"איש שכבר ראה הכל"

בעוד 3 חודשים היה אמור אייב פיינברג לחגוג את יום הולדתו ה-91. מחר (ג') ישתתפו אלפים ממכיריו ומוקיריו בהלוויתו שתיערך בניו-יורק. בין המשתתפים יהיו גדולי המדינאים האמריקניים, אנשי עסקים, מנהיגים יהודיים ורבים אחרים, שזכו להיות שותפיו וחבריו. רבים כבר אינם. הארי טרומן, ג'ון קנדי, דוד בן גוריון, לוי אשכול, פנחס ספיר - כל אלה היו חבריו הקרובים.

חייו של פיינברג ממלאים כמה כרכים עבים בהיסטוריה האמריקנית, הישראלית והיהודית. מותו הוא בבחינת סיום תקופה, מאחרוני אותו דור שתרם, יזם וסייע להקמתה והתפתחותה של מדינת ישראל.

"אייב פיינברג היה איש שכבר ראה הכל. ראה את הבית הלבן מבפנים עשרות פעמים, ראה את ההיסטוריה מתרחשת וגם עזר לה להתרחש", אמר עליו לאחרונה יועץ ראש הממשלה לשעבר, דוד בר אילן, חבר קרוב של המשפחה.

"יש גברים שאוהבים נשים, אני אוהב עסקים". כך אמר פיינברג ז"ל, בראיון נדיר שהעניק לכתבת "גלובס", מרי שגיא, לפני פחות משנה, כאשר שאלה אותו מה גורם לו לקום בבוקר וללכת למשרדו ב"אולימפיק טאואר" שבניו יורק, בגיל 90. עד יומו האחרון היתה דעתו צלולה, אלא שמחלת סרטן הגרון היא זו שהכריעה אותו, תוך פחות משנה.

בעולם העסקים הישראלי מוכר כיום פיינברג כבעל המניות הגדול בחברה המרכזית למשקאות, קוקה קולה (כ-%60) וכשותפו של יו"ר קוקה קולה, מוזי ורטהיים, בבנק המזרחי, לצד קבוצת עופר. הוותיקים בארץ זוכרים את פיינברג מפרוייקטים רבים בהם היה מעורב מאז קום המדינה ועוד לפני כן, אם זה בסיוע הבטחוני שארה"ב נתנה לישראל, אם זה בפעילות עניפה בתחום החינוך, כולל מעורבות עמוקה במכון וייצמן וקרנות מיוחדות, ואם זה בפרוייקטים עסקיים אליהם גוייס על ידי ספיר ז"ל, בכללם הקמת מלון הילטון ירושלים.

ל"טעם החיים" הגיע פיינברג במקרה. הוא נולד למשפחה שעסקה בטקסטיל, דור שני בארה"ב. כנער סייע לאביו בעסקי ייצור גרבי הניילון, אך לאחר שסיים את שלושת התארים האקדמאים בהם החזיק, החל, יחד עם גיסו, בהרחבת העסק המשפחתי, בין השאר בהשקעות בנדל"ן ובנקאות.

במקביל להצלחתו העסקית טיפח גם ענין רב בפוליטיקה ובפעילות ציבורית. פעילותו הציבורית הפגישה אותו עם הנרי מורגנטאו, מי שעמד אז בראש ה-UJA. מורגנטאו הציע לפיינברג להיות שותפו בזיכיון של קוקה קולה בישראל. על אף שפעילותו הציבורית למען ישראל החלה בשנות ה-30, פעילותו העסקית הממשית של פיינברג בישראל החלה בשנות ה-60, עם הקמתו של מפעל קוקה קולה ב-68'. באותה עת גם הקים, יחד עם שותפים, את מלון הילטון ירושלים - פרוייקט שהסב לו עוגמת נפש רבה וסכסוכים שהובילו לפירוק השותפות ומכירת אחזקותיו.

