איפה אסימוב הישראלי?

כותבי סיפורי מדע בדיוני, ששמרו את פרי עטם במגירה או שיגרו אותו לאתרי אינטרנט בלבד, יכולים היום לפרסם את סיפוריהם בכתב העת "חלומות באספמיה" - דו ירחון, שבימים אלו מופץ למנויים גיליונו השלישי. הרוח החיה מאחורי המיזם היא ורד טוכטרמן, דמות ידועה בקרב חובבי המד"ב בארץ, המלקטת את הסיפורים ומשמשת כעורכת הראשית. אבל מי שהוציאה את הרעיון מהכוח אל הפועל היא גילה יניב. היום, חמישה חודשים אחרי הקמת ההוצאה לאור, יכולה יניב, המחלקת את תפקיד המו"ל עם בעלה ניר, חובב מד"ב מושבע, לנשום מעט לרווחה, אם כי הדרך עדיין ארוכה, שכן למרות ההדים שמעורר "חלומות באספמיה", החברה עדיין איננה רווחית.

כתב העת החל את דרכו כמיזם התנדבותי. לקראת כנס אייקון - כנס המד"ב השנתי של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה - החליטו ורד, גילה וניר לאגד מבחר מסיפורי המד"ב שהופיעו בפורומים שונים באינטרט, לקרוא לאוגדן "חלומות באספמיה" ולהפיצו בין החברים. הכל - בהתנדבות. הגיליונות, שחולקו בכנס לכל דורש, התקבלו בהתלהבות. יניב מספרת, שהמשובים לא איחרו להגיע, והיה ברור שיש דרישה לכתב עת מסוג זה.

"הבנו, שיש פה הזדמנות מעניינת לעשות משהו תרבותי ואולי כלכלי", אומרת יניב. היא הפכה לעוסק מורשה ורשמה סימן רשום על "חלומות באספמיה". ללא ידע קודם בהקמת עסק ובעסקי מו"לות, קפצו יניב ובעלה למים העמוקים. בנאיביות של מתחילים, הם הסתמכו על ניסיונה של העורכת ועל החושים. פתחו חשבון עסקי, רכשו ציוד לעסק והדפיסו ניירות רשמיים ומעטפות. הוצאות ההקמה עמדו על כ-5,000 שקל.

בנובמבר 2002, במקביל להוצאת הגיליון השני, הקימו היזמים אתר אינטרנט, שאליו נשלחים הסיפורים, כמו גם אל הדואר הרגיל. הסיפורים ממויינים, מקבלים ציונים בצורה אנונימית, עוברים עריכה ומשולבים בחוברת על פי חלוקה לז'אנרים: קוסמים וערפדים, טכנולוגיה, מסעות בזמן וכו'. בכל גיליון מתפרסמים כ-25 סיפורים קצרים, שנבחרו מתוך כמאה שנשלחו.

אחרי שהקימו עסק ובחרו את הסיפורים, צריך היה למצוא בית דפוס. "המעצבת הגרפית שלנו היא קבלנית משנה, והיא לקחה על עצמה למצוא בית דפוס, שידפיס את כתב העת הכי איכותי והכי זול שאפשר. היא עשתה סקר שוק ובחרה", מספרת יניב. ההוצאות על הגיליון המסחרי הראשון עמדו על 17 אלף להדפסה. הסכום כוסה כולו מפרסום וממנויים, שהצטרפו בינתיים. עלותו של הגיליון כבר הגיעה ל-25 אלף שקל, והיא כוללת את שכר המעצבת הגרפית, העורכת, ההדפסה, רכישת איורים ותשלום לכותבים - 9 אגורות למילה.

את הפרסום ל"חלומות באספמיה" עשו היזמים באתר ynet, כי "היה חשוב לנו להגיע לכמה שיותר אנשים, שקוראים חדשות", אומרת יניב. באמצעות פרסום זה הגיע מספר המנויים ל-650. 250 גיליונות נוספים נמכרים בשיטת הקונסיגנציה בחנויות לספרים משומשים, שבהן יש ביקוש למד"ב.

יניב, בעלת תואר שני במדיניות ציבורית, עבדה כדוברת עיריית אשדוד ומנחת קבוצות מנהלים בחברה שהקימה, לפני שהפכה למו"ל. "המד"ב לא היה חיידק שלי אלא של בעלי. למרות שאין לי ניסיון במו"לות, אני מסתמכת על החושים ועל הניסיון שצברתי בניהול העסק להנחיית קבוצות. את הצד התוכני השארתי לבעלי, ועל עצמי לקחתי את ניהול הצד השיווקי והפרסומי. אנחנו נמצאים בשלב ראשוני של הפרויקט, וברור לנו, שאסור לקפוץ מעבר ליכולות הכלכליות ולהכנסות", היא אומרת.

הניסיון להגיע למפרסמים פוטנציאלים בכתב העת לא עורר, עד כה, תגובות נלהבות. "המפרסמים מתיחסים לעיתון כאל עיתון נישה, וטוענים שהפרסום בו לא יכול להתאים למדיניות הפרסום שלהם", מספרת יניב. "מפרסמים אצלנו גורמים שהצלחנו להשיג איתם הסכמים: סוכנויות ביטוח, חנויות ספרים ומי שרואה בנו פוטנציאל. פניתי לחברות הסלולר, שלכולן מסעות פרסום עתידניים, שמתלבשים על השפה שבה אנחנו מדברים. הם מוציאים סכומי עתק על פרסום, אבל על פרסום בתעריפים הנמוכים שלנו הם 'רצו לחשוב'".

במסגרת כנס פנטזי, שיתקיים בפסח הקרוב, מתכוונת יניב לפנות למנויים פוטנציאלים, והשבוע היא כבר חתמה על הסכם עם רשת סטימצקי, לפיו יימכרו בסניפי הרשת 500 עותקים מכל גיליון חדש של כתב העת. סטימצקי גובה עמלה בגובה 50% ממחירו של כל גיליון (39 שקל), ואת העודפים יחזירו למו"ל. "היה ברור לנו, שאחת הדרכים העיקריות להגיע ללקוחות רבים ככל האפשר, היא לפנות לגורם חזק, ששולט בהפצה", אומרת יניב.

בשלב הבא שוקלת יניב לפנות למט"י, כדי ללמוד איך לשמור על העסק לאורך זמן ואף להגדיל אותו. לדבריה, החברה תהפוך להיות ריווחית, כשתחצה את קו האלף מנויים. בינתיים, מרחיבים את התוכן, ובגיליונות הקרובים יופיעו גם מדורי חדשות ומאמרים, בנוסף לסיפורים. "הדגש העיקרי של כתב העת הוא בעידוד יוצרים מקומיים, ואנו בהחלט רואים בו מפעל תרבות ישראלי", אומרת יניב, ומוסיפה שגם אסימוב והיינליין החלו את דרכם בכתיבת סיפורים קצרים למגזינים בתחום המדע הבדיוני.

כתובת האתר: www.aspamia.co.il