אין ירוקים בכנסת

בישראל, "השטויות של הירוקים" טובות רק למועצות הערים, וגם זה רק בעשירות והמשכילות שבהן כמו חיפה, תל-אביב והרצליה. מצער להבין עד כמה ה"מצב" אינו מאפשר לבוחר הישראלי להעלות את הנושא הסביבתי לראש סדר היום הדמוקרטי הלאומי שלו, כפי שקורה זה שנים רבות באירופה. בישראל של ראשית האלף השלישי, כאשר אחוז המתים מתחלואי זיהום אויר בתל-אביב דומה לחורבות האקולוגיות הגדולות בעולם השלישי, כאשר המדינה ומוסדותיה לא רק שאינם פועלים נגד זיהום הים אלא שופכים לתוכו ביוב גולמי, לא נמצאה אישיות ציבורית ידועה ופעילה ברמה הלאומית, שתקים או תצטרף למפלגה ירוקה בבחירות לכנסת.

העובדה המצערת יותר היא, שבניגוד למועמדי מפלגת הירוקים, חסרי הניסיון הביצועי והפרלמנטרי, גם חברי כנסת בעלי מחויבות מוכחת והישגים בנושא הסביבתי לא נכנסו הפעם לכנסת.

חה"כ לשעבר נחמה רונן, מי שהיתה המנכ"לית החרוצה של המשרד לאיכות הסביבה, ולאחר מכן פרלמנטרית נאמנה לנושא ומובילת המאבק נגד כלובי הדגים במפרץ אילת, לא נכנסה לכנסת מטעם הליכוד למרות הצלחתו בבחירות. קבלני גני התערוכה לא רואים בנושא הסביבתי כרטיס כניסה ראוי לכנסת.

גם חה"כ לשעבר מוסי רז ממרצ לא יוסיף עוד צבע ירוק לשחור מושבי הכנסת. למי שמשקיע זמנו בדורות הבאים, על-ידי חקיקת חוק נאור כמו הבטחת ייצוג אירגוני סביבה בדירקטוריונים של רשויות ממשלתיות, אין כנראה תמיכה בקרב מצביעי הדור הזה במרצ. נאום נמרצ על פתרון בעיית הטרור על-ידי נסיגה חד צדדית, שווה במרצ הרבה יותר מפעולת חקיקה נמרצת נגד מזהמים, שאותם כן ניתן לעצור בפעולה חד צדדית.

אפילו חד"ש, המפלגה שמנסה להיבחר גם בקולות יהודים הדוגלים בדו-קיום ובצדק חברתי, לא השכילה להעמיד את דב חנין במקום ריאלי לכנסת. עו"ד וד"ר למדעי המדינה, מי שמבין היטב את הקשר בין עוולות חברתיות לשערוריות סביבתיות, מוכן לעזוב את סיר הבשר של משרד עו"ד זכרוני לטובת פעילות ציבורית, גם הוא נשאר בבית. בחד"ש שלפני הבחירות היה סיכום, שאם המועמד היהודי שהוצב במקום הרביעי לא ייבחר לכנסת, יפנה אחד מחברי הכנסת הערבים את מקומו כדי שהמפלגה תציג דו קיום אמיתי. פעילי סביבה רבים הצביעו לחד"ש כדי להכניס את ד"ר חנין לכנסת. את ההבנות בחד"ש מקיימים בדיוק כמו את הסכם וואי.

היום ניתן למנות על אצבעות יד אחת את מספר חברי הכנסת המחויבים לנושא הסביבתי. נותר רק לקוות, שעוזי לנדאו יפנים סוף סוף שיכולתו להשפיע על חיינו ועל "עתיד ילדינו" גדולה הרבה יותר בתחום הסביבתי, אותו הוא מבין היטב, מאשר בתחום בטחון הפנים שנכפה עליו.

אולי אפילו חה"כ המיועד עומרי שרון, שמבטיח בראיונות אינספור לתקשורת, האוהדת בינתיים, פעילות למען חיות הבר, יפעל מתוך הבנה שההגנה שהן צריכות היא לא עוד פקחים בג'יפ במדבר. למען חיות הבר ולמעננו יש למנוע הקמת תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, להוציא את כלובי הדגים מים סוף, להפסיק את פעילותו של מפעל חיפה כימיקלים, למנוע הקמת מרינה למרגלות הכרמל, ועוד פעולות רבות שאף אחת מהן אינה פופולרית בקרב מוקדי כוח אלקטורליים גדולים.

הכותב הוא גיאוגרף ומתכנן סביבתי.