לא סרט אוסקר, איזה מזל

"הכשרון של מר ריפלי" נועד, עוד משלבי הפקתו הראשונים, להיות הסרט שייקח את האוסקר ב-1999. מירמאקס שכרה את אנטוני מינגלה, זוכה הפרס על בימוי "הפצוע האנגלי", להוביל את ההפקה וליהקה לתפקידים הראשיים את ארבעת הטלנטים המובילים שלה: גווינת פאלטרו, מאט דימון, ג'וד לואו וקייט בלאנשט - כל אחד מהם זכה בפרס או היתה לו מועמדות בעבר.

ובכל זאת, הסרט לא הביא את הסחורה, ומי שצפה בו יודע למה: זהו ממש לא סרט אוסקר. עלילתו, המתרחשת באיטליה, מעמידה במרכזה את דמותו של טום ריפלי - צעיר שזהותו שסועה נפשית ומינית. זהו סרט אפל, מורבידי, קינקי וקווירי וכן, זה גם סרט מצוין, עם קאסט שחקנים נפלא, המבוים נהדר ומצולם בנופים שעושים חשק לעלות על המטוס הראשון לרומא. מי שזקוק להתאווררות מריפלי, ייאלץ לחכות יום ואז לצפות ב"סודי ביותר": הפרודיה הטובה ביותר שיצרו ג'ים אברהמס ודייוויד צוקר (שגם מ"טיסה נעימה" שלהם צחקתם ללא שליטה. אל תכחישו). ואל קילמר (במודל 1984 שלו) הוא כוכבן רוקנרול נוסח אלביס, שנשלח למזרח גרמניה להופיע באיזה פסטיבל תרבות מגוחך. בדרך, המחתרת המערבית המקומית מגייסת אותו לשורותיה וכל זה אנכרוניסטי מאוד (ספק אם בלעדי הסרט הזה הייתם נזכרים שפעם היתה גרמניה מפוצלת), אבל עדיין מלא פאנץ' ליינים ובדיחות פיזיות שעושות את העבודה.

ועדיין, אם אתם מעוניינים לצפות בסרט שלא התיישן לרגע מאז יצא, לפני 28 שנים, לכו על "מלתעות". טלעד משדרת בליל רביעי את אחד מסרטיו הגדולים של ספילברג: בזכרונם של אחדים מכם הוא אולי חקוק כשובר קופות מטופש (אגב הראשון שפרץ את מחסום ה-100 מיליון דולר בעת יציאתו), אבל בראיה לאחור, זוהי יצירה מבריקה, מעין גירסה מעודכת וחכמה של "מובי דיק", על מלחמתם של שלושה גברים בכריש מלא רגשי נקם ומרירות, המאיים על חופי עיירה אמריקנית שלווה.

רוב שיידר וריצ'רד דרייפוס מציגים כאן דמויות מעוצבות להפליא, של שריף העיירה וחוקר כרישים המסייע לו. אבל הסרט הזה שייך לרוברט שואו, המגלם את קפטן ספינת הציד שבה יוצאים השלושה - אדם שכמעט נטרף בעבר בידי להקת כרישים ומספר על כך בסוף הסרט במונולוג מקפיא דם, מהסוג ששחקנים מוכנים להרוג בשבילו. לא להחמיץ, ולא לפחד לראות עם ילדים בני יותר מעשר. מה יש? שיתרגלו מגיל צעיר לצרוך רק סרטי אקשן מעולים.