כמה סיפורי קרבות מהמלחמה המתישה שמנהלים אנשי-עסקים ישראליים במאמץ לקבל אשרת כניסה לארה"ב

מנכ"ל חברה ישראלית, עם עסקים מסועפים בארה"ב, שנזקק לחדש אשרה, למד בקונסוליה, ששם משפחתו - שם נפוץ מאוד בישראל - זהה לשם המשפחה של אדם ברשימת מסורבי אשרה ולכן עליו להתאזר בסבלנות. "כל הפרוטקציות לא עזרו", מספר גורם ישראלי בארה"ב. זה ארבעה חודשים ממתין המנכ"ל לבשורה מהמחלקה הקונסולרית בשגרירות ארה"ב וזו טרם הגיעה. גופו במזרח, מוחו, אם לא ליבו, בפאתי מערב ועסקיו מדשדשים.

חברה ישראלית גדולה, ידועה מאוד בתחומה, מבקשת להקים חברה-בת בארה"ב, שתעסיק עובדים אמריקניים. מנכ"ל החברה, שצריך לשדרג את אשרתו, אינו יכול להפקיד את דרכונו בשגרירות האמריקנית לשלושה חודשים, כפי שמחייבות תקנות חדשות שהוציא משרד החוץ בוושינגטון, מפני שהוא טס ליעדים מחוץ לישראל כל שני וחמישי. ארה"ב אולי משוועת למקומות עבודה חדשים, אבל הפחד מטרוריסטים פוטנציאליים גובר, למרות שתל-אביב טרם קנתה לה שם של קרקע דשנה להשרצת טרור איסלמי.

מנהל כספים של חברת תקשורת ישראלית גדולה, עם עסקים בחצי הכדור המערבי, תקוע חודשים בישראל, למרות שהוא חי שנים בארה"ב לרגל עבודתו. הסיבה: איטיות הליכי הטיפול באשרות בקונסוליה ברחוב הירקון.

מדענים תחת מיקרוסקופ

אנשי-עסקים, ובמיוחד מסוג הנוסעים המתמידים בטיסה 001 של אל-על לניו-יורק, שפעם היו מקבלים בתוך ימים אשרות "לכל החיים" בעקבות בירור קצר בלשכת המסחר ישראל-אמריקה ובדיקה של הצהרות מהבנק, נעשו הקורבנות הבולטים, אם כי בהחלט לא היחידים, של החמרת התקנות האמריקניות למתן אשרות למבקרים זרים, בעקבות התקפות הטרור על ארה"ב ב-11 בספטמבר.

"מה שקורה בתחום האשרות מוטרף לחלוטין", אומר איש עסקים ישראלי בוושינגטון, שכבר החל להתכונן, בעזרת פרקליטו, ליום שבו הוא עצמו יאלץ להתמודד עם המציאות החדשה. "האמריקנים דורשים ראיות מתועדות לכל פיסת חיים. הם בודקים אותך בפינצטה".

הציר הכלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון, בועז רדי, טוען כי הקשיים במתן אשרות הם "הנושא האזרחי החשוב ביותר עתה במערכת היחסים בין ישראל לארה"ב". לדבריו, המצב לא יכול להישאר כפי שהוא, מפני שהנזק לחברות ישראליות הולך ומתעצם ובסופו של דבר גם הכלכלה האמריקנית תינזק בגלל צמצום נגישותם של אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים זרים לארה"ב. "צריך להימצא איזון בין הביטחון, שאיש אינו חולק על הצורך באישושו, לבין צרכים אחרים", הוא אומר.

דו"ח של GAO, הזרוע החוקרת של הקונגרס, שפורסם באוקטובר 2001, מצא ש-13 מתוך 19 חוטפי ארבעת המטוסים ב-11 בספטמבר קיבלו אשרות תייר או סטודנט לארה"ב במדינות מוצאם, ללא ראיון עם פקיד קונסולרי. על רקע הטראומה שחוללו ההתקפות בתודעה הקולקטיבית האמריקנית, היה הדו"ח הזרז שהניע את משרד החוץ לשנות מן היסוד את מערכת המיון וההערכה של מועמדים לקבלת אשרות. השינוי המשמעותי ביותר היה החלטה לשלול מהקונסולים את שיקול הדעת לגבי ברירת מועמדים לראיון אישי לפני מתן האשרה.

