נאום קלינטון: "קיימתי קשר בלתי הולם עם לווינסקי, הטעיתי את הציבור ואני חש צער עמוק"

הנאום לאומה של הנשיא ביל קלינטון, היום לפנות בוקר, לאחר עדותו בפרשת לווינסקי: הנוסח המלא

להלן הנוסח המלא של הנאום לאומה של נשיא ארה"ב, ביל קלינטון:

ערב טוב. בערב זה, בחדר זה, מכיסא זה, מסרתי עדות מול לשכת התובע העצמאי ובפני חבר המושבעים הגדול. עניתי על שאלותיהם בכנות, כולל שאלות אודות חיי הפרטיים, שאלות ששום אזרח אמריקני לא היה רוצה לעולם להשיב עליהן. עם זאת, עלי ליטול את האחריות המלאה על כל מעשי, הציבוריים או הפרטיים. על כן אני מדבר אליכם הערב.

כפי שאתם יודעים, בעת שמסרתי הצהרה בשבועה בינואר, הוצגו לי שאלות בנוגע לקשרי עם מוניקה לווינסקי. גם אם תשובותי היו נכונות מבחינה חוקית, לא מסרתי מידע מרצוני.

אכן, קיימתי קשר לא הולם עם גברת לווינסקי. למעשה, היתה זו טעות חמורה בשיפוט, וכישלון אישי מצידי, שהאחריות המלאה עליו היא שלי בלבד. בכל זאת, אמרתי לחבר המושבעים הגדול, ואני אומר לכם זאת כעת, שמעולם לא ביקשתי מאיש לשקר, להסתיר או להשמיד ראיות או לעשות מעשה בלתי חוקי כלשהו.

אני יודע, כי הכרזותי הפומביות ושתיקתי בנוגע לפרשה זו, יצרו רושם מוטעה. הטעיתי את הציבור, כולל את אשתי, ואני חש צער עמוק על כך. אני רק יכול לומר לכם, שסיבות רבות הניעו אותי. קודם כל: הרצון להגן על עצמי מפני הבושה עקב התנהגותי. כמו כן, רציתי מאוד להגן על משפחתי. העובדה שנושאים אלה הועלו במסגרת תביעה משפטית שמניעיה פוליטיים ושמאז נדחתה, נלקחה גם בחשבון.

בנוסף לכך, היו לי חששות אמיתיים ורציניים בנוגע לחקירה של תובע עצמאי, בעניין עיסקות פרטיות מלפני 20 שנה, כאשר סוכנות פדרלית בלתי תלוייה לא הצליחה למצוא לפני שנתיים ראיה כלשהי על מעשה בלתי הולם מצידי או מצד אשתי.

החקירה העצמאית הורחבה בהמשך, וכללה את עוזרי וידידי, ולאחר מכן - את חיי הפרטיים. כעת החקירה עצמה נחקרת. כל זה נמשך זמן רב מדי, עלה בכסף רב מדי ופגע ביותר מדי אנשים חפים מפשע.

עניין זה הוא ביני, בין שני האנשים שאני אוהב יותר מכל - אשתי ובתנו - ולבין האל. עלי לתקן זאת, ואני מוכן לעשות כל הדרוש על מנת לעשות זאת. דבר אינו חשוב יותר עבורי אישית, אך מדובר בעניין פרטי, ואני מתכוון להשיב למשפחתי את חיי המשפחה. אין זה עניינו של איש, אלא אך ורק שלנו.

גם לנשיאים יש חיים פרטיים. הגיע הזמן לשים קץ למירדף האישי ולחטטנות בחיים הפרטיים, ולעסוק בחיי ארצנו. ארצנו היתה שקועה זמן רב מדי בפרשה זו, ואני נוטל על עצמי את חלקי באחריות לכך. זה כל מה שאני יכול לעשות.

כעת, הגיע הזמן לפתוח דף חדש. בפנינו עבודה רבה וחשובה, אפשרויות אמיתיות שיש לנצל, בעיות אמיתיות שיש לפתור, עניינים בטחוניים אמיתיים שיש להתמודד עימם.

על כן, אני מבקש מכם להפנות מבטכם מהמחזה של שבעת החודשים האחרונים, להשיב את הכבוד לדיון הלאומי שלנו ולשוב ולמקד את תשומת ליבנו, בכל האתגרים ובכל ההבטחות של המאה האמריקנית הקרובה. תודה לכם על תשומת ליבכם ולילה טוב.