האקרופוליס מציב אתגר חדש

הממשלה היוונית מקווה, כי בסופו של דבר יוצגו במוזיאון לא רק מוצגים שברשותה, אלא גם ממצאים ארכיאולוגים שהשיג המוזיאון הבריטי במאה ה-19 מידי האספן לורד אלגין, ששלח אותם בזמנו מיוון לבריטניה, למורת רוחה של יוון, הדורשת אותם בחזרה זה זמן רב.

העלות של הקמת המוזיאון מוערכת בכ-37 מיליון אירו. בכדי להדגיש את חשיבותו ההיסטורית של האקרופוליס בהיסטוריה האירופאית, העדיפה יוון לערוך תחרות בינלאומית לבחירת המעצב של המוזיאון, מאשר לבחור במעצב מקומי. הדגם המנצח בתחרות שייך לברנארד טשומי, ארכיטקט שוויצרי שעיצב בניין בן שלוש קומות, המשלב בנייה של זכוכית ובטון, שתדגיש את גודלו של הפנתיאון והממצאים המוצגים בו.

עם זאת, התוכניות להקמת הבניין החדש והרצת המוזיאון נתקלו במשך הזמן בבעיות רבות. פרופסור פאנטרמליס, יו"ר המוזיאון החדש, מסביר כי עיצוב המבנה הוא פשוט, אך הוא מציב אתגר טכני בו יש חשיבות קריטית לשימוש באור. לצורך כך, האדריכל שזכה בתחרות להקמת המוזיאון ישתמש בזכוכיות מיוחדת העשויות מחלקיקים, שיפחיתו את החום ויחדירו כמות מקסימלית של אור טבעי.

בניית המוזיאון החלה בנובמבר 2002 - חמישה חודשים מעבר למועד המתוכנן שנדחה בשל גילוים של ממצאים ארכיאולוגים לרגלי הגבעה. כבר ארבע שנים נעשות חפירות במקום, ובמהלכן התגלו סימני התיישבות מהתקופה הביזנטית אשר יוצגו למבקרי במוזיאון החדש.

אקרטיס הורמני, מנהל האקרופוליס, מסביר שמיקומו של המוזיאון המתוכנן מצוין. המבנה החדש יוקם במרחק עשר דקות הליכה ממקדשי האקרופוליס, ולמבקרים תהיה גישה נוחה מתחנת הרכבת התחתית.

יחד עם זאת, מנהלי המקום יצטרכו לעמוד בפני האתגר של ניהול מוזיאון חדש במקום שמהווה את אחד האטרקציות התיירותיות החשובות ביותר ביוון.

מדי שנה מגיעים אל האקרופוליס 1.2 מיליון מבקרים, ופרופ' פאנטרמליס צופה, כי מספרם יגדל בכ-10% עד 20% לאחר פתיחתו של המוזיאון, וכי בתקופת השיא ביולי-אוגוסט יעברו במסדרונותיו כעשרת אלפים מבקרים מדי יום.

מנהלי המקום יצטרכו גם להתמודד עם הגישה השמרנית של לשכת העתיקות היוונית, האחראית על כ-150 אתרים ברחבי המדינה, ואוסרת, למשל, את הפעלתם של בתי קפה באתרי עתיקות.

אף על פי שבשנים האחרונות לוטשו מספר אתרים הודות למענקים של האיחוד האירופי, והודות לגידול בתקציבם של האתרים הארכיאולוגים על ידי משרד התרבות היווני, עדיין יש צורך לשפר אתרים אלו בכדי שיהיו ידידותיים יותר לתיירים ויספקו שירותים, כגון: אספקת מפות באנגלית ומדריכי קול למבקרים הזרים.

אקסיה, משרד יעוץ מקומי, פיתח תוכנית ניהולית למוזיאון, שכוללת גם הקמתם של בתי קפה וחנויות לתיירים. התוכנית עדיין טעונה את אישורה של לשכת העתיקות היוונית, שלה יש את המילה האחרונה בנידון, אך פרופסור פאנטרמליס מקווה שבסופו של דבר יצליחו למצוא את האיזון, בו יוצגו בצורה בהירה וטובה הממצאים הארכיאולוגים והתרבות היוונית הקלאסית, תוך שמירה על חשיבות המקום.