דן בודנר בראיון בלעדי ל"גלובס", על ההנפקה השנייה של ורינט בוול סטריט: הפעם נתקלנו באופטימיות זהירה

מנכ"ל ורינט מספר על ההתלבטויות לקראת ההנפקה ועל מצב הרוח של המשקיעים: "הם שוב מחפשים סיפורי הצלחה, אבל השוק בפירוש לא קל"

בהנפקה הראשונה אמרו שהמניה שלה יקרה מדי, ושנה אחת בלבד לאחר מכן כבר קנו אותה במחיר הגבוה כמעט ב-50%. חברת ורינט , שהשלימה לפני שבוע הנפקה שנייה בוול-סטריט עם ביקוש גבוה פי 3 מההיצע, עוד תיכנס לספרי הלימוד של בתי ספר למנהל עסקים. להנפקה הראשונה היא יצאה כשבעורפה נושפים שוק טכנולוגיה קפוא ושוק הון עוין ופסימי. להנפקה השנייה היא יצאה עם שוק הון נוח יותר, אבל עם תחזיות קודרות על יוקר המניה.

התוצאה נכון לעכשיו מגלה הצלחה בכל קנה מידה. ורינט גייסה כ-132.25 מיליון דולר (כולל חיתום יתר), וכבר שבוע שהמניה ממשיכה לטפס. אמש נסגרה המניה במחיר של 24.7 דולר, המשקף לחברה שווי של כ-588 מיליון דולר (עלייה של 7.4% מיום ההנפקה השנייה).

כך קרה, ששנה אחת בלבד לאחר שכל הפרשנים המלומדים ספקו כפיים, צקצקו בלשונם, ונדו בראשם נוכח חוסר מזלם של משקיעים "תמימים", שהשקיעו במניה יקרה מדי, נמצא מחיר המניה כ-54.4% גבוה יותר. המשקיעים (שהם כנראה לא כל כך תמימים) העדיפו גם הפעם, שיקולים שנשענים על פרמטרים עסקיים ארוכי טווח, על פני שיקולים שמסתמכים על פרמטרים פיננסיים טהורים קצרי טווח.

ולמרות הכול, מסתבר שזו לא היתה החלטה פשוטה. "משך תקופה ארוכה התלבטנו האם לצאת להנפקה שנייה", אומר היום דן בודנר, מנכ"ל ורינט, בראיון מיוחד ל"גלובס". "שוק ההון כבר מגלה אמנם אופטימיות, אבל זו אופטימיות זהירה מאוד. זה בפירוש לא שוק קל. מצבי הרוח שלו מתנדנדים מיום ליום, בהתאם למדד האבטלה בארה"ב וגורמים אחרים. לא יצאנו להנפקה עם ביטחון מוחלט שנצליח לסיים אותה. יצאנו משום שאנחנו מאמינים מאוד ביכולת של ורינט. השאלה היתה האם נצליח לשכנע גם את המשקיעים להאמין בחברה.

"בשלב הראשון קיבלנו חיזוקים מאוד חיוביים מהחתמים שלנו (ליהמן ברדרס, פייפר ג'פרי יו.אס.בנקורפ, JP מורגן, ומורגן קיגן). אבל החיזוק החשוב ביותר, הגיע עם תחילת הרוד-שואו. כבר ביום הראשון הרגשנו שביצועי החברה בשנה האחרונה, והסיפור של החברה, הם בדיוק מה שהמשקיעים מחפשים".

בראיון שהעניק בודנר ל"גלובס" לאחר ההנפקה הראשונה, הוא סיפר על הרוד-שואו שקדם לה: "בכל בוקר קידמו את פנינו מסכים אדומים ומשקיעים עם מצב-רוח קודר. ברוב המקרים זה בא לידי ביטוי בשאלות אגרסיביות או ציניות".

- בקיצור, הפעם לא הייתם צריכים לעבור את דרך החתחתים של ההנפקה הראשונה.

"הפעם נתקלנו במשקיעים אופטימיים, אבל זו היתה אופטימיות זהירה מאוד", אומר בודנר. "בתקופה האחרונה, רבים מהמשקיעים המוסדיים ראו תזרימי מזומנים חיוביים, ולכן יש להם כעת מוטיבציה לחפש אפיקי השקעה לכספים הללו. אבל מכיוון שבעבר הם כבר ניכוו בחברות שנראו מבטיחות, עכשיו הם מחפשים בזהירות רבה מאוד.