שיעור הנדרשים להתראיין עלה בהדרגה מאז סוף 2001, והחל ב-1 באוגוסט השנה יידרש כל פונה לקבלת אשרה, מכל סוג שהוא, לבוא לראיון אישי (להוציא בני פחות מ-16 ויותר מ-65). התוצאה תהיה המתנה של כשלושה חודשים, בעיקר מפני שהנהלת הסטייט-דיפרטמנט מסרבת להגדיל את התקציב לשכירת פקידים קונסולריים נוספים, לדברי מקורות בוושינגטון.

מכל מקום, עבור מגזרים ספציפיים באוכלוסייה העסקית והאקדמית בישראל, המתנה בת שלושה חודשים נשמעת כמו דיל לא רע בכלל. עו"ד ליעם שוורץ, המתמחה בהשגת אשרות לארה"ב, אומר כי בכירים בחברות היי-טק, ובייחוד מנהלים טכנולוגיים ראשיים ואקדמאים בתחומים מסוימים, בעיקר במדעי הטבע, עוברים מסע ייסורים ארוך במיוחד בדרך לאשרה.

האמריקנים מבקשים לוודא שהפונה לא ינצל את שהותו בארה"ב לספיגת טכנולוגיות חדשות, שעלולות לשרת אויבים פוטנציאליים בפיתוח נשק להשמדה המונית, למשל, או שאין חשד שהפונה יעביר טכנולוגיות כאלה למזוקנים רדיקליים חורשי מזימות. הפקידים הקונסולריים מגלים רגישות מיוחדת כלפי פיזיקאים, מומחי מקצועות מחשוב, ביולוגים או כימאים.

הליך זה, הידוע בראשי התיבות Technological Alert List) TAL), מופעל לסינון מבקשי אשרות הרוצים לעבוד בתחום טכנולוגי מסוים בארה"ב, אפילו בחברות ישראליות שפועלות שם, או אפילו לסינונם של מי שמעוניינים להשתתף בכנסים מדעיים בעלי אופי אקדמי טהור.

"אפשר להמשיל את ההליך הזה לחור שחור", אומר שוורץ. "יש לי שני לקוחות, שניהם מנהלים טכנולוגיים ראשיים בחברות היי-טק ישראליות, שממתינים כבר 15 חודשים לקבל אשרות עבודה בארה"ב. שניהם עוסקים בטכנולוגיות ייחודיות וזה כנראה מפחיד את האמריקנים. הם חוששים אולי שהלקוחות שלי ישפרו את הטכנולוגיות ויחזירו אותן לישראל".

לדברי שוורץ, הנהלת משרד החוץ בוושינגטון מעודדת את הקונסולים להפעיל את נוהל TAL במקרה של ספק, ולו קל שבקלים, לגבי הפונה. התוצאה היא, שמתחילה להסתמן ירידה ביציאת מדענים, חוקרים ויזמי היי-טק מישראל לארה"ב.

נוהל מקובל אחר במחלקה הקונסולרית בשגרירות ארה"ב, הוא דרישה להשוות טביעות אצבעות של פונים מסוימים, בעיקר ילידי מדינות ערביות או אלה ששמותיהם זהים או דומים לשמות מסורבי אשרות, עם מאגרי מידע בוושינגטון. שוב, זה הליך בן חודשיים-שלושה, ואין שום הבטחה לכך שיבוצע במקביל להמתנה לראיון האישי.

שוורץ ואנשי עסקים ישראליים בארה"ב, שביקשו לשמור על עילום שמם, אומרים, כי התקנות החדשות ברחוב הירקון, עוד לפני חיוב כל פונה בראיון אישי, מוטות לרעת אנשי עסקים, בעיקר בגלל הדרישה להפקיד את דרכון הפונה בשגרירות לשלושה חודשים. "מנהלים אינם יכולים להיפרד מהדרכון לזמן כה רב", הם מדגישים.