"מורגנטאו פנה אלי בשלב שחיפשתי הזדמנויות. נעניתי ברצון להצעתו והוא הפקיד אותי על עבודת הבדיקה וההקמה בארץ. לאחר שכבר עשיתי עבודה רבה, והמפעל לבש צורה, הבהיר לי מורגנטאו שברצונו לפרוש מהשותפות. היו לו סיבות אישיות לעזיבה. כיבדתי את רצונו והמשכתי בעבודה", שיחזר פיינברג לפני פחות משנה בראיון ל"גלובס".

הקמתו של מפעל קוקה קולה בישראל היה בבחינת פרוייקט חיים עבור פיינברג. מעבר להשקעה העסקית, שילבה ההקמה את מעורבותו הפוליטית-ציבורית, ורשמה הישג אדיר באותה עת, מאחר ו"שברה את החרם הערבי" והציבה עובדות בשטח. "ב-1 באפריל 68' יצאו הבקבוקים הראשונים את שערי המפעל. "ראיתי במאורע רגע היסטורי. לקוקה קולה היו מוניטין ופרסטיז'ה בינלאומיים. נוכחותה בישראל סימלה בעיני את העובדה שהמדינה התקבלה למשפחת אומות העולם", אמר.

פיינברג הביא את הארגז הראשון לראש הממשלה דאז, לוי אשכול. מספר ימים לאחר מכן קיבל טלפון מאשתו של אשכול, מרים: "מה עשית ללוי? הוא דורש קוקה קולה לארוחת בוקר, צהריים וערב?"...וההמשך כבר היסטוריה. קוקה קולה הפכה למוצר מצליח ומוביל בישראל, שזוכה גם היום, לאחר שהמתחרה פפסי נכנסה לשוק לפני כ-6 שנים, להובלה ללא עוררין.

כשהחל פיינברג בבדיקות להקמת מפעל קוקה קולה בישראל, היה מוזי ורטהיים בחברת אסיא (טבע) יחד עם עמי בראון ואלי הורוביץ. פיינברג הכיר את בראון, ובראון הכיר לו את ורטהיים. "כשהתחלתי בבדיקות ההקמה בארץ, נדרשנו לבסס הנהלה בישראל. הגעתי לאסיא, ובהרכב ההוא בלט משה (מוזי) ורטהיים", שיחזר פיינברג. בראון וורטהיים הקימו את קוקה קולה ישראל.

"באותו זמן המדיניות שלי היתה לאפשר למנהלים לקבל אחוזים ספורים בעסק. האמנתי, שכאשר כספו הפרטי של אדם עומד על הפרק, התמריץ הרבה יותר גדול. הפילוסופיה שלי הוכחה כנכונה. התוצאות המוצלחות של המפעל הן הוכחה חיה" - הסביר פיינברג באותו ראיון. בראון קיבל אז כ-%10 ממניות החברה וורטהיים כ-%5, שעם הזמן הוגדלו לכ-%10.

שווי קוקה קולה ישראל נאמד כיום בלמעלה מ-1.2 מיליארד שקל. ורטהיים ובראון הפכו לאנשים עשירים, שנהנו במשך השנים גם מהכנסות גדולות מדיבידנדים. זמן לא רב לאחר ההקמה, עבר "חתול שחור" בין בראון לשותפיו. מאז, כבר למעלה מ-20 שנה, חי בראון בארה"ב, ואינו מעורב פעיל במפעל בישראל. עם זאת, הוא מייצג את המשקיעים הנוספים שגוייסו באותה עת, חברת נבדל האמריקנית, שהיתה אז זכיינית קוקה קולה במספר רב של אתרים בארה"ב, והיא זו שהעבירה את הידע למפעל הישראלי.

בפועל, נוהלה קוקה קולה ישראל במשך ה-30 שנה מאז הקמתה על ידי ורטהיים. הקשרים בין ורטהיים לפיינברג התהדקו, ופיינברג הצטרף לוורטהיים בהשקעות נוספות שביצע בארץ. כך באחזקה במרינה שנמכרה, וכך גם במחצית גרעין השליטה בבנק המזרחי.