"עקרונית, שוק ההון קשה עדיין להנפקות ראשוניות ושניות כאחת, בפרט של חברות טכנולוגיה. ולמרות זאת אפשר בהחלט לומר, שבחודשים האחרונים מתחילים לראות התעוררות של משקיעים, שמחפשים הזדמנויות להשקעה במה שהם מכנים סיפורי הצלחה. סיפור הצלחה, מבחינתם, זה שילוב של צמיחה בשורת המכירות, רווח והצגת שיפור מתמיד ברווח, ותזרים מזומנים חיובי".

- היה הבדל בין הרודו-שואו הראשון לשני?

"היה הבדל גדול. בהנפקה הראשונה היינו חדשים לגמרי בוול-סטריט ואף אחד לא הכיר אותנו. בתוך 50 דקות היינו צריכים להסביר מי זו ורינט, להסביר את השוק שלה, ואת האסטרטגיה העסקית. כשמשקיע לא מכיר את החברה כלל, יש הרבה מאוד אספקטים שצריך לדבר עליהם, ומעט מאוד זמן להתעמק בכל אחד מהם.

"בהנפקה השנייה, לעומת זאת, נפגשנו עם משקיעים חדשים וותיקים כאחת. השאלות היו מגוונות יותר, ואופי הפגישות היה אחר, משום שחלקם כבר הכירו את החברה. הפעם הם רצו להיכנס הרבה יותר לעומק לגבי כל תחום פעילות של החברה, הם רצו לקבל פרטים מדוייקים יותר לגבי הביצועים, והם רצו לשמוע על התוכניות העסקיות להמשך הדרך.

"הבדל נוסף בין הרוד-שואו הקודם לנוכחי היה בנושא קומברס טכנולוג'י. בהנפקה הראשונה היו הרבה משקיעים ששאלו למה קומברס טכנולוג'י מוציאה את ורינט להנפקה, והאם היא מתכוונת להמשיך להחזיק במניותיה. ברוד שואו הנוכחי, ההתמקדות היתה בורינט, למרות שכולם מבינים שקומברס טכנולוג'י היא בעלת מניות משמעותית. כלומר, כבר יש הבנה שורינט פועלת כחברה נפרדת".

- היו משקיעים שבהנפקה הראשונה החליטו לא לקנות, ורכשו מניות בהנפקה השנייה?

"כן. בהנפקה הראשונה היו משקיעים שהביעו עניין רב בחברה, אבל החליטו לא להשקיע כלל, או להשקיע סכומים קטנים יחסית, בין השאר בגלל מחיר המניה. רבים מהם רכשו את המניה בהנפקה השנייה, למרות שבינתיים מחירה טיפס בכמעט 50%".

- כמה זמן נמשך הרוד-שואו ואיך הוא התנהל?

"הרוד שואו נמשך בין ה-5 ל-12 ביוני. כל פגישה נמשכה כ-45 דקות. בערב, אחרי 8-9 פגישות נסענו לעיר הבאה כדי להתחיל סבב חדש ב-7.30 בבוקר. נפגשנו עם יותר מ-50 משקיעים. רוב הפגישות היו אחד על אחד, אבל היו גם פגישות עם כמה משקיעים יחד".

- היו הפתעות?

"לא בדיוק הפתעות, אבל היתה פגישה אחת שזכורה לנו במיוחד. ביקרנו משקיע מוסדי גדול במערב התיכון בארה"ב, ובמהלך הפגישה עם מנהלי תיקי ההשקעות והאנליסט, הצטרף המנהל הבכיר של הארגון. הוא קטע את השיחה באמצע, שאל שלוש שאלות, אחרי חמש דקות יצא מהחדר, ובתום ההנפקה התברר שהם הזמינו יותר ממיליון מניות.

