תנו לנו את חלקת המגורים

אחרי משא ומתן ממושך עם הנהלת המינהל, שעמד לא פעם על סף פיצוץ, הם הצליחו להגיע להסכמה. בשבוע שעבר הצליחו להשיג, כך הם מקווים, גם את תמיכת האוצר. עתה נותר להם לעבור את משוכת משרד המשפטים, ואם גם את זו יעברו, הם יביאו למועצה עוגה אפוייה לחלוטין, שנראית אכילה הרבה יותר מהוראות המעבר של נסים.

לדברי בשיא ואיצקוביץ', בהצעה שלהם אין שום דבר חדש, והיא מבוססת כולה על הסכמות שהושגו במהלך השנים הארוכות, שבהן הקרקע החקלאית לא ירדה מסדר היום הציבורי. לדבריהם, הם מקווים שהקונצנזוס הציבורי היחסי סביב נושא חלקת המגורים יעזור להם הפעם.

הצעתם, לה שותפים גם שר החקלאות לשעבר, שלום שמחון והנהלת המינהל, כוללת את היוון חלקת המגורים בשטח 2.5 מ' בקיבוץ ובמושב. המושבניקים יוכלו לבנות 375 מ"ר למגורים, ועוד 500 מ"ר לתעסוקה, גם הם בתחום ה-2.5 דונם. בעקבות דרישת האוצר הם העלו את אחוזי ההיוון מ-31% בהצעה המקורית, ל- 41% לגבי התעסוקה. יחד עם היטל ההשבחה, הגיעו למחיר של 91%.

הקיבוץ יוכל להוון 2.5 דונם לכל חבר, כאשר שטח המחנה יעבור פרצלציה, שבסופה יקבל כל חבר 350 מ"ר, עליהם יוכל לבנות בית בשטח 160 מ"ר. תושבי הפריפריה יקבלו חלקות בשטח 500 מ"ר, ותושבי רמת הגולן יהוונו חלקות בשטח של דונם.

לדברי בשיא, הקיבוצים הסכימו לוותר על ה-500 מ"ר לתעסוקה בלחץ הביקורת הציבורית, בעיקר מצד ראשי הערים, אך גם כי החלטה 949 של מועצת מקרקעי ישראל מאפשרת להם כבר כיום שינוי יעוד לתעסוקה בהיוון של 91%, בלי לבקש טובות מאף אחד. יתר על כן, קיבוצים רבים שבהם הוקמו מפעלים בסיוע מרכז ההשקעות, העבירו את הקרקע על שם החברה החדשה, בעקבות דרישה מפורשת לעשות זאת, כך שבעצם הם אינם מקריבים דבר.

בשיא, שמינה את וועדת קדמון (ביקשה להסדיר את נושא התעסוקה והמחסנים) בתקופה שהיה מנכ"ל משרד החקלאות, דוחה את הביקורת לפיה המושבים יהפכו בסופו של דבר לאזורי תעשייה-מחסנים. לדבריו, מתוך 30 אלף נחלות במושבים, רק 6,000 הקימו מבני תעסוקה, לכן מדובר בטענה מוגזמת לחלוטין.

לדברי איצקובי'ץ, מושבים רבים החליטו לוותר מראש על מתן אפשרות להקים מבני תעסוקה, מחשש לפגיעה בצביון הכפרי של המקום. שניהם מסכימים, שתופעות כמו מושב נווה ימין, משמר השבעה ואפילו רשפון, ראויות לכל גנאי.

איך הם מתכוונים ליישם את ההחלטה באם תאושר? גם לכך נמצאו כבר פתרונות. לדברי בשיא, שר החקלאות, ישראל כץ, מתכנן הקמת מינהלת בינמשרדית, שתפקידה לסייע בביצוע מבצע ההיוון שיימשך שלוש שנים. בתום התקופה, יועלו אחוזי ההיוון, בדיוק כמו במגזר העירוני.

על פי התוכנית, יהוון בעל הנחלה 2.5 דונם, כאשר לגבי יתרת החלקה ייחתם חוזה חכירה חקלאי בלבד. מי ששטח חלקה א' שלו עולה על 2.5 דונם, יעביר את יתרת המתחם לשטח החקלאי. מי שהחלקה שלו קטנה יותר, ייהנה מהשלמה ל-2.5 דונם.

מנהל המינהל, יעקב אפרתי תומך גם הוא בהצעה. לדעתו, רוב החקלאים יעדיפו להקים בשטחי התעסוקה מבני מגורים וצימרים להשכרה, ולא ינצלו את השטח לתעסוקה מסחרית או לבניית מחסנים, כפי שהדבר קורה כיום. איצקוביץ' ובשיא אינם משוכנעים שהוא צודק. לדעתם, רוב החקלאים לא ישמחו לשכן שכנים כה רבים בשטח שבקרבת הבית.

אפרתי מאמין, שהפרדה מוחלטת בין חלקת המגורים לחלקה החקלאית תזרז את קץ שלטון האגודות במושבים, תקטין את מעורבות המינהל ותהפוך את המושבניק לעצמאי הרבה יותר. לדעתו, מוטב היה לו הקיבוצים היו הופכים מיד לישובים קהילתיים, ומדלגים על כל השלבים שבדרך.

מי שאינם שותפים לשמחה הם פורום הקרקעות שבהם חברים הקשת המזרחית, עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח. לדברי ד"ר סנדי קדר, ממגשי בג"ץ הקרקעות, העובדה שה-500 מ"ר לתעסוקה הופיעו כבר בדו"ח קדמון, אינה מכשירה אותם. "נוכל לתמוך בהצעה אם המדינה תיתן שניים וחצי דונם לכל דייר בדיור הציבורי, 375 מ"ר לכל משלם משכנתא ו-500 מ"ר לתעסוקה לכל המפוטרים. עד אז נמשיך לטעון שמדובר בחוסר צדק חלוקתי", אומר קדר. "לדעתי, ההצעה היא לא יותר מאשר הכלאה של מספר עקרונות וחיבורם לכדי משהו מוגזם ומקומם".