מה יהיה עם הסבתא העיראקית

ישראל אינה לבדה במסדר הקלון. התקנות הללו מסדירות מתן אשרות לכ-100 מדינות נוספות. רק 27 מדינות, רובן אירופיות, רובן המכריע "לבנות", פטורות מהתקנות המחמירות מהטעם הפשוט שאזרחיהן אינם חייבים להצטייד באשרה כדי לעבור את בקרי הגבול בנמלי קנדי או נוארק. ובכל זאת, מבחינת ישראל הרשמית, שרואה עצמה בעלת-ברית של ארה"ב במלחמה נגד הטרור, אין הצדקה לעובדה שאזרחיה ואזרחי אלבניה או בוליוויה ממוקמים במדרג סיכונים זהה בעיני הביורוקרטיה הוושינגטונית. מבחינת אזרחים ישראלים רבים, אם לשפוט לפי התבטאויות שונות באתרי אינטרנט, המהמורות שמציבה ארה"ב בדרך לחופיה נובעות מ"טמטום" או "מרובעות" של האמריקנים.

"לפי הוראת שר החוץ סילבן שלום, הציבה שגרירות ישראל בוושינגטון את נושא האשרות האמריקניות לישראלים בסדר עדיפות גבוה מאוד בשיח בין שתי המדינות", אומר השגריר דני איילון. לדבריו, ישראל מציבה עתה רף גבוה הרבה יותר מדרישה גרידא להקלות בתקנות המחמירות למתן האשרות. "המטרה הרשמית של ישראל היא לפטור ישראלים כליל מהצורך להצטייד בוויזות כדי לבקר או לעשות עסקים בארה"ב, וביטול החיוב בראיונות אישיים והקלות נוספות הם מטרות ביניים, בדרך להשגת היעד הסופי".

איילון גילה, כי נושא האשרות לישראלים יהיה בין הנושאים המרכזיים על סדר יומו של שר החוץ, סילבן שלום, שמגיע לביקור בוושינגטון ב-22 ביולי וייפגש, בין, היתר, עם עמיתו האמריקני, קולין פאואל, ועם היועצת לביטחון לאומי ד"ר קונדוליסה רייס. "הייתי אומר, כי יש הבנה, אם לא היענות, בקונגרס ובממשל לדרישות ישראל בנושא זה", אומר השגריר.

ממקורות אחרים נמסר על פעילות מוגברת של אייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, בסוגיה זו. יש תחושה שהמנגנון הישראלי כולו נכנס להילוך גבוה לפתרון בעיה, שלשם שינוי אינה קשורה בתהליך השלום.

במושב של ועדת בית-הנבחרים לרפורמות בממשל, שנערך ביום חמישי שעבר כדי לבחון את השפעת התקנות המחמירות למתן אשרות על מגזרים עסקיים בארה"ב, ובייחוד על תעשיית התיירות, הוקדש חלק משמעותי מהדיון דווקא למצוקת אזרחי ישראל שמבקשים להגיע לארה"ב.

"לא ייתכן שישראלית שנולדה בעיראק לא תוכל לבקר את נכדיה שחיים בארה"ב, בעוד שאזרחית צרפת שנולדה בעיראק תוכל לעשות ללא קושי", אמר הנרי ווקסמן, הדמוקרט הבכיר בוועדה. ואילו טום דייוויס, היו"ר הרפובליקני של הוועדה, אמר שאין שום צורך לחייב את אזרחי ישראל להצטייד באשרה לארה"ב לאור מורשתן המשותפת של שתי המדינות ושיתוף הפעולה ביניהן בלוחמה בטרור. השגריר איילון, כדאי להדגיש, נפגש עם שני המחוקקים זמן מה לפני הדיון.

