בג"ץ דן הערב בהרכב מורחב בעתירות נגד קיצוץ קצבאות הילדים

13 שופטים יתבקשו להכריע בדבר חוקיותו של קיצוץ הקצבאות ב-24% למי שהוריהם לא שירתו בצה"ל

עם סגירת הגיליון (ד') החל בבג"ץ הדיון בשמונה עתירות התוקפות את החוק המקצץ בקצבאות ביטוח לאומי למי שלא שירתו בצבא.

הדיון מתקיים בהרכב מורחב של 13 שופטים, לאחר שבחודש אוקטובר שעבר החליט נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, להעביר את כל העתירות להרכב מורחב. השופטים אהרון ברק, דליה דורנר ואשר גרוניס הוציאו צו ביניים, המעכב את יישום הסעיף הרלוונטי בחוק.

הצו הוצא בהסכמת המדינה, לאחר שמנהלת מדור בג"צים בפרקליטות המדינה הודיעה, כי קיימת אי התאמה בין המספרים של המשפחות אשר בני הזוג בהן לא שירתו בצבא. על-פי המידע מהביטוח הלאומי קיימות 230 אלף העלולות להיפגע מהחוק, ואילו מנתוני צה"ל מתברר שיש 375 אלף משפחות כאלו.

לאור האמור, החליטה המדינה שלא ליישם בשלב זה את הסעיף בחוק. עם זאת הודיעה עו"ד אסנת מנדל מפרקליטות המדינה, כי המדינה עומדת על קיומו של ההסדר המקצץ בקצבאות. ברק קבע, כי קיימת בעניין זה בעיה חוקתית, ולכן הנושא הועבר ל-13 שופטים.

על-פי החוק שהתקבל במסגרת תוכנית החירום בשנה שעברה, יקוצצו קצבאות הילדים ב-4% למי שאחד מהוריהם או אחיהם שירת בצבא. קצבאות לילדים שאף אחד מההורים או אחיהם לא שירת בצה"ל, יקוצצו ב-24%. על כך הוגשו שמונה עתירות של חברי כנסת ערביים, ראשי רשויות מקומיות, האגודה לזכויות האזרח, חברי כנסת יהודיים, מטה המאבק לנכים ואחרים.

כל העתירות טענו, כי החוק מפלה בין ילדים על בסיס של שירות בטחוני של הוריהם או אחיהם. בחודשים האחרונים, מאז הוגשה העתירה, הגישו הצדדים את עמדותיהם לבג"ץ.

המדינה טענה, כי קיימת אפשרות להתנדב לשירות לאומי ובכך למנוע את הקיצוץ בקיצבה לילדים. על כך הגיבו כמה מהעותרים ואמרו, כי חלופת ההתנדבות היא בבחינת לעג לרש, שכן רק 250 גברים בשנה יכולים להתנדב ובכך להיות זכאים לקצבאות. היועץ המשפטי לממשלה, אשר צורף גם הוא לדיון, הצביע גם הוא על אי חוקיות התיקון.

בין העותרים גם חרדי אשר הפסיק ללמוד בישיבה, התגייס לצבא בגיל 28, שירת שירות מקוצר של ארבעה חודשים ולאחר מכן המשיך לשרת במילואים 25 יום מדי שנה. לדבריו, למרות שהוא משרת במילואים יותר מחילונים אחרים, הוא איננו זכאי לקיצבה מלאה.

על בג"ץ יהיה לבחון את השאלה האם לבטל את החוק בשל האפליה שבו, או לקבל את עמדת המדינה לפיה הקיצוץ סביר, ואם יש פגיעה בשוויון - הרי שהפגיעה היא מידתית. (בג"ץ 4822/02).