פרטיים שמבצעים פעילות דרך האינטרנט.

"השוק הזה מאפשר ללכת 'לונג' ו'שורט' על מדד חזק או על מניה ספציפית, תוך מתן אפשרות לבחור את גודל החשיפה. ניתן לבצע עסקה שבה כל נקודת שינוי תהיה שווה דולר, וגם שכל נקודה תהיה שווה 1,000 דולר.

"יתרון נוסף הוא בכך שבניגוד לבורסה, השוק פתוח תמיד, השערים מצויים תמיד, וניתן לסחור מתי שרוצים. המסחר מתבצע באמצעות זירה אלקטרונית, כך שמי שרוצה לסחור פשוט נכנס ומבצע פעולות במינופים אדירים. אם בהשקעה רגילה במניות יש צורך להשקיע את מלוא הסכום, כאן יש צורך בהשקעה של 10% בלבד. גם כאן, אם מהמרים נכון הרווח הוא גדול. אם מהמרים בניגוד למגמה, יש צורך להכניס יד לכיס ולשלם".

מי בוחר דווקא ב-CFD?

"מי שאוהב ספקולציות. גופים שיש להם חשיפה ורוצים להתגונן מפניה, או שחקנים פרטיים חובבי סיכון. אין כאן מגבלת כמות ומגבלת שעה. בשניות אתה יכול להרוויח או להפסיד, תוך עלות ביצוע נמוכה.

"לאחרונה החלו להיכנס לתחום גם גופים מוסדיים ישראליים, בעיקר בשל נוחות הפעולה ובשל היכולת לתפור לעצמך חליפה 'טיילור מייד'. להערכתי, בינתיים אנשים פרטיים נמצאים פחות בתחום, בעיקר כי זהו מוצר מתוחכם מאוד".

דרור אפרת פעיל בשוק ההון והמנכ"ל לשעבר של MGC, חברה-בת של מנורה גאון רואה יתרונות רבים לעסקות של CFD, לצד כמה חסרונות. "המינוף הגבוה מאפשר לייצר הכנסה גבוהה", הוא אומר, "ויחד עם זאת הוא חושף להפסד כואב.

"ליכולת למכור בחסר יש יתרון. אנשים שיש להם אופציות על מניות יכולים לגדר, למכור בחסר ולא להיחשף לתנאי השוק. אם בשנת 2000 אנשי ההיי-טק שקיבלו אופציות היו מגינים עליהן באמצעות מכירה בחסר, היו כיום בשוק הרבה יותר פרצופים מחייכים".

יתרון נוסף רואה אפרת בכך שהשוק מגוון מאוד, ומאפשר למשקיע המתוחכם לבצע מגוון פעולות בשווקים רבים ברחבי העולם, ולקשור עסקות בין מניות מקבילות ומתחרות. "משקיע מתוחכם מסוגל לנהל תיק השקעות בצורה רווחית הרבה יותר בהשוואה לקניית מניה של טבע או של IBM", הוא אומר.

היכן הסכנה?

"כשמישהו חסר-ידע משתמש בנכס ממונף, הסבירות שיפסיד גדולה מאוד. אם השוק הולך נגד הפוזיציה, הכסף מפסיד פי חמישה או פי עשרה, וזה כואב מאוד".

אתה מכיר אנשים שמרוויחים?

"להערכתי, בטווח הארוך מעטים מאוד מצליחים להרוויח. התחום הזה מתנהג כמו עולם העסקים הרגיל, שגם בו רק 10% מצליחים וכל השאר מפסידים.

"ב-CFD נמצאים השחקנים המתוחכמים והאגרסיבים יותר. לרוב מדובר באנשים שיש להם לא מעט כסף בכיס, ואפשרות להציג ביטחונות גדולים. התחום טומן בחובו סיכון לא מבוטל, ולכן הוא אינו מומלץ לאנשים שאינם מבינים את רמת הסיכון, ואין להם יכולת לספוג הפסד".

איזה ידע צריך?

"מספיק שיהיה לך כסף. במקרים רבים גם אנשים שיש להם ידע אדיר מפסידים, ואנשים שהם חסרי תואר אבל יש להם בטן טובה, חוש לשוק ויכולת טכנית, מרוויחים. מה שחשוב זה קצת ידע כללי, יכולת ניתוח טכני והרבה מזל".