"שאלה אחת שלו התמקדה בחיי המקצועיים. הוא רצה לדעת מי אני, איפה למדתי וכו'. כל הרזומה שלי בתוך 30 שניות. השאלה השנייה היתה האם אנחנו מתכוונים לבצע רכישות של חברות, שבעקבותיהן תרד רמת הרווחיות של ורינט. הסברנו לו בצורה מאוד מפורטת את פילוסופיית הרכישות שתנחה אותנו בביצוע רכישות עתידיות".

- מה היו הנושאים העיקריים שעניינו את רוב המשקיעים?

"בניגוד לרוד-שואו הראשון, הפעם, רבים מהמשקיעים התמקדו בשאלות על הרקע האישי של הנהלת החברה, על העבודה המשותפת שלנו כצוות, ועל הפילוסופיה העסקית שלנו. הם רצו לדעת לאן אנחנו מובילים את החברה, ובאילו צעדים בדיוק אנחנו מתכוונים לנקוט כדי לקחת אותה קדימה.

"לדוגמה, לאור העובדה שיגאל (יגאל ניסים, סמנכ"ל הכספים של ורינט) ואני עובדים בקומברס טכנולוג'י כבר 15 שנה, היו הרבה משקיעים ששאלו האם אנחנו מתכוונים להפוך את ורינט לסיפור הצלחה בסדר הגודל של קומברס, שהחלה כחברה קטנה והפכה לאחד הענקים בשוק שלה.

"פרסנו בפניהם את כל המרכיבים שיכולים להפוך את ורינט לסיפור הצלחה, כמו למשל, התמקדות ברורה מאוד בתחום צומח, טכנולוגיה מהשורה הראשונה, וצוות עובדים מנוסה מאוד. אנחנו מאמינים שעם המרכיבים האלה, אין סיבה שהחברה לא תמשיך להצליח.

"משקיעים רבים התמקדו בשאלה למה אתם צריכים כעת כסף? השבנו, שאנחנו פועלים בתחום שנמצא בצמיחה מהירה ובתחילת הדרך. בעקבות הגיוס יהיו בקופת החברה כ-200 מיליון דולר, שניתן לתרגם אותם ליתרון עסקי על ידי השקעות ורכישות, במקביל לצמיחה האורגנית.

"בנוגע לשיטות הניהול, נשאלנו האם החברה מנוהלת בצורה ריכוזית או מבוזרת. הסברנו, שלמרות שאנחנו מעסיקים כיום כמעט 1,000 עובדים, החברה בנויה בצורת חטיבות קטנות, של כ-200-100 עובדים. לכל יחידה יש הרבה מאוד עצמאות בקבלת החלטות עסקיות, כמו גם אחריות לשורה התחתונה של היחידה.

" השיטה הזו אמנם מקטינה את השליטה המיידית של הנהלת החברה בכל יחידה, אבל יש לה גם יתרונות רבים. היחידות קרובות לשטח, והגמישות בקבלת ההחלטות מאפשרת להן להגיב במהירות לצרכי השוק. בחברה צומחת, שפועלת בשוק מאוד דינמי ובתנאים משתנים, יש לכך יתרון רב. הנהלת החברה לא יוצרת צוואר בקבוק והתקדמות החברה מהירה יותר.

"היה משקיע שרצה לדעת מהו האלמנט הדומיננטי שעל פיו מנוהלת החברה, האם תוך דגש על עמידה בכל היעדים הפיננסיים, או תוך התמקדות בטכנולוגיה. השבנו, שיש חשיבות רבה לכל האספקטים הללו, אבל התוואי העיקרי שמוביל את ההחלטות הוא החזון העסקי של התמקדות בתחום ה-ACTIONABLE INTELLIGENCE. התחום הזה, שורינט מובילה בו, נמצא כיום בצמיחה מהירה, וההתמקדות בו מאפשרת לנו להשיג תוצאות טובות. הסברנו שאנחנו פועלים על-פי מטרות ארוכות טווח. אנחנו מאמינים שהתמקדות בתחום צומח, תאפשר לנו להציג תוצאות טובות על פני זמן, ואלו ישתקפו גם במדדים הפיננסיים, כולל מחיר המניה".

- מה בנוגע לאופציות לעובדים?

