קריסת השפד"ן: "להחליף כל הצינור באמצעות דחיקתו לקרקע"

פרופ' הלל רובין מהמחלקה להנדסה אזרחית בטכניון, שנשכר על-ידי השפד"ן, אמר בסוף השבוע, שלהערכתו במקומות בהם גודל החריץ הוא פחות משני ס"מ, ניתן לסתום את הצינור באמצעות חומר אפוקסי, ובמקומות בהם החריץ גדול יותר, לא תהיה ברירה אלא להחליף את הצינור. בעת ההחלפה ניתן להשתמש בקו המקביל, שהוא אמנם קטן יותר, אך נמצאו בו פחות חריצים מאשר בצינור העיקרי.

"השפד"ן ערך טבלה של מקדמי ביטחון", אומר רובין. "במקומות שבהם התכנון המקורי הוא של מקדם ביטחון 1.2, אפשר להגדיל את הלחץ ב-50%. במקומות שבהם המקדם הוא 1 בלבד, הדבר מחייב שיקול דעת של החלפת הצינור".

לדעת רובין, ההצעה להחליף את כלל הצינור באופן מיידי אינה מעשית, שכן החלפה של צינור באורך של 3.5 ק"מ אורכת כשנה, והיא מהווה הפרעה חמורה ביותר למהלך החיים העירוני התקין. לכן, הוא מציע לתכנן את ההחלפה בצורה יעילה והגיונית.

רובין גם שולל את ההצעה להשחיל שרוול לתוך הצינור הקיים. לדעתו, שרוול כזה יגדיל את הלחץ בצינור, ועלול לגרום לתקלות נוספות.

גם הרעיון של הדבקת יריעות פלסטיק נראה לו לא סביר, שכן הכנת היריעות תארך זמן רב, וסביר להניח שהן לא יחזיקו מעמד בעומסים הכבדים שבצינור ובשחיקה הרבה שנגרמת מהחול הזורם בו.

את ההחלפה מציע רובין לבצע באמצעות דחיקת הצינור לקרקע. לדעתו, קיימת אפשרות של הנחת צינור שלישי באדמה, שתאפשר להימנע מלהוציא ממנה את הצינורות הקיימים, הקבורים בעומק של 10 מ'. לדעתו, אפשר לשקול גם את שינוי תוואי הצינור, ולמצוא לו נתיב אחר לחלוטין. רובין ממליץ להחליף את הצינור לכל אורכו, ולא רק את הצינור הפגום, שכן צינור השפד"ן עשוי בטון אסבט, החשוד כמסרטן.

רובין דוחה את הביקורת שנמתחה על הנהלת השפד"ן, לפיה לא ביצעה בדיקות מספיקות. להערכתו, עובדי השפד"ן ביצעו פעולות ניטור שגרתיות ומקובלות, ולכן, לדבריו, לא ניתן להגדיר את הטיפול כהזנחה. להערכתו, העובדה שהשוחות נמצאו תקינות הטעתה את עובדי השפד"ן, ונתנה להם להניח שהצינור תקין לכל אורכו. יתר על כן, לפני מספר שבועות נפתח הצינור בשל עבודות שביצעה חברת נתיבי אילון, ובבדיקה הצינור נמצא תקין.

לדבריו, בכל מקרה הצינור ייבדק על ידי עובדי הטכניון וחידוש ההזרמה בו תאושר רק בתום הבדיקה.

"אמנם עוד מוקדם להפיק לקחים", אומר רובין, "אך מה שבטוח הוא שהיום כולם מסכימים שכניסת חול לצנרת היא דבר מסוכן, ועלולה להחלישו". לדבריו, במשך שנים רבות קיים בארץ ויכוח האם יש לאפשר כניסת נגר עילי למערכת הביוב. תומכי השיטה אומרים, שאין שום הגיון להקים מערכת תיעול נפרדת שכן בארץ חודשי גשם מועטים בלבד, ולכן אפשר להזרים את הנגר העילי במערכת הביוב. עתה בוודאי תשתנה דעה זו.

לקח נוסף שמן הראוי שיילמד הוא, שבדיקת קצות הקו אינה מספיקה וכי יש לבצע בדיקות שגרתיות לכל אורך הצינור. "עד היום האמנו שהחלקים הפגיעים ביותר הם אלה הסמוכים לשוחות", אומר רובין, "היום כבר ברור שצריך לבדוק את הצינור במקומות נוספים גם לאורך תוואי הצינור".

בניגוד לדעת רבים, רובין מצדד בעמדת השפד"ן, שהשהה את הטיפול עד לגמר הבדיקות. "זה יהיה משגה להאשים את מי שאינו פזיז", הוא אומר. "צריך היה להשלים את הבדיקות, ורק אחר כך להחליט איך לתקן".