קשישים גולשים

מול הסקפטיות המתבקשת מציגים אנשי האיגוד נתונים ממחקרים שונים שנערכו בארה"ב, לפיהם דווקא אוכלוסייה זו עונה בשיעור ניכר על ההגדרות הנדרשות מכל גולש מכור - זמן פנוי וכסף פנוי. ואכן, אומר ד"ר אמיר עציוני, נשיא האיגוד, ביבשת הגדולה שיעור הגולשים מקרב אוכלוסיית הקשישים הוא מהגבוהים.

"גלובס": האם האוכלוסייה הזו לא סובלת ברובה מטכנופוביה?

עציוני: "כנראה שכן, אבל אין לזה הצדקה. כשאתה מראה להם את היתרונות, הם רואים שזה לא כל כך נורא. גם הכלים נעשים ידידותיים יותר עם השנים, ומותאמים יותר ל'פחדנים'".

מה לגבי יכולת הלמידה שלהם?

"אני חושב שאין בעיה אמיתית של יכולת למידה. ברור שזה קיים, והנגישות לאינטרנט קשה להם יותר - אבל זו לא המגבלה האמיתית. ברגע שהם עוברים את מחסום הפחד, נחשף בפניהם עולם שלם, שהם יודעים להעריך אותו הרבה יותר מהצעירים. הם גילו עולם חדש. אתה יודע מה זה עבורם לראות תמונות מהעיירה שהם גדלו בה?

"בכנס שערכנו לפני מספר חודשים לאוכלוסייה הזו, אירחנו כדוברת מרכזית את ראומה וייצמן. היא סיפרה שמאז שגילתה את האינטרנט, אי אפשר לקחת אותו ממנה".

לאור ההיענות הערה בפיילוטים שנערכו בבתי אבות שונים, הוחלט לרתום את האוכלוסייה הבוגרת ליוזמה משותפת של משרד החוץ ושל אנשי האיגוד: הסברה ישראלית ברשת. מילים רבות כבר נכתבו על השימוש היעיל שעושים הפלשתינים באינטרנט, לשם הצגת הצד שלהם בעימות, והפצת מידע אוהד (עבורם). הצד הישראלי, כך נראה, נותר חסר מענה מול עשרות אלפי אתרים פרו-פלשתיניים, שצצו כפטריות שלאחר הגשם.

ומי מתאים יותר לתת מענה, מאשר אלו שבנו את המדינה? "אנחנו מאוד רוצים לקדם ערך שנקרא 'התנדבות ברשת', לאפשר לאנשים לעשות משמר אזרחי מהבית. ראינו כאן הזדמנות לשלב בין זה לבין בני הגיל השלישי. עבור רבים מהם, זו הזדמנות להרגיש חלק מהמאמץ המלחמתי", מתאר עציוני.

באיגוד איתרו שני יתרונות עיקריים בקרב הקשישים - שליטתם בשפות רבות, והעובדה שרבים מהם מהווים "בסיס מידע", המבוסס על שנים רבות של לימוד, אגירת ידע וניסיון. שילוב בין השניים, נראה כקרקע פורייה לצמיחת אתרים פרו-ישראלים בשפות שונות, שישמשו כשגרירי המדינה ברשת וכמענה להצפה הפלשתינית.

חודשיים אחרי תחילת הפרוייקט, הוצגו בכנס השנתי של האיגוד אתמול (ב') נתונים ראשונים. לפי עציוני, היענות הקשישים לאתגר היתה רבה, מספר החומרים שנאספים נמצא בצמיחה מתמדת, ורק מגבלות ניהול הפרוייקט - שכולו נערך בהתנדבות - הן שמעכבות את הקצב ואת הפריצה הישראלית לרשת.

המספרים המוחלטים מדברים על כ-100 מתנדבים מבוגרים, שמרביתם פועלים במסגרת חמישה בתי אבות ומועדוני קשישים. הקבוצה הזו מתרגמת כיום חומרים ל-10 שפות, ביניהן פולנית, סינית, פורטוגזית וספרדית. מולם עובדים בהתנדבות שישה סטודנטים, ולשם הזרמת המידע לרשת תרמה חברת קווי זהב 1,000 שעות עבודה של עובדיה, כמו גם חבילות שירותי אינטרנט לבתי אבות ולמתנדבים המשתתפים בפרוייקט.

המידע שנאגר מוזרם למשרד החוץ, הן לעריכה ולאימות הנתונים והן להזרמתו לאתרי השגרירויות השונות. בנוסף, נבדקת בימים אלה האפשרות לבנות אתר מרכזי - או מספר אתרים - שיתבססו על מאגר המידע המתהווה. לפעולות אלו יש להוסיף השתתפות ערה של המתנדבים בפורומים שונים, שם הם מפיצים את הבשורה הציונית.

המתנדבים מראים התלהבות גבוהה, ולמרות הסטיגמה, הם מצליחים לא להישאר מאחורי הקצב המטורף של הרשת. "כבר קרה ששלחנו חומרים וקיבלנו עוד באותו יום תרגומים מופלאים", מעיד עציוני. "לפחות בפעילות שלנו, התגובות שלהם מהירות מאוד. הם מקבלים משימה ומיד יוצאים לבצע אותה".