מונחי יסוד לספקולנט המתחיל

Forwards - חוזה שנתפר ונחתם בין לקוח לבין מתווך פיננסי, בדרך-כלל בנק, במטרה לקבע את שער המטבע בעסקה ולמנוע את חשיפתה לתנודות שער. החוזה כולל את סוג המטבע, סכום העסקה ומועד הפקיעה. הרווח וההפסד מחושבים בסיום העסקה.

Futures (חוזים עתידיים) - חוזה שנסחר בבורסה. העסקה מתבצעת במסגרת הבורסה, ומטרתה גידור הסיכון (הדג'ינג) בעבור חקלאים, יצואנים ויבואנים. להבדיל מעסקת פורוורד, הנתפרת בעבור הלקוח, בעסקת פיוצ'ר הכול קבוע מראש בחוזה: כמות הכסף המושקעת, כמות הסחורה, מועד פקיעת החוזה והמקום. המשתנים היחידים הם ערך המטבע ומחיר הסחורה.

למשל: חקלאי זורע חיטה והוא עתיד לקצור אותה בעוד שלושה חודשים. ביום הזריעה מחיר החיטה גבוה, והוא רוצה לקבע את מחירה. הוא פונה לחברת ברוקרים ופותח חשבון, שבו הוא נדרש לשלם 10% מערך הסחורה שהוא מעוניין למכור. החיטה נמכרת ביחידות-משקל קבועות מראש, כשלכל יחידה נקבע חוזה. אם בעוד שלושה חודשים מחיר החיטה יעלה, החקלאי יפסיד בחוזה שסגר, אך ירוויח בזכות מחיר החיטה בשוק. אם מחיר החיטה יירד, הוא ירוויח בבורסה, אך יפסיד בשוק בעת מכירת החיטה. בדרך זו הוא מצמצם את החשיפה לתנודתיות השוק.

הספקולנט, לעומת זאת, מנצל את התנודתיות בשוק. גם הוא פותח חשבון אצל הברוקר, ומהמר על המחיר בכל רגע נתון. מכיוון שאין לו סחורה עתידית שהוא אמור לקנות או למכור, הוא צריך לסגור את החוזה לפני פקיעתו. אם צדק בהנחת-היסוד שלו הוא ירוויח. אם טעה יפסיד. בסופו של דבר, כאן מדובר במשחק סכום אפס, שבו על כל אחד שהרוויח יש אחר שהפסיד.

Contracts For Differences) CFD חוזי הפרשים) - מוצר סינטטי שיוצר על-ידי ברוקרים, המאפשר להמר על עלייה או ירידה של מניות במינוף גבוה מאוד.

הלקוח רוכש את המניות, אך הן מוחזקות בידי הברוקר, והוא זה שממנף אותן. הברוקר מרוויח עמלה וריבית. הלקוח מפסיד או מרוויח בהתאם לפוזיציה שבה נקט.

למשל, לקוח שקנה מהברוקר 1,000 מניות בשיטת CFD, והמניה עלתה מ-10 ל-11 דולר, הלקוח הרוויח 1,000 דולר. לו היה הלקוח קונה את המניות באופן רגיל ולא ממונף, היה יכול לקנות רק חמישית מכמות המניות, (רק 200 מניות), והיה מרוויח 200 דולר במקום 1,000.

חסרונו של המוצר הוא בכך שהברוקר מחשב את מחיר העסקה על בסיס הריבית המועמסת על המחיר עד לפירעון. כיום מהווה שוק הCFD כ-20% משוק המניות בלונדון.

Spread Betting - מוצר חדש שמתקרב עוד יותר לאזור ההימור הטהור (ופופולרי כיום בעיקר באנגליה). לקוח פותח חשבון אצל ברוקר פרטי, ומקבל זכות להמר על מניה מסוימת. ההוראה כלל אינה עוברת לשוק, אלא נשארת אצל הברוקר. הברוקר מביא בחשבון שרוב המהמרים מפסידים, והוא מוכן לקחת את הסיכון על עצמו וליצור נכס שהוא סינטטי לחלוטין. בארה"ב מסחר כזה אסור.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988