במכתב לפאואל, מה-3 ביולי, דורשת צירת בית-הנבחרים ג'ניס צ'אדובסקי להתיר לפקידים קונסולריים בשגרירות ארה"ב בת"א, להפעיל שיקול דעת ולא לאלצם להתייחס לפונים ישראליים לפי אותן אמות מידה שננקטות כלפי פונים ממדינות אחרות. "במיוחד בזמנים אלה, כאשר ישראל ניצבת לפני אתגרים כה רבים, ארה"ב צריכה להימנע מהטלת נטל נוסף על העם בישראל", כותבת צ'אדובסקי.

הצירה אף מציינת, כי מידיעות שהגיעו אליה עולה שהשגרירות נוהגת להתמקד לחומרה באזרחים ישראליים עם שמות משפחה מסוימים. "אם יש בכך אמת, אינני סבורה שאזרחים ישראליים, בעלי שמות משפחה נפוצים, ראויים לקבל יחס מפלה ושונה מזה שניתן לאנשים אחרים שמגיעים לארה"ב", היא כותבת.

החצי שכאן והחצי ששם

לדברי מקור בלשכת אחד המחוקקים בבית-הנבחרים, יש רוב בשני בתי הקונגרס לחקיקה שתאלץ את הממשל להקל בתקנות למתן אשרות לישראלים, אם משרד החוץ לא ינקוט צעד כזה ביזמתו. אך מה הסיכויים לפטור מוחלט מהצורך להצטייד באשרות? השגריר איילון מודה, ש'"עדיין מוקדם לדעת" ושכנראה זה לא יקרה בקרוב. ראש המטה המדיני של שר-החוץ, רון פרושאור, שיצטרף לביקור השר בוושינגטון בשבוע הבא, אמר בראיון לרדיו כי "הסיכוי לא מדהים".

אך איילון מדגיש, כי ההיגיון והמוסר ניצבים לצד ישראל. "הרי כמחצית מהעם היהודי חיה בארה"ב והמחצית האחרת חיה בישראל", הוא אומר. "מדוע מחצית עם צריכה להיתקל בקשיים ברצותה לבקר בני משפחה מעבר לאוקיינוס"?

גם עו"ד שוורץ אינו סבור שביטול האשרות ממשמש ובא. הוא מסביר, שאזרחי מדינה זכאים לפטור מאשרות לארה"ב אם שיעור מסורבי האשרות באותה מדינה אינה עולה על 3% מכלל הפונים בשנת הכספים שקדמה להחלטה בנושא. שיעור המסורבים בישראל נע סביב 5%. אם מדינת ישראל היתה מורכבת רק מיהודים שנולדו בה, הוא אומר, היא היתה כלולה מזמן ברשימת המדינות שאזרחיהן פטורים מאשרות, אומר שוורץ.

לדבריו, הבעיה הגדולה היא העולים החדשים, שרובם מגיעים ממדינות בעייתיות ושמעלים משמעותית את שיעור מסורבי האשרות באוכלוסייה. גם המספר הגבוה של ערבים אזרחי ישראל מעלה את שיעור המסורבים. אזרחי צרפת ובריטניה פטורים מהצורך להצטייד באשרות, למרות שבשתי המדינות יש אוכלוסייה מוסלמית ניכרת? נכון, אז מה.

בכל אופן, הוא סבור, שהקשיים הנוכחיים שעימם מתמודדים אזרחים ישראליים לא יאריכו ימים. משרד החוץ בוושינגטון אינו ידוע באטימותו. הקונגרס לא יניח למצב להימשך ולובי העסקים האמריקני פועל מבית להחלת הקלות לכל המדינות. יש אמצעים שניתן לנוקטם ללא חקיקה - הוספת פקידים קונסולריים, הרפיית הרסן של בדיקות TAL ואפילו הצבת מסופים לפענוח טביעות אצבעות שיהיו מקושרים ישירות למאגרים בוושינגטון ושמוצבים בינתיים רק בעיר גבול אחת במקסיקו, לניסיון.

התחזית של שוורץ: צפו להקלות ברחוב הירקון כבר בסוף השנה הנוכחית או תחילת השנה הבאה.