מיד עם קבלת ההודעה על מותו של פיינברג, המריא ורטהיים לארה"ב כדי להשתתף בהלוויה ולהספיד את פיינברג. בשיחה מניו יורק, אומר ורטהיים ל"גלובס": "כשהכרתי אותו היינו שנינו צעירים ב-30 שנה. הוא היה אז מורה רוחני שלי. בינתיים התלמיד גדל והפכנו שותפים. היחסים היו הדוקים, כמעט משפחתיים. הוא ביקר בארץ מספר פעמים בשנה, היה לו חדר קבוע בהילטון. אני לא יודע לומר אם היה יותר אמריקאי-ישראלי או יותר ישראלי-אמריקאי.

"המעורבות שלו בישראל היתה מדהימה. הוא היה יו"ר ועד ההגנה עוד לפני קום המדינה, היה הרוח החיה מאחורי מבצע השגת המפציצים הראשונים. פעיל במגבית ובין מייסדי מפעל הבונדס. לאחר קוקה קולה היה מכון וייצמן אהבתו השניה. הוא היה תורם גדול - חי והכיר את הפוליטיקה והציבוריות הישראלית. הוא היה כמו צבר - מחוספס מבחוץ ורך מבפנים. החולשה שלו היתה לילדים, במיוחד חינוך לילדים. לאחר מבצע אנטבה, למשל, הקים קרן מיוחדת, קרן יונתן, שמטרתה לתמוך בחינוך ורווחה של יתומי מלחמה. הוא דאג אף להקים קרן לחינוך ילדי העובדים בקוקה קולה.

"אייב היה איש גדול וחזק כמו שור. הוא נפל כמו אלון - המחלה פעלה מהר והחלישה אותו מאוד, אך רק בשנה האחרונה. הוא היה צלול ומעורב עד הסוף".

כשפיינברג רכש יחד עם ורטהיים את בנק המזרחי, כבר היה בן 87. "הוא לא נרתע מההשקעה על אף גילו. הוא תכנן את ההמשכיות בקפידה, בצורה חכמה ומתוחכמת, שגם ממנה יש הרבה מה ללמוד", אומר ורטהיים. פיינברג הותיר אחריו אישה, ליליאן, ובת, פסיכולוגית במקצועה, שאינה מעורבת בעסקים כלל. לפני מספר שנים נפטר בנו מסרטן. לפיכך, הקים פיינברג מנגנון שיבטיח את המשכיות עסקיו תוך הבטחת הפירות מעסקיו למשפחתו.

פיינברג הקים קרן (טראסט), המרכזת את כל נכסי המשפחה. מטרת הקרן אינה למכור נכסים, אלא לדאוג להמשכיותם תוך חלוקת הפירות לאשתו, בתו ונכדיו. כמנהלי הקרן מינה שלושה: אחיו, וילפרד פיינברג, שופט עליון ידוע בארה"ב. חתנו, איש העסקים נורברט וייסברג. רואה החשבון הוותיק של המשפחה, סטיב אברהמס.

החלטות ניהוליות ואסטרטגיות תמשכנה להיעשות על ידי הדירקטוריונים של החברות עצמן. מעתה, יצטרפו מנהלי הקרן, או חלקם, לכל הדירקטוריונים של החברות בארץ ובעולם, בהן מושקע פיינברג ז"ל, בכלל זה קוקה קולה ישראל ובנק המזרחי. כל פעולה עתידית של שינוי באחזקות, תתבצע בהחלטה פה אחד של שלושת מנהלי הקרן.

ורטהיים נשמע רגוע על אף השינויים הצפויים בהרכב שותפיו. "מבחינתי, אין שינוי והעסקים ממשיכים כרגיל. אין ספק שמותו של איש כזה יוצר ואקום, אך הוא הכין את המשכיות עסקיו ביסודיות רבה, עם מיטב המוחות.

"לא צפויים כל שינויים בהרכב בעלי המניות. זאת לא היתה הכוונה שלו. הוא עשה את כל הסידורים כדי שהנכסים, במיוחד קוקה קולה, שהיה נכס קרוב לליבו במיוחד, ימשיכו להתקיים.