"הרבה משקיעים שאלו על מדיניות האופציות. הסברנו שאנחנו מאוד מאמינים בשיתוף העובדים בבעלות על החברה, וכי לדעתנו, זה אחד המרכיבים היותר חשובים בקידום המטרות של חברה מסוגה של ורינט. לכן אנחנו מעניקים אופציות לכל העובדים, בלי יוצא מהכלל. למעשה, עד 1999 קיבלו עובדי ורינט (אז, קומברס אינפוסיס) אופציות למניות של קומברס טכנולוג'י. הבעיה היא, שהן לא יוצרות קשר מיידי והדוק לביצועים העיסקיים של ורינט. לכן, ב-1999 הפסקנו לחלק אופציות למניות של קומברס טכנולוג'י והתחלנו לחלק אופציות למניות של ורינט, למרות שבאותה עת, ההנפקה היתה עדיין בגדר חלום רחוק".

- בהנפקה השנייה השקיעו גופים מוסדיים אמריקנים מהשורה הראשונה?

"נפגשנו כמעט עם כל המשקיעים האמריקנים מהשורה הראשונה, והחתמת היתר היתה פי שלוש. כלומר, הצענו 5 מיליון מניות והבנקאים קיבלו הזמנות לכ-15 מיליון מניות".

- ובכל זאת, מחיר המניה משקף כעת מכפיל 40 על הרווחים הצפויים ל-2003. המשקיעים לא שאלו אם המניה לא יקרה מדי?

"הם שאלו את זה בצורה עקיפה. מכפיל הרווח הוא אכן 40. לכן היו משקיעים שרצו לדעת מהו פוטנציאל הצמיחה העתידי של החברה, שמצדיק את המכפיל. בעקרון, אנחנו אף פעם לא מתייחסים לשווי החברה. עם זאת, בהחלט דיברנו בהרחבה על פוטנציאל השוק ועל התוכניות שלנו.

"הסברנו, שהתוכנית היא להתמקד כעת בפעילות של מיצוי תכנים מאינפורמציה לא מובנית, שמגיעה מיישומי קול, וידאו וטקסט. בעשור האחרון היו הרבה מאוד חברות תוכנה שהתמקדו בבסיסי נתונים. ורינט לוקחת את המידע שאגור בבסיסי הנתונים הללו בצורה בלתי מובנית, ומאפשרת להסיק ממנו מסקנות ולייצר ממנו ערך מוסף ללקוחות בשווקים ורטיקלים שונים, באמצעות טכנולוגיה של מיצוי תוכן. כפי שציינתי, אנחנו מתכוונים להמשיך לפתח את הטכנולוגיות והשווקים בתחום ה-ACTIONABLE INTELLIGENCE, שנמצא כעת בצמיחה ובתחילת דרכו, ואין לנו צורך לחפש תחומים חדשים לגמרי".

(נזכיר, כי המוצרים של ורינט כוללים גם מערכות שמשמשות לצורך האזנה מתוחכמת לגורמים עויינים).

- מהי הפילוסופיה העיסקית שלכם?

"ורינט היא חברה גלובלית, שפועלת בכל העולם. 50% מהמכירות שלנו מתבצעות באמריקה, 35% באירופה, ו-15% במזרח הרחוק. אבל במונחים של חברה גלובלית, ורינט היא עדיין חברה קטנה יחסית. כעת אנחנו צריכים להשקיע בהמשך פיתוח הטכנולוגיה, בשיתופי פעולה עסקיים, ובחיזוק הנוכחות שלנו במדינות שבהן אנחנו פועלים.

"כיום אנחנו משקיעים במו"פ כ-12% מהמכירות. הרעיון הוא להמשיך להשקיע שיעור דומה, ובמקביל, לרכוש טכנולוגיות או חברות, בתחום של מיצוי תוכן בווידאו, קול, וטקסט. אנחנו מחפשים חברות שיכולות לחזק את הפעילות ואת נתח השוק שלנו. חשוב לנו שהחברה הנרכשת תהיה מנוהלת היטב, שההנהלה שלה תרצה להישאר ולסייע לצמיחת ורינט, ושתהיה סינרגיה מבחינת עסקית ומבחינת התרבות האירגונית.

