גולדברג מנער את פ.ק.או

השלוחה הישראלית של פ.ק.או הוקמה ב-1933, בעקבות גלי-ההגירה הגדולים לארץ, במטרה לסייע לאזרחי פולין שהיגרו להעביר לכאן את כספם. בהמשך שימש הבנק כערוץ תקשורת בלתי פורמלי במגעים עם הגוש המזרחי. בעידן המלחמה הקרה והשלטון הקומוניסטי, עד לכינון יחסים דיפלומטיים עם מדינות הגוש המזרחי, שימש פ.ק.או גם כקונסוליה בלתי-רשמית של פולין בארץ, והיווה ערוץ תקשורת חשוב למגעים מעבר למסך הברזל.

ב-1993 זכה הסניף הישראלי במעמד של בנק מידי בנק ישראל. ב-1999 רכש יוניקרדיטו איטליאנו, הקשור בחברת הביטוח הגרמנית אליאנץ, את השליטה בבנק הפולני (%51), תמורת כ-1.1 מיליארד דולר, והפך לבעליו של פ.ק.או ישראל.

כמנכ"ל הבנק משמש זאב גולדברג, שאחראי במידה רבה לתהליכי ההתחדשות, ההבראה וההתייעלות שעבר פ.ק.או בשנים האחרונות. גולדברג, בוגר ראיית-חשבון, עלה מברית-המועצות באמצע שנות ה-70, והחל את דרכו בבנק לפני 13 שנה, כמנהל-חשבונות זוטר. בדרכו מעלה עבר ברוב מחלקות הבנק.

מאז נכנס גולדברג לתפקיד, יכול פ.ק.או, שעד לפני שש שנים רשמו בו פקידים אפורי שיער את שער הדולר על לוחות גיר, להתגאות במערכת מחשוב מהמתקדמות בארץ. במסגרת הרה-ארגון שעבר הבנק, ביטל גולדברג את רוב תפקידי הסמנכ"לים והותיר הנהלה מצומקת ומנגנון רזה. בו-בזמן, הוא השכיל לרתום את העובדים הוותיקים, חלקם פנסיונרים, עתירי-ניסיון ודוברי שפות רבות, שעבדו בבנק במשך שנים. הרעיון היה לשמור אנשים מנוסים במערכת כיועצים, ובמקביל לשחרר אותם מהאחריות העצומה והאינטנסיביות שתהליך הרענון חייב. התהליך, שהתנהל ללא ייעוץ חיצוני, הניב בסופו של דבר צוות עובדים מגובש ויעיל בבנק.

בשנים האחרונות השכיל גולדברג לאתר כמה נישות ייחודיות, מבלי ליטול סיכוני אשראי מיותרים. כך, למשל, בניסיונו למצוא נישת פעילות נוספת ולא להסתמך על אשראי בלבד, החל הבנק לעסוק בהעברת כספי עובדים זרים מישראל לחו"ל. הפעילות הזו החלה בהעברות לפולין ולמזרח אירופה, והתרחבה כעת גם למקומות דוגמת הפיליפינים וטורקיה. נישה שאליה נכנס הבנק היא פעילות עסקות נדל"ן של קבלנים ישראלים בוורשה ובקרקוב שבפולין.