הוועדה המקומית ת"א אישרה בשבוע שעבר לפרסום את דבר הכנתה של תוכנית מתאר מקומית למתחמים בעלי ערך אדריכלי במרכז העיר, בעיקר מתחמים לשימור.
מדובר בתוכנית המשלימה את תוכנית האב לשימור מבנים -2650ב', שאושרה בעבר. בניגוד לתוכנית זו, התוכנית שפורסמה מתייחסת למתחמי שימור שלמים, ולא למבנים ספציפיים.
לדברי מהנדס העירייה, דני קייזר, הוועדה הקדימה את הדיון בתוכנית, מאחר ובחודש הבא עתיד ארגון אונסק"ו לקבוע האם ת"א תהפוך, בעקבות עכו ומצדה, לאתר מורשת עולמית בשם "העיר הלבנה של ת"א".
המתחמים המוזכרים בתוכנית הינם מתחמים עם ערכים אורבניים וארכיטקטוניים המרוכזים, בעיקר בחלקה הדרומי והמרכזי של "העיר ההיסטורית", הנמצאת ברובה ממערב לרחוב אבן גבירול ובין רחוב סלמה בדרום ונחל הירקון בצפון, זאת על-פי תוכנית האב מראשית המאה שעברה, של האדריכל פטריק גדס.
המתחמים המוגדרים בתוכנית נבנו והתפתחו בין השנים 1917-1960. "העיר הלבנה" של ת"א מהווה את אחד המקבצים הגדולים בעולם של מבנים בסגנון הבינלאומי. לדברי קייזר, מקבץ זה יוצא דופן, והוא מהווה תופעה ייחודית ובעלת חשיבות בינלאומית.
התוכנית למעשה קובעת את הקווים המנחים לזכויות הבנייה במתחמים, כך שאלו לא יחרגו מהמותר בכל תב"ע. שינוי בולט שהוכנס הוא האיסור הגורף על איחוד חלקות, כך שאחוזי הבנייה יישארו לפי המותר במגרש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.