"בשוק יש כעת הרבה הזדמנויות לרכישת חברות קטנות ובינוניות. כמובן, שאם נגלה הזדמנות טובה לרכישת חברה גדולה, בהחלט נשקול זאת. אבל השוק שאנחנו פועלים בו הוא מאוד מבוזר, ויש בו מעט מאוד חברות בינוניות וגדולות. כרגע, בכל אופן, אנחנו לא רואים חברות בעלות נתח שוק גדול. רוב החברות הן קטנות, ופועלות בשוק ורטיקלי מסוים, כמו למשל ניתוח מידע שמגיע ממצלמות וידאו בתחום הקימעונאות, בתחום התחבורה וכו'. בכל מקרה, אם וכאשר נרכוש חברות, זה יהיה בצורה סלקטיבית. המזומנים מאפשרים לנו להגיב במהירות להזדמנויות".

- היו משקיעים שדיברו על הקשר הישראלי של ורינט?

"היו כמה שאלות בנושא הישראלי. שאלה אחת שחזרה על עצמה בכמה מקרים היתה, אם ורינט היא חברה אמריקנית, למה היא ממשיכה להחזיק מרכז גדול בישראל. הסברנו שבישראל יש כמה יתרונות. אחד מהם הוא עובדים מאוד מוכשרים בתחום הטכנולוגי.

"היו, כמובן, שאלות לגבי הנושא הביטחוני. בתשקיף לקראת ההנפקה פירטנו את כל הסיכונים. עם זאת הסברנו, שרמת הסיכון לחברה לא גבוהה. ראשית, בכל האירועים שהתרחשו בעבר, לא נפגעה פעילות החברה. שנית, יש לנו תוכניות מגירה להתמודדות עם מקרים קיצוניים של התקפות טרור או מלחמה, שיגררו סגירת גבולות או נמלי תעופה. יש לנו מלאי בארה"ב שמאפשר לנו להמשיך לתפקד.

"הסברנו, שהחברה פועלת כבר הרבה שנים בישראל ואנחנו מאמינים שיש ביכולתנו להתמודד ביעילות עם מצבי חירום. חוץ מזה, מצבי חירום בישראל לא נמשכים חודשים או שנים. בנוסף, הבאנו כדוגמה, ענקיות אמריקניות כמו אינטל ומוטורולה שפועלות בישראל, ונהנות מכל ההטבות. אגב, היו גם שאלות הפוכות, כלומר, האם המוצרים שלנו נוסו בתנאי שטח בישראל. אבל העדפנו לא לדבר על לקוחות, אלא אם כן פרסמנו הודעה על עסקות. כלומר, לא ניצלנו את הקשר הישראלי כדי למכור את החברה.

"שאלה אחרת היתה בנושא החזרי ההוצאות והתמלוגים למדען הראשי בתמ"ס. הסברנו שאנחנו מאמינים שנמשיך לקבל החזרי הוצאות גם בתקופות שהחברה משלמת תמלוגים. כמו כן הסברנו שכמפעל מאושר, ורינט נהנית משיעורי מס אטרקטיביים".

- איך הסברתם את התרבות הארגונית של החברה?

"הבהרנו למשקיעים שורינט מטפחת את גישת ה'ראש הגדול', ואת התפיסה שהטכנולוגיה צריכה לספק פתרונות לצרכים אמיתיים בשטח. משיחות מסדרון אפשר לראות שהעובדים מאוד גאים בכל פעם שמתברר שהמערכת שלנו הצליחה להשיג את היעד שלשמו היא פותחה, כמו למשל סיכול אירועים ביטחוניים, לכידת גורמים עויינים, שיפור השירות ללקוח אזרחי וכו'".

מרכיב התוכנה עולה

ורינט לא פירסמה תחזית ל-2004, אבל האנליסט ישראל הרננדס, מבית ההשקעות ליהמן ברדרס, צופה, שמכירות החברה ב-2004 יסתכמו בכ- 215 מיליון דולר, והרווח שלה יסתכם בכ-75 סנט למניה.

"במסגרת הרוד-שואו, יש בדרך כלל חלק שמוקדש לניתוח הפיננסי של החברה", אומר בודנר. "ברוד-שואו הנוכחי, משקיעים התמקדו בעיקר בשולי הרווח הגולמי ובמספר ימי האשראי.

