תוכנית החירום הכלכלית: המקל של פקידי מיסוי המקרקעין גדול מדי

ומנגד, אין אפשרות לגרום לכך שיוטלו עונשים משמעותיים על עובדי אגף מיסוי המקרקעין גם כאשר מסתבר בדיעבד, שמתוך רצון כן להעשיר את קופת האוצר הגזימו מאד בהנפקת שומות ודרישות תשלום בלתי מבוססות

במסגרת תיקוני החקיקה, שחברי הכנסת יתבקשו לאשר כבר בימים הקרובים כחלק מתכנית החירום הכלכלית, נכללו הצעות שונות, שתכליתן לצייד את אנשי המס בשיניים חדות ומאיימות - יותר מבעבר - למניעת אובדן המס וזליגתו.

מידת ההגינות מחייבת לציין, כי במסגרת תוכנית החירום הכלכלית נכללו גם הצעות להפחתת נטל המס, אך נראה שמשקלן היחסי איננו מכריע.

באשר למקל, מדובר בתיקונים מרחיקי לכת, בעיקר בפקודת מס הכנסה ובחוק מס ערך מוסף (לרבות "הרמת מסך" לתאגידים, במקרים מסוימים, ולרבות תפיסה וחילוט של סכומים חשודים), אך לא נפקד מהתיקונים הללו מקומו של חוק מיסוי המקרקעין.

בהקשר לחוק מיסוי המקרקעין, עסקינן בהוראות שיביאו להחמרה בתחום הענישה בשל "מעשים טובים" שונים, ולהלן עיקרן:

1. מוצע להוסיף סעיף קטן חדש לסעיף 98 לחוק, ובו ייקבע, כי מי שהשמיד או הסתיר מסמכים "שיש להם ערך" לענין חישוב השומה, דינו מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61 (א)(1) לחוק העונשין.

2. מוצע להוסיף סעיף קטן חדש לסעיף 98 לחוק, ובו ייקבע, כי מי שסייע לאחר לערוך הצהרה, ידיעה או הודעה, ביודעין שאינה נכונה - או שהתייצב כמיופה כוח של אחר ומסר הצהרה ידיעה או הודעה כאמור - דינו כמי שמסר את ההצהרה, הידיעה או ההודעה (מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין).

3. מוצע להוסיף סעיף קטן חדש לסעיף 98 לחוק, ובו ייקבעו עונשים חמורים במיוחד (שבע שנות מאסר או קנס לפי סעיף 61 (א)(4) לחוק העונשין, ופי שניים מסכום המס, או שני העונשים כאחד) לאדם, אשר במטרה להתחמק מהמס או לעזור לאחר להתחמק מהמס עשה אחד מאלו:

* מסר בהצהרה אמרה או תרשומת כוזבת.

* השיב תשובה כוזבת בעל פה או בכתב.

* הכין או קיים (או הרשה להכין או לקיים) הצהרה כוזבת, חוזה כוזב, רשומה כוזבת וכיוצ"ב.

* השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן.

קשה להלין על מנהל מס שבח מקרקעין, שהתקנא בעמיתו פקיד השומה (המצוייד משכבר הימים בהוראות דומות, פחות או יותר, במסגרת סעיף 220 לפקודת מס הכנסה).

אך ברצוננו, במסגרת זו, להציב בפני הקוראים את השאלה העקרונית, שטרם נבחנה באופן ציבורי, בדבר אי שוויון הכוחות הברור שמסתמן בהשוואה שבין הרשויות לבין אזרחי המדינה. וזאת יש לדעת: אין (כמעט) אפשרות לגרום לכך, שיוטלו עונשים משמעותיים - שלא לדבר על עונשי מאסר - על עובדי אגף מס הכנסה ומיסוי המקרקעין (הוא הדין באשר לעובדי המכס ומס ערך מוסף), גם כאשר מסתבר בדיעבד, שמתוך רצון כן להעשיר את קופת האוצר הגזימו עד למאוד בהנפקת שומות ודרישות תשלום בלתי מבוססות; ואל יהא הדבר קל בעיניכם, שכן מתקבל הרושם, כי במקרים מסויימים נוקטים עובדים אלו גם בשיטות יצירתיות - לרבות הצגת טיעוניהם באופן מגמתי וסלקטיבי - והכל על מנת "לנצח" במאבק הסמוי, ולהביא לגביית המס .

בין היתר ניתן לתמוה אם מעשה תקין הוא מצד הרשויות, לנסות ולגבות מס (על-פי החוק) בהיעדר רווח כלכלי, ובה בשעה לנסות ולהטיל מס על רווח כלכלי (במקרים אחרים), גם מבלעדי סעיף מפורש בחוקי המס, בהסתמך על תורת ההתעשרות!

יש הסבורים, כי ניתן לראות גם בכך משום "שימוש בתחבולות".