קודם כל לשלם מה שמגיע לפני המחלוקת

בהיעדר הסכמה, פנו הנפגעים לוועדת הערר במחוז תל אביב (עו"ד ענת בירן יו"ר), על מנת שזו תפסוק להם את מלוא תביעתם, או שתמנה שמאי מכריע שיכריע בריבם.

עד כאן אין ולו מקצת במקצת של חידוש ולא היינו מטריחים את קוראינו בעניין, לולא פנו הנפגעים לוועדת הערר בבקשה נוספת, חריגה ומקדמית ככל הידוע לכותב, ובה ביקשו מוועדת הערר פסק דין חלקי, שיורה לוועדה המקומית לשלם להם את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת עוד טרם הסתיים הליך הבירור בהתאם לערר שהוגש (ערר מס' 5453/02 אברהם יהודה ואח' עי" ב"כ עו"ד צבי שוב נ' הועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה על-ידי ב"כ עו"ד אילנה בראף - שניר).

הנפגעים טענו, כי לוועדת הערר סמכות ליתן פסק דין חלקי כאמור, ואילו הוועדה המקומית טענה, כי מתן פסק דין חלקי המורה על תשלום כספים לעוררים איננו בד' אמותיה של ועדת הערר.

ועדת הערר החליטה לקבל את עמדת העוררים ולקבוע, כי לוועדת הערר יש סמכות לתת פסק דין חלקי לתשלום סכום הפיצויים אשר אינו שנוי במחלוקת.

ועדת הערר קובעת, כי קיימת מגמה חד משמעית הניכרת בפסיקה, והיא להרחיב את סמכויות גופי הערר בכלל, ואת סמכויות ועדות הערר שמונו מכוח תיקון 43 של חוק התכנון והבנייה בפרט.

ועדת הערר סוקרת את החקיקה והפסיקה הרלבנטיות, לטענתה, לרבות פסק דין של בית המשפט העליון, בר"מ 2340/02, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת השרון נ' אגא וכט, שניתן זה מקרוב, ובו נקבע, פה אחד, כי לוועדת הערר סמכות להאריך מועד להגשת ערר על החלטת שמאי מכריע אף בהיעדר הוראת חוק מפורשת.

ועדת הערר אף סבורה, כי המסקנה לפיה יש לוועדת הערר סמכות לתת פסק דין חלקי לתשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת, מתבקשת גם לאור המטרה של יעילות הדיון ושיפור הנגישות למערכות המטילות ביקורת שיפוטית, שהיא אחת ממטרות היסוד שבבסיס הקמתן של ועדות הערר.

ראוי לציין, כי ועדת הערר מתחה ביקורת על עצם התנגדותה של הוועדה המקומית למתן אותו פסק דין חלקי (לדידנו צריך להיות המונח "החלטת ביניים" ולא "פסק דין חלקי" שהרי המוצר הסופי של ועדות הערר הינו החלטה ולא פסק דין, אך הסמנטיקה אינה מעלה ואינה מורידה). הוועדה סבורה, כי טוב היה שהמחלוקת היתה מגיעה לפתרונה על ידי ביצוע התשלום שאינו שנוי במחלוקת, ללא צורך בהתערבותה של ועדת הערר.

יגנס-טויסטר מתמחים בתכנון ונדל"ן.