"בכל אחד מ-6 הרבעונים האחרונים רשמה ורינט שיפור של כאחוז ברווח הגולמי השולי. המשקיעים רצו לדעת ממה נובע השיפור. הסברנו שהוא נובע מכך שמרכיב החומרה בסך המכירות שלנו הולך ויורד. בעיקרון, ורינט מתמקדת במוצרי תוכנה. אבל בגלל סיבות היסטוריות, אנחנו מוכרים גם שרתים ויחידות איחסון. במהלך השנה האחרונה ניכרת נטייה של לקוחות לספק לעצמם את יחידות החומרה, מה שמגדיל את שיעור התוכנה בתמהיל המכירות שלנו. אנחנו מאמינים, שאם המגמה הזו תמשך, ימשך גם השיפור בשולי הרווח הגולמי. אמנם, זו מגמה שהמשקיעים מברכים עליה, אבל היא גורמת לפגיעה מסויימת בסך המכירות שלנו. סביר להניח שורינט היתה יכולה להציג צמיחה מהירה יותר, אם היינו ממשיכים למכור יותר חומרה, ולקחנו את זה בחשבון במודל הצמיחה שלנו.

"מצד שני, צריך לזכור שהערך המוסף של ורינט נגזר מתוכנה, לא מחומרה. אנחנו לא מתכוונים להתחרות בתחום שאין לנו בו ערך מוסף, משום שערך מוסף נמוך, משמעו שולי רווח גולמי נמוכים, ולהיפך. בסך הכול, המשקיעים ראו בכך התפתחות חיובית, שמעידה על כך שהחברה מתמקדת במוצרים שמייצרים לה ערך מוסף, ומצמצמת תחומי פעילות בעלי ערך מוסף נמוך.

"הנושא השני היה כאמור מספר ימי האשראי. בתחילת 2002 עמד מספר ימי האשראי שלנו על 80 יום, ובסופה הוא עמד על 58 יום. המשקיעים רצו לדעת האם מגמת הירידה במספר ימי האשראי תמשך, והתשובה היא - לא. הסברנו שאנחנו מתכוונים לשמור על טווח של 80-60 יום, שהוא הגבול התחתון של מספר ימי האשראי שנהוג בתעשייה שלנו.

"בדרך כלל, מספר גבוה של ימי אשראי מסתיר מאחוריו בעיות של אי-שביעות רצון של לקוחות. כשיש בעיות בתוכנה, הלקוח לא משלם עד שהחברה מתקנת את הבעיה. הסברנו שזה לא המצב בורינט, ושמספר ימי האשראי נובע, כאמור, ממספר ימי האשראי שהלקוחות מקבלים מחברות אחרות בשוק שלנו.

"נושא אחר שעלה בהקשר הפיננסי היה הצמיחה. ב-2002 הראתה ורינט צמיחה של כ-20%. הסברנו, שהצמיחה היתה מורכבת מצמיחה של כ-30% בשוק האבטחה, ומצמיחה של אחוזים בודדים בשוק הארגונים האזרחיים. בנוגע לצמיחה העתידית הסברנו שאנחנו מאמינים שמנועי הצמיחה שלנו בתחום האבטחה, ימשיכו להיות מנועי הצמיחה בשנים הקרובות. בעיות האבטחה לא הולכות להיעלם, ואנחנו מאמינים, שהביקוש לטכנולוגיה שיכולה לייצר פתרונות אפקטיביים ימשיך לעלות.

"אמנם, גם בשוק הארגונים האזרחיים יש ביקוש לפתרונות האלה, אבל התקציבים הקיימים לא מאפשרים לתחום הזה לצמוח. הלקוחות שלנו בתחום הארגונים יודעים שהמוצרים של ורינט מאפשרים החזר מהיר מאוד על ההשקעה, אבל כשהם מגיעים אל מנהל הכספים הראשי, מתברר שרוב התקציבים מופנים לתחזוקת תשתית מערכות המידע הקיימת, ונשאר מעט מאוד להשקעה בטכנולוגיה חדשה, גם כזו שהחזר ההשקעה בה מאוד ברור. אנחנו מאמינים שעם התאוששות הכלכלה, גם תחום המוסדות והארגונים יראה צמיחה יפה".

- בוא נדבר על העסקות שחתמתם לאחרונה עם חיל הים האמריקני, עם רשות התחבורה של ניו-יורק ועם לוקהיד מרטין.

"חיל הים האמריקני ניצב בפני בעיה של איומי טרור על הבסיסים שלו במקומות רבים בעולם, ולכן יש לו צורך בשמירה על גדר היקפית גדולה, ועל גישה מהים הפתוח. הם חיפשו טכנולוגיה שתאפשר להם לשפר את רמת האבטחה, תוך חיסכון בכוח אדם. אגב, בעיות דומות ניצבות גם בפני הרשויות בישראל, בנושא גדר ההפרדה, כניסות מהים וכו'. הפיתרון של ורינט מאפשר לחיל הים האמריקני לנהל מעקב בווידאו ממספר גדול של מצלמות, שמפוזרות לאורך הגדר ההיקפית, ובמבנים מרכזיים בכניסות לנמל.

"המערכת שלנו מאפשרת לקבל תמונה והתראה בזמן אמיתי על אירועים חשודים, כמו למשל זיהוי כלי שיט שנע בכיוון חשוד, ולהגיב מיידית. חיל הים האמריקני בחן את הטכנולוגיה במשך קרוב לשנה. תחילה הוא הזמין התקנה בבסיס אחד, ולאחר הוכחת היכולת, קיבלנו הזמנות לבסיסים נוספים. אנחנו מאמינים שהיקף ההזמנה יהיה בהתאם למספר הבסיסים שיזמינו את המערכת.

"עיסקה נוספת נחתמה עם רשות התחבורה של ניו יורק וניו-ג'רסי (PORT AUTHORITY), האחראית על שדות התעופה, נמלי-הים, הרכבות, הגשרים, המנהרות, ושאר אמצעי הגישה של תחבורה ציבורית. בעקבות אירועי הטרור בארה"ב, יש כיום בניו-יורק חשש מפני כניסת כלי-רכב עם חומרי נפץ, וחשש לפגיעה בעורקי תחבורה ראשיים של העיר. המערכת של ורינט מאפשרת לראשות התחבורה לקבל התראות בזמן אמת על אירועים חשודים שמתרחשים לאורך עורקי התחבורה. בד בבד, היא מאפשרת לקבל מידע חיוני בעת משימות חילוץ, לגבי איזור פגוע.

"המשקיעים שאלו הרבה מאוד שאלות על החוזה הזה, בפרט לגבי העיסקה שחתמנו לאחרונה עם פורט-את'וריטי לאספקת מערכת לגשר ג'ורג' וושינגטון ולמנהרות הולנד ולינקולן.

"לעיסקה זו יש חשיבות רבה ברמה האסטרטגית, משום שניו-יורק היא אחד המקומות הראשונים שמקבלים תקציב לטכנולוגיה שמשמשת בשיפור האבטחה. המשקיעים מאמינים, שברגע שיופנו תקציבים לאיזורים נוספים, לורינט יהיה יתרון של ראשוניות עם פיתרונות מוכחים. כלומר, הבחירה של פורט-את'וריטי בורינט, מספקת לנו יתרון מסוים לגבי איזורים אחרים.

"אשר להסכם ההפצה עם לוקהיד מרטין. לוקהיד פועלת בתחום הביטחוני, ובדרך כלל עוסקת בפרויקטי תשתית ענקיים. משך תקופה ארוכה עבדנו איתם בכמה מישורים, אבל רק לאחר שזכינו יחד בפרויקט משמעותי, התפתחה מערכת היחסים הנוכחית של הסכם ההפצה.

"ההסכם עם לוקהיד, כמו כל הסכמי ההפצה שלנו, אינו בלעדי, אבל הוא מאפשר לנו להציג בפני הלקוחות פרויקטים משותפים, מה שמספק לנו יתרון בהתמודדות משותפת על פרויקטים עתידיים. לוקהיד פועלת בעיקר במגזר הממשלתי. לקוחות רבים במגזר הממשלתי מעדיפים לרכוש מוצרים מסוג זה דרך חברות אינטגרציה גדולות, שיש להם איתן חוזי מסגרת, ומכאן ברור היתרון שבהסכם עימה".